מכתב 101 - יקירי שמואל! - 5.3.1918
שם הספר  נתראה ואולי לא
שם הפרק  מכתב 101 - יקירי שמואל! - 5.3.1918
כותרת משנה  חלב, כ"א אדר, שמואל סבוראי

 

                                                                                                                       חלב,  כ"א אדר  [5.3.1918]

יקירי שמואל![1]

 

 

קיבלתי את מכתבך וסוֹעֲרו בי המון רגשות ומאוויים. רציתי לענות לך ג"כ בליריקה, אבל אין המצב מכשיר ואין הרוח שורה.

 

אני שקט על שמרַי, עובד בימים האחרונים כעבד, מטמטם את המוח וממַתֵח את העצבים. אבל זהו דבר זמני ובוודאי יעבור ואז אשוב ללימודי העצמיים.

 

בינתיים התחלתי ללמוד תלמוד, סתם גמרא, עם יהודי ירושלמי אחד, כובש סוגיה אחר סוגיה ונהנה.

 

לומדים כמובן באופן חדיש, בלי ניגון ועם ביאור בעברית ובהברה ספרדית, א"כ המורה הוא תלמיד חכם אשכנזי לכל הפרטים, הפיאות והקפוטה בכלל. אלו הן שעות עליית נשמתי פה, רגעים שאני חש את עצמי חי בהם חיים רוחניים.

 

מתוצאות הצו הידוע: ביכמן, לוקצ'ר, גם קרופסקי נשלחו לקושטא. כבר נסעו. בוודאי לא ירֵעו להם, רק מצבם החומרי יסבול.

 

לע"ע הידַלְדל המרכז החלבי. גם קרצ'מן, שאירח פה לחברה איזו שבועות, נוסע, ותזכו לחזות בזיו פניו וליהנות מנועם לשונו, כי בוודאי יכבדכם בביקורו מעפולה, ויספר לכם פרטים עלי. רק כרמין עומד איתן, מאריך זקן ופאת-ראש ומתכנס בשכבת שומן ורפש עבה יותר ויותר. הולך ומגלה נצורות - נתחדש לו, שיכול בן-האדם להתקיים גם בלי ממחטה, ועוד ידו נטויה, ויפליג במגמה זו.

 

עתה, חדשה מפוצצת. שוב פעם צו,[2] הפעם מוחלט ולא-יעורער, מן הוַוזַרַה הכבודה עצמה (המלחמה) לאמור: כל האופיצרים ואנשי הצבא היהודים מגלילות סוריה וארץ ישראל חייבים להישלח עד 20 לחודש (מרס) לרשות החיִל השלישי (סיוַוס[3]).

 

פה כבר מכינים רשימות. למוסדי לא הגיע צו זה, כי הוא נחשב למוסד גרמני ויכולים פשוט לשכוח, כי ישנו שם גם "תורכי", וגם אם ייזכרו בזה, על לב מי יעלה כי "תורכי" זה הוא דווקא יהודי?

 

אבל הצרה היא שיִצרי משיאני גם עתה לקפוץ ולהכריז על עצמי. לא אוכל לראות איך יעברו דרך חלב כל החבריא, שארית הפליטה שבארץ ישראל ובדמשק. לא אוכל לראות בעזוב מעט היהודים אשר פה גם את חלב ולהישאר כמעט לבדי. איני יודע עדיין מה אעשה. אפשר גם שעוד תגיע הפקודה גם הנה. לי לא איכפת כלום. לסיוַוס – יהי לסיוַוס. אולי אמצא תועלת ברוסית שלי וישתמשו בי במו"מ עם הקהילייה הקווקזית לקביעת הגבול התורכי-קווקזי.[4]

 

כתוב, ידידי. תוכל לדבר בגלוי ולא לעלוט[5] את דבריך במליצות ובאלגוריות, כי הפלדפוסט הגרמני הוא איש סוד נאמן מאוד.

 

שלום לכל החברים והמכרים.

 

שלך,

                                                           משה


[1]  ש' סבוראי (אז בחיפה).

[2]  "הצו השני" - מאוזכר במכתבים 96, הע' 2, ו-108, הע' 1.

[3]  עיר בלב-לבה של אנטוליה, בין אנקרה במערב ואֶרזרום במזרח.

[4]  ר' לענין זה מכתב 98 הע' 10.

[5]  להאפיל, להחשיך.

 

העתקת קישור