חיבורים מבית הספר

הים כגורם מפלג ארצות ומאחדן - ט׳ בסיון תש״ב - 1942

חיבור בבחינות הגמר של הגימנסיה

הים גדול הוא ורחב ידיים. איך יוכל אנוש דל לחצותו. כיצר יכול האוקיינוס הגדול המכסה את שלושת רבעי פני האדמה לאחד עמים וארצות. אין האדם יכול לשלוט על הים. גם אם ישקיע את כל מרצו ואת כל כוח מחשבתו במשך שנים רבות לבנות צי, לבנות ספינות שולטות על ימים, לא יוכל לים כי גדול הוא ממנו. סערה חזקה אחת יכולה להטביע עמל שנים של האדם ולנתק בזה את הקשר בין ארצות, שהוקם בקושי גדול כל כך. האדם על היבשה חייו, הוא בטוח נשאר, עומדות רגליו על קרקע מוצקה. על הים אין מעמד לאדם, לא שם מקומו. על מעצורי היבשה אפשר להתגבר ע״י עמל-שנים, אולם מעצורי הים, לא יעברם אדם.

נראה בכל זאת כיצד קמו ממלכות העולם הגדולות, הממלכות אשר איחדו ארצות רבות. ממלכות העולם הראשונות היו ממלכוּת יבשה: מצרים, בבל, פרס. הן נפלו ונכסיהם אשר השאירו בתרבות העולם קטנים מאוד, כי לא הקיפו את עמי הים.

הממלכות הגדולות שפעלו על במת ההיסטוריה - לאחריהן היו כבר ממלכות ים. יוון הייתה ממלכה מושלת על ימים. היא משלה על ארצות שונות. היא איחדה תחת תרבותה וממשלתה ארצות אשר הבדליהן רבים מאוד: מאיטליה ועד סוריה, ארץ-ישראל ומצרים. תרבותה של יוון היא נכס חשוב בתרבות האנושות עכשיו. תרבות זו נשארה בהיסטוריה, כי יוון עברה את הים והגיעה אל אותן הארצות בהן ישבו העמים, שהמשיכו אחר כך את ההיסטוריה. עם עליית יוון ורומא כבר לא היה הים גורם מפלג. הים נעשה לגורם כזה, אשר בלעדיו לא יכול להיות איחוד הארצות. כל עוד משלה קרתגו בים לא הייתה האימפריה הרומית מאוחדת. האם הייתה להשפעת רומא, הממלכה הימית, השפעה מאחדת רק על הארצות או גם על העמים שישבו בארצות אלה? אם נסקור את מהלך ההיסטוריה נראה, שרומא אומנם איחדה ארצות, אולם עמים היא לא איחדה. תחת ממשלתה היו עמים שונים. מהם איבדו את תרבותם, כמצרים וכצוֹרים, מהם לא איבדו את תרבותם, כעם ישראל, אולם שום עם מהם לא הפך להיות עם רומאי.

הים יכול להיות מאחד ארצות, והוא מאחדן, אולם עמים אין הים יכול לאחד. ממלכות הים משפיעות על העמים השונים, משאירות בהם יסודות רבים מתרבותם, אולם אין הם מאחדות עמים. סוד השפעתו של עם ישראל על התרבות האנושית הוא בהיותו עם ימים. עם אשר בניו הגיעו לכל קצוות ימים. אילו חי ומת עם ישראל בארצו לא היה משפיע על התרבות הכללית עד כמה שאידיאליו היו נעלים.

סוד איחודו של הים הוא בשני דברים.

ראשית, בזה שהים למרות הכל הוא דרך תחבורה נוחה הרבה יותר מדרך היבשה. שום ממשלה לא כבשה את הודו בדרך היבשה, מלבד אולי המוסלמים אשר הסתננו אליה במשך שנים רבות, וגם הם לא הגיעו רק ביבשה, אולם בדרך הים חדרו כובשים להודו. ושוב, הכובשים בדרך היבשה התמזגו עם עם הארץ לעם אחד כי חייהם היו משותפים, והכובשים בדרך הים נשארו רק שולטים בארץ הודו, מאחדים את ארצה עם ארצותיהם, אולם לא את עמה עם עמם.

כמו כן, הים לפעמים מקרב מרחבים כאלה, שביבשה אי אפשר לקרבם. כמו למשל את הולנד עם מושבותיה בדרום אסיה. שום נוסע נועז לא היה נחפז לעשות דרך זו ביבשה ולחצות את כל אירופה ואסיה. אולם בדרך הים עוברים מאות ואלפים אנשים במשך שנה אחת את אותה הדרך ואין המסע הזה מסע נועז כל כך.

