יום ב', 4/7/1955
שם הספר  יומן אישי 1955
שם הפרק  יום ב', 4/7/1955

 

 

יום ב',  4/7/1955

 

השגריר לאוסון ביקש אתמול ראיון דחוף וקיבלתיו הבוקר. היה ברור כי הנושא הוא "ועידת עזה", שנתקעה בחול לבלי זוז מחמת נוקשותה ונכליה של מצרים. ישבתי לפני כן עם תקוע והרצוג לברר בדיוק את ההשתלשלות. לאוסון נכנס כשפניו קורנות. הצהיר חגיגית כי בשורה טובה בפיו. ממשלתו מוקירה מאוד את גמישותנו באותן שיחות ומתמרמרת על קשיות עורפה של מצרים. הם עשו "מיפסע" בקהיר והשמיעו באוזני נאצר דברי כיבושין. לאוסון אמר כי הוא עובר על ההוראות שקיבל ומוסר לידיעתי האישית את הלשון שנקט עמיתו בקהיר - כנראה דיבר באמת נמרצות הפעם. הוסיף כי קרננו עלתה בעיני מח' המדינה, לאחר שקודם נוצר הרושם כי המצרים משתפים פעולה עם ברנס ואילו אנו מתעקשים ונוהגים סרבנות. אמרתי כי כל זה טוב ויפה אך השאלה אינה נפתרת על ידי ציונים טובים שתקבל ישראל. הביטחון ברצועת עזה מה יהא עליו? הנה שוב נתגלו מוקשים - לאושרנו מצאנום בטרם התפוצצו - אך נקל לשער את נחשול הזעם שהיה פורץ אצלנו מחדש אילו שוב נפלו קורבנות. דרשתי כי מחמ"ד תמצא דרך להביא לידי פרסום את תגובתה על נוקשות קהיר. יש להניח כי נאצר נוקט קו זה רק כדי לפייס את דעת הקהל שלו ולכן יש ליצור עליו לחץ שכנגד על ידי הפעלת דעת הקהל העולמית.

שאלתי את השגריר אם יש בפיו חדש על שבויינו בדמשק - או האומנם אין לנו ברירה אלא לחטוף קצינים סוריים כדי להביא לידי שחרורם. לאוסון ענה כי ארה"ב נכנסה במרץ לעובי הקורה - אומנם רק בימים האחרונים. בסוריה שוררת מבוכה פנימית - ייתכן כי הארץ עומדת על עברי פי משבר חדש העלול להביא לידי אנדרלמוסיה גמורה. זוהי סיבה נוספת להחיש את שחרור הבחורים שלנו, לבל יבולע להם ביום עֶברה.

עברתי למשרד החוץ וקיבלתי שם את מיודעי [חוזה גרסייה] גרַנדוס, שבא לישראל כציר גואטמלה. הוא עומד להתיישב בירושלים - יהיה הנציג הזה השני שיקנה שביתה בעיר הבירה. הראשון הוא ההולנדי. מאמצינו להשפיע על בורמה באותו כיוון לא נשאו לעת עתה פרי. גרנדוס מלא התלהבות ממינויו בישראל. הוא היה חבר unscop [ועדת האו"ם לא"י] ותרם תרומה היסטורית לקבלת הדוח שהוצעה בו חלוקה והקמת שתי מדינות. הזכיר לי את פגישתנו הראשונה ותהה אם יכול היה לעלות על דעתנו מה צופנות בתוכן השנים הקרובות. היה משונה במקצת, אך בהחלט אציל מצדו שהזכיר אותה פגישה. אז הייתי נציג הסוכנות היהודית, שחיזר על פתחי הנציגים הזרים בוושינגטון לרכוש אהדתם לרעיון המדינה ואילו גרנדוס היה אז שגריר ארצו בבירת ארה"ב. המעבר מאותו מעמד רם ונישא לתפקיד של ציר בישראל יש בו ירידה תלולה בשבילו, אך הוא מתנחם כנראה בהכרה שיש לו, כי זכה לייצג את ארצו במדינה אשר הוא עצמו סייע להולדתה. מינויו ל-unscop בא באורח בלתי-צפוי זמן קצר לאחר אותו ראיון.

