מכתב 104 - צפורה! (מאירוב-שרת) - 20.3.1918
שם הספר  נתראה ואולי לא
שם הפרק  מכתב 104 - צפורה! (מאירוב-שרת) - 20.3.1918
כותרת משנה  חלב

 

                                                                                                                                   חלב, [ 20.3.1918]

צפורה!

 

 

את מכתבַיך קיבלתי.

 

אני כותב בחטיפה, כי מסוּבל אני בעבודה נורא, נורא! איני יכול להרים ראש, לשאוף רוח. על חופשת פסח אין מה לדבר! !ausgeschlossen [חסל! - גרמנית] בלשון החזירים. אפילו לא ביקשתי, לבל אעשה עצמי לצחוק.

 

לפני כ-20 יום נסע בר-נש אחד מפה לחיפה ועל ידו שלחתי מכתב חשוב מאוד אליך, מכתב נורא, גיהינומי, ואח"כ התחרטתי חרטה עצומה והבעתי זאת במכתב אחר - על שם בירם, שבוודאי כבר קיבלתוֹ,[1] והיום שב הבר-נש ממסעותיו ויספר כי איבד את כל המכתבים וכי כנראה נשרפו! אני מאושר כי לא הגיע אותו המכתב לידך, רק צערי על המכתבים לשמואל [סבוראי], הביתה (לאימא ברוסית) ולבהרב.

 

כתבתי מכתב "להם"[2] ושלחתיו לקושטא על מנת שיקחוֹ עמו ישראל שוחט[3] הנוסע שטוקהולמה.[4]

 

והיום נודע לי, כי כבר נסע ומכתבי לא השיגו. אין מזל.[5]

 

אני אאריך בעוד ימים אחדים ואכתוב גם לשמואל. שלום יקרה.

 

להתראות - אולי בקיץ.

 

מה בדבר גירוש חיפה?[6]

 

שלך,

                                                            משה

 

עוד טרם קַבלי מכתבך כתבתי מכתב לד"ר ארטור.[7] אשלח העתקו לך.



[1]  "המכתב האחר" נכתב ב-28.2.1918 (מס' 100), ומכאן אפשר לקבוע שמכתב זה נכתב בסביבות 20 במרס.

[2]  לחברים בשטח הכיבוש הבריטי ביהודה (מס' 103).

[3]  ישראל שוחט, חבר פוע"צ וממייסדי "השומר", ואשתו מניה לבית וילבושביץ, גורשו מהארץ ב-1915 לברוסה שבמערב אנטוליה. בקיץ 1917 עמדה להתכנס בשטוקהולם ועידה בי"ל של מפלגות סוציאליסטיות בסיסמת הפסקת המלחמה. ממשלת גרמניה התירה לנציגי מפלגות סוצ' גרמניות להשתתף בוועידה זו (מה שאין כן ממשלת בריטניה) ובהשפעתה נהגה כך גם הממלכה העותמאנית. על רקע זה הורשה שוחט, שנבחר לייצג את מפלגתו בוועידה, לצאת ממקום גלותו לשוודיה. בהיעדר נציגים מבריטניה לא נערכה ועידה רשמית, אולם המתכנסים הכירו במפלגת פוע"צ בא"י כחברה באינטרנציונל הסוצ' וניסחו הצהרה שדיברה גם בזכות התיישבות יהודית בא"י ("ואצל ההסת' פוע"צ הילולא וחינגא הלילה. נתקבלה ידיעה מהאג, שהאינטרנציונל קיבל את פוע"צ לתוך האגודה" [מב"ה, 20.7.1917, עמ' 681]). סביר, ששוחט ביקש לחזור על מסעו לשטוקהולם גם ב-1918 (אם לביקור במוסדות האינטרנציונל ואם להתכנסות סוציאליסטית נוספת), אך דומה שמבוקשו לא ניתן לו הפעם. על ההתכנסות בשטוקהולם נודע למ"ש ממכתבי גבירצמן מקושטא ואפשר גם מהביטאון הציוני-גרמני "רונדשאו", ששלח לו גבירצמן פעם בפעם. במכתביו מקושטא דיווח גבירצמן למ"ש בחלב:

