בעל-בק,  ד' אייר  [7.5.1916]

                                                           לשארית הפליטה אשר ביפו

 חברים יקרים!

לפני צאתי[1] לדרך רחוקה והיפרדי מכם ומהארץ[2] - מי יודע לכמה זמן - ברצוני לאמר לכם מילים אחדות.

 ימים יעברו והסערה תָשוך, ולאט לאט יתחיל הכל לשוב למסלולו ולמקומו. ואלה שנפזרו ברצונם ושלא ברצונם לכל הרוחות והעברים יתחילו לשאוף אל תחת כנף אמם ואל שולחן אביהם. ואז יגדל תפקידכם ותעודתכם, חברים, ואולי בעיקר - חברות. כל מי שיישאר על מקומו, על אדמתו ובביתו - יגדל ערכו שבעתיים ועליכם יהיה לתקוע בשופר ולהרים נס לנו, ואולי לא לכולנו, רק לאלה שיישארו מאיתנו לפליטה, זיכרו זאת ואל תשכחו.

 שלום רב לכולכם, 

                                                                                   משה