ועדת ההצלה יושבת על המדוכה הוועדה במלוא הרכבה המתינה לי בדירתי הבלתי-לגאלית. מסרתי את דברי אייכמאן מילה במילה. הנאספים היו שרויים במתיחות של דיכאון.
כולם ראו כאן סיכוי להצלת שארית עמנו באירופה. פעולתי אושרה. דנו בשאלה מי ייצא
לאיסטנבול. קאסטנר הציע את חותנו, ד״ר יוסף פישר, עורך-דין ומדינאי מקצועי. שנים
רבות היה חבר הפרלמנט הרומני ושימש נשיא ההסתדרות הציונית בטראנסילוואניה. אין ספק
שהוא מוכשר יותר ממני למשא-ומתן דיפלומאטי. קאסטנר הדגיש את הדבר, ובו-בזמן ציין
שנוכחותי בבודאפשט הכרחית. הצעת קאסטנר נתקבלה בקרירות-מה. אז הציע לשלוח את ד״ר ארנה מארטון,
עורך העיתון היומי הציוני ״אוי קלט״. להצעה זו התנגדו נציגי ההסתדרויות החלוציות,
פרץ ראוואס וארנה סילאגי: ״לא דיפלומאט נחוץ לנו הפעם, אלא אדם, שאנו הוגים לו אמון. יואל יודע
מה דרוש לנו. הוא ייסע לאיסטנבול וייצג שם את ענייננו. הוא יאמר את אשר יש לומר
וישוב. ייסע נא יואל״. הרוב המכריע הצטרף לדעת החלוצים. רק אישתי מחתה: ״יואל חייב להישאר. יש צורך בו כאן. מלבד זאת יש לו כאן שני ילדים. אי-אפשר
לדרוש שיעזוב אותנו בזמנים אלה וימסור את הילדים כבני-תערובות לידי הגרמנים״. טענתה לא זכתה לתשומת-לב רצינית. אוטו קומולי סיכם את הוויכוח: ״סבורני שכל אחד מאיתנו מרגיש, שיואל בראנד הוא המתאים ביותר לשליחות
זו״. כולם שוכנעו. גם קאסטנר קיבל את הדבר. |