הבוקר היה גדוש פעילות דיפלומטית. לאחר קבלת שגריר ארה"ב וציר גואטמלה חתמתי עם ציר יוגוסלביה על החוזה המסחרי החדש. אחמנוביץ בישר לי בשמחה את ההחלטה שנתקבלה בבלגרד לשגר לישראל משלחת פרלמנטרית בסתיו.

שמעתי דוח מפורט מפי מנהל מזא"ר, שמואל בנצור, על מסעו בבירות מזרח אירופה. הוא מלא התלהבות מהתמורה שחלה בשגרירותנו במוסקבה. לאחר התקופה הכאובה והמסוכסכת של אחרית כהונתו של אלישיב באו לאותה שגרירות ימי אושר. אבידר השתלט היטב על המצב ורכש אמונם של כל העובדים. הכל רואים בו בעל בית ואין נעשה דבר מבלי שיישאל. ימימה היא נכס יקר ערך ויש לה חלק רב באווירה המצוינת שהשתררה בעבודה וביחסים. אנשינו בפעולה ובתנועה בלתי פוסקת, עומדים בקשר ישיר עם כמה עשרות יהודים וחותרים בלי הרף להרחבת הרשת. בנצור ביקר בבית כנסת בחג השבועות - היה עד להצטופפות העצומה ולכמיהה הכללית לבוא במגע עם הישראלים - אך לא ראה בקהל איש צעיר מבן ארבעים.

את הרשמים המרנינים היחידים ממצבה הפנימי של היהדות קלט בנצור בהונגריה. שם היה עד לחיי תרבות תוססים - הרצאות תדירות על נושאים היסטוריים ותרבותיים, פעולת בית המדרש לרבנים במלוא הקצב בהנהלת שני רבנים משכילים, ציונים נאמנים, החולשים על ספרייה עשירה שמתקבלים בה ספרים חדשים מחוץ-לארץ. שמו של [הציר] כתריאל כ"ץ ברום המעלה - הכל רוחשים לו כבוד וחיבה ועסקן אחד התבטא כי כשהוא נכנס לצירות הוא חש מייד אווירה של "אהבת ישראל". מפעל העזרה בכספי ה"ג'וינט" מתנהל בהיקף רחב ומרים קרן ישראל בעיני הכלל היהודי. העלייה שהחלה מתנהלת לעת עתה טיפין טיפין.

ברומניה תהליך מתן דרכונים לעולים על פי עקרון איחוד המשפחות נמצא עדיין בתחילתו ואין להתנבא אם ומתי יתרחב. שחרור אסירי ציון נמשך אך מידת חסד זו טרם נגעה באריות שבחבורה. ההקלה היחידה שחלה לגבי אלה היא שהוקם קשר איתם ויש ידיעות על מצבם. הודות לקשר זה נודע מעשה זוועה שאירע לזיסו. מתברר כי אף על פי שעברו למעלה מעשר שנים מנפילת בנו, שהיה טייס ב-raf (הכרתיו היטב לפני מלחמת העולם עקב התעניינותו הנלהבת בפיתוח הנגב), לא אמר הזקן לגמרי נואש מתקווה למצוא אי פעם את בנו בחיים, מכיוון שלא הוכרז כמת אלא רק כנעדר. כולאיו כנראה עמדו על סודו זה והחליטו לנצלו. יום אחד קיבל הזקן פתק כתוב למראית עין בידי בנו, בו מבשר הבן לאביו כי הוא בחיים חייתו, אלא שבוי הוא בידי הרוסים. את אשר התחולל בנפש האב נקל לשער. כעבור ימים אחדים שוב פתק - הבן מודיע כי אין לו תקווה להשתחרר מהשבי אלא אם ייאות אביו לשתף פעולה עם השלטונות. הזקן תקיף האופי, איש נועז שאין רבים כמותו, החל נאבק עם עצמו ולבסוף הוכרע. החל מספר ומגלה צפונות על הפעולה הציונית בשנים עברו - הכל כדי לזכות בשחרור בנו. אך לא עברו ימים מועטים וסוד התרמית נודע לו ואז בא המשבר האיום. עצביו התמוטטו כליל והוא הגיע עד סף טירוף הדעת - החל משתולל בתוך תאו, שובר כל מה שבא לידיו, מכה כל מי שנכנס אליו. הידיעות האחרונות שהגיעו ממנו תיארוהו במצב זה. איזה משטר מחריד!

