יום ב',  20/6/1955

אמיל נג'ר בא לדווח על המו"מ עם הצרפתים בעניין העלייה. הצרפתים מנסים לאחוז בשני ראשי החבל - להודות עקרונית בעלייה חופשית ולכוף למעשה את קביעת המיכסה החודשית להכרעתו של הנציב העליון במרוקו. וייצמן המנוח לימדני פעם תורה: "כשצרפתי אומר'en principe je suis d'accept'  [בעיקרון אני מקבל], פירוש הדברים הוא כי הוא מתנגד להצעתך תכלית ניגוד." נראה כי הממשלה בפריס הייתה מוכנה לוותר על שסתום ההגבלה, אך יש תמיד חיכוכי סמכויות בין ה"רציף" לבין מכּנס [מושב השלטון הצרפתי במרוקו] והעניין שלנו נקלע לתוך התסבוכת.

אשר ידלין בא במיוחד מת"א לבקש עזרתי לכלילת אברהם עופר ברשימת המפלגה לעיריית ת"א. טעמו ונימוקו - אברהם הוא איש רב-פעלים ומאוד יצלח לעבודת העירייה. בסניף [מפא"י בת"א] הוא נרדף, ורק מצד אנשים מרכזיים תצמח לו ישועה. הבעתי לאשר אכזבתי המרה מאברהם עופר זה, אשר כנראה יש בו ברכה בפעולה ארגונית ומעשית, אך הופעתו הציבורית נושאת אופי שלילי בהחלט והגינותו האישית מפוקפקת מאוד. הוא עצמו הודה פעם כי מסר ידיעות פנימיות של המפלגה לפירסום ב"מעריב". עכשיו נתפרסמה ב"מעריב" רשימת המועמדים לעיריית ת"א שנקבעו בוועדת המינויים של הסניף בטרם אושרה על ידי המועצה - שוב דליפה המכוונת להבאיש ושוב נופל החשד על עופר. משונה מאוד, כי "קבוצת הצעירים" דבקה בקנאות כזו בחבר שהתנהגותו פוסלת אותו בעיני רבים.

ד"ר [ס' הארט] שאף, מנהל משלחת הסיוע הטכני מטעם או"ם, אמריקני שיש בו מזיגה נדירה של פיקחות ותמימות, בא לביקור של פרידה ערב צאתו לחופשה ממושכת ואגב כך הביא לי מכתב אישור על הקצבה נוספת לשנה זו שפירושה עוד כתריסר מומחים ועוד אפשרויות התמחות לאנשינו בחו"ל. פתח בהצהרה כי הוא השתכנע בצדקת ענייננו ויתמוך בנו לאורך כל החזית בהופעותיו בארה"ב ובכל מקום אחר. גם זו לטובה !

[במקום זה חלה הפסקה בכתיבת היומן; להלן רה"פ שהכין מ"ש ולא פירט:]

פיצוץ ורימונים

אמיל, אשר, שאף, פיצוץ ורימונים, ישיבה בבארי, [שמואל] אלישיב מת, [איל העיתונים האמריקני רנדולף וויליאם] הרסט וק' סמית [מנהל סוכנות הידיעות ins], ארוחת צהריים ל[רוברט] ואגנר, אמ"ת.

לת"א - בית הקברות [הישן, בעשור למות אליהו גולומב (בבי"ק זה, בסמוך, נקברו בשעתם דב, רבקה ותרצה הוז, ולימים מ"ש, צ"ש ועדה גולומב; וכן נקברו שם, באזור אחר, הורי מ"ש וסבתו)], אצל עדה - [על] סיעה ב', אצל ב"ג, ישיבה על גולדה-ברני [זיאמה], אצל רחל אלישיב, הנוער [המשפחתי] אצלנו.