מחכים אנו לבואם של השוחטים ו[יהושע] חנקין מברוסה. הם בוודאי יסעו מכאן שטוקהולמה, בשביל להגן על אינטרסי תורכיה בקונגרסים של הסוציאליסטים. זה עלה בהשתדלות הרבה של הרב הגדול [החכם-באשי נחום]. מעניין לציין, שהרב הגדול השתנה בזמן האחרון תכלית שינוי. רואים שד"ר ארתור [רופין] חינכהו כהוגן. מלבד זה, גם ידיעות חו"ל והתקוות המזהירות עשו את שלהן (8.2.1918); שוחט עדיין פה. קיבל בימים האחרונים תשובה שלילית מוַוזרת המלחמה הגרמנית (זו שצריכה לתת לו רשות העברה, כיוון שהיה פעם נתין רוסי ולא עותמאני מבטן ולידה). וַזרת החוץ נתנה תשובה חיובית. מחכה עתה באי סבלנות להשתדלויות שונות של ההסתדרות הציונית. אֶנְוֶור מבטיח לעשות את הצעדים הנחוצים בוַוזרה הגרמנית ומראה פני כועס על התשובה השלילית. מאיים שלא ייתן גם רשות לגרמנים להיכנס הנה. אני חושב שהוא סוף סוף ייסע (14.5.1918); גם שוחט טרם קיבל רשות העברה דרך גרמניה. כל ההשתדלויות עלו בתוהו. האשכנזים פוחדים מפני סוציאליסטים רוסיים עתה, וע"כ לא נותנים לו לעבור. מחפשים עוד דרכים (3.6.1919; אמ"ש).

מ"ש הכיר את י' שוחט עוד מימי לימודיו בקושטא. במכתב ל"יקירי" בת"א, שכתב ב-23.2.1914, אמר:

המוכ"ז הוא ישראל שוחט, אדם ידוע וכמעט מפורסם בא"י, אחד ממייסדיו ומראשיו של "השומר". עתה הנהו תלמיד המחלקה השנייה במכללה (למשפטים) בקושטא, ז"א חברי, הגדול ממני רק במחלקה אחת. לא מזמן גמר את בחינותיו (בחצי הדברים נבחן במועד השני) ועתה נוסע הוא לחודש ימים לא"י - לנוח, להתראות עם אשתו ובנו, ואולי גם לשם איזה עסקי "השומר". הוא ימסור לכם דרישת שלום חיה ממני. היינו נפגשים לעיתים קרובות במכללה ומחוצה לה (אמ"ש).

ובמכתב מ-12.3.1914 לרבקה:

בוודאי היה כבר אצלכם שוחט וסיפר לכם אודותי. אם ישבח את התקדמותי בתורכית, אל תתני הרבה ערך לדבריו, כי הוא עצמו אינו ידען גדול, בפרט בדיבור. בכ"ז הוא אדם טוב ואהוד מאוד מאוד, בעל מרץ בלי מצרים (לשון נופל על לשון), שקדן עצום, כבש את בחינותיו בגבורה ובסערת מלחמה ממש. בבואו לק' לפני שנה לא ידע שום אות בא"ב הערבית, במשך השנה נסע לקונגרס [הציוני ה-11 בווינה, ספט' 1913] ועתה נבחן ועמד ועבר לשנייה, מה שלא עשה כמעט איש מכל יתר הסטודנטים.

[4]  משטוקהולם הנייטרלית יוכל שוחט לשגר את מכתב מ"ש לארץ.

[5]  על טלטולי המכתב ר' מכתב 107, הע' 11.

[6]  נפוצו שמועות על איום בגירוש חיפה.

[7]  רופין (מכתב זה, שנסב על בעית גירוש הקצינים היהודים, מאוזכר במכתב 107).

 

העתקת קישור