בבוקרשט מספרים יודעי דבר כי הוכן משפט ראווה נגד אנה פאוקר. האישום היה כי היא התקשרה עם טיטו באמצעות... "השומר הצעיר"! הכל היה מוכן ומזומן להצגה, כשפתאום באה נסיעת [המנהיגים] הרוסים לבלגרד והתוכניות של בוקרשט נשתבשו.

בבולגריה יש סיפוק רב מהתרחבות המסחר עם ישראל. מתן רישיונות עלייה נמשך. החיים הציבוריים של היהודים בתכלית השפל: קהילה עלובה, משועבדת כליל ל"ייבסקים".

בפולין נמשך מתן היתרי יציאה לישראל לשם איחוד משפחות. בין מקבלי הרישיונות אנשים בגיל עמידה, מהם בעלי מקצוע. הציפייה לאפשרות של עלייה רבה גם בקרב המסודרים. השלטונות מגלים רצון לסידור יחסי תרבות עם ישראל.

בצ'כיה הגיעו היחסים עד משבר עקב סירובנו להיכנס ביחסי מסחר עד לשחרור אורן. גירסה אחת אומרת כי אורן ישוחרר זמן קצר לאחר הבחירות. גירסה אחרת - כי לא ישוחרר אלא לאחר שנקשור מחדש קשרי מסחר. לדעת בנצור יש להמתין עד חודש ימים לאחר הבחירות ואז נצטרך לשקול אם לא ראוי לנו לנסות את דרך הפיוס על ידי כריתת חוזה מסחרי - על מנת שנבטלו אם ניווכח כי גם הוא לא הועיל להתרת אורן ממאסרו.

בנצור מרוצה מאוד ממשטר היחסים שנוצר בין אנשי בילו לבין סגלי הנציגויות. בכל מקום ברור כי עבודת בילו היא העיקר בשביל הנציגות כולה ואילו אנשי בילו מקבלים עליהם עכשו מרות ראש הנציגות במלוא ההבנה. הסכסוכים והמרירות ההדדית הם נחלת העבר.

עברתי למשרד רה"מ לטפל בבעיית יחסי רוטנברג-יוסף, שהפכה רעה חולה. בינתיים פלש יוסף יעקובסון - היחיד בין מכרי הציונים הכלליים שיש רעיונות מבריקים בראשו. אף הפעם לא הכזיב. חזר עתה זה מקפריסין וצצה בראשו תוכנית שאוּפתנית. המטרה היא "להפוך את קפריסין למושבה כלכלית של ישראל" על ידי מפעלים משותפים של פיתוח ועל ידי הסתייעות באי כמקור ליבוא וכשוק ליצוא, לא בתוכו עצמו, אלא ממנו לארצות ערב מזה ולקיסרות הבריטית מזה. המגמה תהיה כפולה - לשבור באמצעות קפריסין את החרם הערבי וליהנות על ידי קפריסין מהעדיפות הקיסרית. הפעולה תחייב שיתוף הון עם יוונים ותורכים ולדעתו מוכשר לכך הקרקע. יוזמה נוספת תהא רכישת נחלאות בקפריסין, שיש להשיגן באפס מחיר, לשם החלפתן ברכוש חקלאי של ערבים שירצו להגר מישראל להתם. גם רכוש של כנסיות נוצריות בארץ בא בחשבון לשם חילופין כאלה. אמרתי: "כל זה בהנחה כי 'אֶנוסיס' לא יקום ולא יהיה." אמר: "ודאי." הווה אומר, הרי לנו טעם נוסף להיות נגד סיפוח האי ליוון. הסכמנו כי אחרי הבחירות יש לבדוק את העניין ברצינות ואם יוחלט לפעול -  הדרך תהא הקמת חברה מעורבת מהון ממלכתי ופרטי.

