דברים בישיבת הנהלת הסוכנות ירושלים, 16.5.1938
היום התקיימה הפגישה עם "ועדת-החלוקה" שביקשנו בזמנו לשם בירור מוקדם. "הוועדה" ביקשה מאיתנו להמציא לה בכתב לפני הפגישה את תוכן השאלות שאנו מתכוונים לעורר בשיחה. השאלות שציינו היו:
א. מה יהיו נושאי הבירור ובאיזה סדר יטפלו בהם?
ב. מה יהיה היקפו של הבירור?
ג. האם יתנו לסוכנות היהודית לעיין בחומר שיוגש ל"ועדה" מטעם הממשלה?
ד. האם יורשו להופיע לפני "הוועדה" גם לא-ארץ-ישראליים?
ה. האם ישיבות "הוועדה" תהיינה פומביות או בדלתים סגורות?
ו. ביקורי "הוועדה" בנקודות-היישוב היהודיות.
בתחילת השיחה הודיע היושב-ראש כי הפגישה הזאת נערכת בדלתים סגורות, ו"הוועדה" תפרסם הודעה עליה תוך הסכם עם הסוכנות. לאחר זה עבר היושב-ראש לענות על שאלות שהצגנו לפניו.
א. נושאי הבירור: "הוועדה" מבקשת להמציא לה את חוות-דעתנו על תוכנית החלוקה של "ועדת פיל" ועל השינויים שאנו מציעים מתוך התחשבות בהוראות שקיבלה "הוועדה". להלן תרצה "הוועדה" לשמוע דעתנו בשאלות הביטחון הפנימי והחיצוני, בשאלה איך להבטיח שבשטח היהודי ייכללו ככל האפשר פחות ערבים ולהיפך, בשאלת העברת אוכלוסין וחילופי-קרקע שלא על-ידי כפייה, וכן בשאלת המיעוטים הלאומיים.
ב. היקף החקירה: היקף החקירה הוגדר ברורות בהוראות שקיבלה "הוועדה". הם הודיעו כבר, שאין הם מוכנים לדון ולשמוע דעות אם החלוקה הכרחית או לאו, אלא רק איזו חלוקה היא הטובה ביותר. זהו תפקיד "הוועדה", ועליה למלאו.
ג. זכותנו לעיין בחומר שיוגש ל"ועדה" מטעם הממשלה: בסעיף זה קיבלנו תשובה שלילית, והיה ויכוח ארוך בין ד"ר וייצמן ו"הוועדה". ד"ר וייצמן טען שהעניין העומד לפניהם הוא בעל חשיבות מכרעת בשבילנו, ואין הוא יכול להבין למה נותנים זכות מיוחדת לממשלת ארץ-ישראל ולא נותנים אותה לנו. הממשלה תדע את דברי הסוכנות היהודית בפני "הוועדה", ואילו אנו לא נדע את דבריה של הממשלה. מלבד זה הציג ד"ר וייצמן את הדרישה ש"הוועדה" תמסור לנו את מסקנותיה בטרם תקבע אותן סופית, כדי שנוכל להביע דעתנו עליהן. יושב-ראש "הוועדה" העיר, כי דבר זה לא ייתכן, אולם רמז כי מתוך השאלות ש"הוועדה" תציג לנו נוכל לעמוד על כיוון מחשבותיה. אשר לחומר הממשלתי - "הוועדה" תמסור לנו את החומר הסטטיסטי שתקבל מהממשלה, אבל לא תוכל למסור לנו את דעותיהם של באי-כוח הממשלה.
ד. הופעת לא-ארץ-ישראליים לפני "הוועדה": לדעת "הוועדה" יוכלו בדרך-כלל גם אנשים שאינם תושבי ארץ-ישראל להופיע לפניה, אם יש להם מה להעיר לתוכנית החלוקה. ד"ר וייצמן הסביר ל"ועדה" את עמדת המדינות הערביות השכנות ואת עמדת המלכים הערבים, וכי אין להשוות את באי-כוח היהודים בגולה לבאי-כוח ארצות ערביות. "הוועדה" עמדה על דעתה.
ה. ישיבות פומביות או סגורות: דבר זה תלוי בנו לגבי העדות שלנו, אבל "הוועדה" משאירה לעצמה את הרשות לשמוע עדים בדלתים סגורות.
ו. ביקורי "הוועדה" בנקודות-היישוב היהודיות: הוסכם עם "הוועדה" שהיא תודיע לנו מראש על ביקוריה בנקודות-יישוב יהודיות, למען יהיו גם באי כוחנו נוכחים שם בזמן הביקור.
הוויכוח העיקרי התנהל סביב סעיף א'. ד"ר וייצמן הסביר שבסעיף זה התכוונו לא רק לשטח החקירה. "הוועדה" תחקור ותגיע למסקנות, וחשוב לנו לדעת את מסקנותיה לפני שהעניינים ייקבעו באופן סופי. אם לא נדע את המסקנות בעוד מועד ולא תינתן לנו האפשרות להביע את דעתנו ולהזהיר את "הוועדה" מפני טעות זו או אחרת, עלול הדבר לגרום לאי-הבנה בכמה עניינים עם ממשלת הוד מלכותו, ואת זאת יחשוב לאסון. אנו תנועה דמוקרטית, אמר, יש לנו ייפוי-כוח מטעם הקונגרס הציוני לנהל משא-ומתן על הצעת מדינה יהודית כדי שנביא לפני הקונגרס הבא הצעה מתוקנת מצד ממשלת בריטניה. את עמדת היהודים הסופית יקבע הקונגרס הציוני. בהתאם להוראות ש"הוועדה" קיבלה מאת ממשלת הוד מלכותו עליהם להציע הצעת חלוקה בהתייעצות עם העדות [היהודית והערבית] והייתי רוצה שזו תהיה התייעצות אמיתית.
[---]