אחה"צ עם צפורה לת"א. שורה של מוּעדות. ברקת בא לדווח על שיחה גלוית לב ביותר שהייתה לו עם [סטיפן] קוצ'אק, אמריקני ממוצא פולני, ממונה על ביון מדיני בשגרירות ארה"ב [מזכיר שני וקונסול]. עורר עלינו כולנו את שבט לשונו ולא חסך מוסר. הוא כופר במחלוקת הקיימת כביכול ביני לבין ב"ג. שנינו מתכוונים לאותו דבר, אם כי מתנבאים לפעמים בסגנונות שונים. העובדה כי הרסט מצא את ב"ג מתון ואילו אותי קיצוני מעידה כי הצלחתי לשכנע את ב"ג לגבי אופן הדיבור ואילו הוא שיכנע אותי לגופן של עמדות. אך לאמיתו של דבר אין לנו מדיניות, אלא אנו הולכים מדחי אל  דחי. אילו נקטנו מדיניות ברורה היינו קובעים לנו יעד קבוע - נניח שלום עם מצרים - ואז היינו מדבירים שיקולי יום יום לקו מַנחה כללי זה. מתוך ההפכפכנות שאנו מגלים והרווחים הקלים שאנו מרַדפים הרינו מפסידים כל הערכה ותמיכה. רוב מחמ"ד נגדנו וכן רוב השגרירות כאן. עניין ברית ההגנה הוא חזון שווא. ארה"ב לא תיכנס איתנו לשום התקשרות הדדית וכל עמלנו בכיוון זה אך לחינם. במקום זה מוטב היה לנו להתרכז בהפקת מלוא היעל מההצהרה המשולשת, אשר משום מה מאסנו בה.

נמיר בא לפי קריאתי ודרשתי ממנו כי יסכים לנסיעת ברקת לוועידת האינטרנציונל [הסוציאליסטי-דמוקרטי]. טען כנגד זה כי הוועה"פ התרוקן מאדם מאחר "שהוא עצמו שקוע במערכת הבחירות של ת"א ובקר התמסר לאותו עניין ביפו". תוך כדי שיחה שאלתי: "שמא נציע ללבון לנסוע?" נמיר נאחז בזה. התנגדותו לנסיעת ברקת אין בה חדש והטענה על התרוקנות הוועה"פ היא אך מן השפה ולחוץ. הוא מגלה זה זמן קנאה וצרות עין לגבי המקום שתפס ברקת בחזית ייצוגה הבינלאומי של תנועתנו. לבסוף הציג לי שאלה ישירה: כיצד אני רואה את הממשלה העתידה. אמרתי לו כי ב"ג דרוך לקראת השלטון ואיני רואה מקום לעצמי בממשלתו. הביע תמיהה והסברתי עמדתי. אמר כי אינו בטוח בהחלטתו של ב"ג לחזור: הן הוא היתנה את שיבתו בצירוף כוחות מסוים או בשינוי משטר הבחירות. אמרתי כי התנאים משתנים חדשים לבקרים ואילו הרצון לחזור קיים ועומד, והוא העיקר.

הופיע שפרינצק עם צרור בעיות משלו. העיקרית שבהן - הרכב משלחת הכנסת לוועידת האיגוד הבין-פרלמנטרי בהלסינקי ואחר כך לביקור בארצות הסקנדינביות. שפרינצק חושש כי כיוון ש"הגוש" החל מסתנף לאיגוד (בולגריה כבר נכנסה!) עתידה מק"י לעמוד על זכותה להשתתף. ניסה להשיג ממני הכשר לכך וראיתיו כבר מלא פחד מפני מחץ התקפתה של אסתר וילנסקה. אמרתי כי יש לגרוס קואליציה של מפלגות לשם הרכבת המשלחת, שאינה מוכרחה להיות זהה עם הקואליציה הממשלתית, אבל הצד השווה שבהן שלילת השתתפותה של מק"י.

נסעתי עם צפורה לקבלת הפנים אצל השגריר האמריקני ב"רמת-אביב" לכבוד יום העצמאות של ארה"ב. מסיבה רבת עם ונדיבת כיבוד. ניקולס ניגש ומסר על רגל אחת כי ממשלתו עושה צעדים נמרצים בקהיר כדי להחזיר את המצרים למוטב ולהזיזם מסרבנותם. זוהי אותה פעולה מקבילה שעליה רמז לאוסן בביקורו אצלי.

חזרנו לרח' הירקון, סעדנו לבנו, ויצאנו לנס ציונה לאסיפת בחירות. הופעתי הקודמת במושבה זו הייתה לפני כ-28 שנים. מצאנו קהל עצום, כשלושת אלפים, מצטופפים עד מחנק בתוך אולם קולנוע שתחת כיפת השמים, שצורתו כמיכלאה ענקית. העפתי עין על הקהל ויפוג לבי! מזרח, מזרח, מזרח! עיניים שחורות נוצצות ופנים שחומים - אם ממוצא תימני או מרוקני או בבלי, אחת דתם: עולים חדשים מקרוב באו. נשים עם תינוקות על זרועותם, המהדרות הופיעו עם שני ילדים, אחד אחד על כל ברך, נוער רב, גברים חבושי כובע, מיזוג גלויות בפועל ממש. מה בצע כאן בעברית שלי ובאורח הסברתי העיוני והמופשט? החלטתי לעשות מאמץ ולסגל לשוני והלך מחשבותי לשיעור הבנתו של רוב הציבור, שהיה כה מגובש ומובהק בתביעתו האילמת לשפה קלה ולהרצאה פשטנית. ניסיתי כוחי ב"עברית בסיסית" ובשיטת הסבר ראשונית בתכלית. דיברתי רק כשעה ורבע. הקשב היה דרוך להפליא ולשווא ציפיתי לקריאת שיסוע-כלשהי אשר תשמש לי פיתחון פה לתגובה חריפה. אמרו לי אחר כך כי עוד כאלפיים צבאו על הגדר מבחוץ והקשיבו לרמקולים.

על פי סידור מראש נפגשתי בצאתי עם איסר שבא במיוחד מת"א. נסענו לרחובות וסרנו שם לבית קפה, אנו ורעיותינו. איסר בא, ערב נסיעתו החטופה לחו"ל, להציע תגובה לשיטנתם המשותפת של "למרחב" ו"הבוקר", המגוללת על מפא"י ניסיונות להתקשר עם היטלר בימי מלחמת העולם לשם הצלת היישוב מפלישה. "למרחב" סיפר על מנהיגי יישוב בני-בלי-שם שביקשו דרך ליפן למען תהא לנו מליץ יושר כלפי הנאצים ו"הבוקר" יצא בהתגרות מחוצפת כלפי מפא"י שַלַמה היא שותקת נוכח האשמה כזו. אנשי איסר מצאו ב"חביון עוז" [כרך ב' - אסופת דברי אליהו גולומב, "מערכות", 1953] של אליהו קטעים מדבריו בישיבות, בהם סיפר על ניסיונות קבוצת שטרן [לח"י] להתקשר עם גרמניה ועם איטליה, וכן קטע מדוח שנמצא בניירותיו, לפיו קמה קבוצה בין עולי גרמניה אשר הגתה את הרעיון הגאוני בדבר התקשרות עם יפן. עוד בקוראי את הדברים בבוקר נזכרתי כי בימי אל-עלמיין [בשלהי 1942] בא אלי מישהו מחיפה להציע מחשבת טירוף זו ואמרתי לו לחדול לדבר שטויות. בשום אופן לא יכולתי להיזכר מי היה האיש, אך השיחה כולה שבה לתחייה בזיכרוני. איסר הציע לפרסם דברי אליהו ב"דבר" ונתתי אישורי.

חזרנו לירושלים בחצות ושכבנו באחת. המאמץ בנס ציונה התיש כוחי. צפורה אמרה כי בפעם הראשונה בחייה שמעתני מדבר בפשטות כזו. לדעתה הצלחתי.

 

העתקת קישור