השנית והיא אולי הסיבה העיקרית: הים מאחד את העמים השוכנים לידו. חיים קשים, וחיי עם היושב ליד הים חיים קשים הם. יוצרים אנשים בעל אופי חזק, בעלי אומץ, אנשים המוכנים להפליג לארצות זרות, לתור ולכבוש ארצות אשר איש לא היה בהן לפניהם. אומות היושבות ליד הים הן בדרך כלל אומות מאוחדות. כי אין אויב חודר לארץ על מנת לבתרה ולהפריע לאיחודה, וכי לרוב תושבי הארץ ישנם אינטרסים התלויים במטרה אחת. קיום הים המייחד ארץ אחת משאר הארצות מייחד גם את עמה. העם הזה מרגיש את עצמו נבדל משאר העמים לכן הוא גם מאוחד בתוכו.

בכל ההיסטוריה של הזמן החדש, הממלכות אשר איחדו ארצות רבות היו ארצות שוכנות לחוף ימים.

פורטוגל וספרד היו ארצות שוכנות לחוף ימים ואשר גילו את אמריקה, כביטוח, איחדו את ארצותיהן עם ארצות אמריקה.

הולנד השוכנת על חוף ים כבשה לה מושבות בחוף אמריקה ובדרום אסיה. אולם גם כאן מתאמת בידינו אותו הכלל. כיבוש בדרך הים יכול רק לאחד ארצות ולא עמים. האימפריות הגדולות של ספרד ופורטוגל, אשר חילקו את העולם ביניהן, נפלו כי לא היה בהם איחוד של עמים. באימפריה הספרדית לא היו ספרדים, אלא משלו ספרדים.

והדוגמה של ימינו בריטניה הגדולה. בריטניה הגדולה נוצרה לחוף ימים. איחוד אנגליה קם לפני איחוד כל ארצות היבשה, כי אנגליה ארץ ים הייתה ולא התערב בה שום גורם זר מאז היותה. האימפריה הבריטית נוצרה - כי קיים היה איש הים האנגלי. אותם החלקים באימפריה הבריטית שאיחדם לא רק הים, אלא גם כיבוש יבשה, הארצות בהן שוכנים האנגלים. ארצות הברית והדומיניונים, אלה הן הארצות איחדתן אנגליה. אולם אותן הארצות אשר איחדן הים בלבד, המושבות אשר לא אנגלים תושביהם, קשורות אליה אך לשעה זו, ותישמטנה מידיה בהגיע פעם העמים האלה לעצמאות.

התפתחותו של העולם הגיעה לשלב כזה, אשר בו אין אפשרות לארץ איזו שהיא להיות בודדת. כל ארץ וארץ זקוקה לחומרים שונים הבאים מארצות חוץ. אין חיי כלכלה מבלי יצוא ומבלי יבוא. יבוא ויצוא זה מוכרח להיות בדרך כלל מארצות הים, כי כך בנוי העולם שלנו ואין בידינו לשכוח! הפעולה ההדדית הזו משמשת גורם מאחד, דבר שהינו משותף לשתי ארצות הינו גורם מאחד. וכן גם כאן השלטון על הימים הוא דבר, שכל עמי העולם מעוניינים בו. לכן כל ארץ וארץ מעוניינת בפיתוח שיטות התעבורה בים. אולם גורם זה רק יכול להיות מאחד. למעשה גורם זה הוא אחד מהגורמים המפרידים ביותר את עמי העולם זה מזה. חיי העולם כעת אינם בנויים על הבנה ועל תועלת הדדית של עמים שונים, אלא על מלחמה הדדית. ומרגע שהשלטון על הים נהפך לשלטון של מדינה אחת בים כנגד מדינות אחרות, הים הפך להיות גורם מפריד וכזה הוא בימינו.

כל מדינה ומדינה זקוקה לחוף ים. קשייה הכלכליים של מדינה שאין לה כל חוף גדולים מאוד. לכן הים משמש גורם למלחמה - בין שתי ארצות.

למשל ממלכת אוסטריה שאפה כל ימיה להגיע אל הים התיכון לכן כבשה את צפון איטליה. סיבה זו, שאיפתה של אוסטריה להגיע לחוף הים, שימשה עילה לשיעבודה של איטליה וממילא גם לכל מלחמות השחרור.

רוסיה שאפה כל ימיה, ואולי גם שואפת עכשיו, להגיע לים הפתוח לים התיכון. שאיפה, זו הייתה גורם למלחמות דמים ממושכות במשך כל המאה התשע-עשרה. וכן המלחמה העולמית הקודמת. מתוך אותה השאיפה קם גם רעיון מאחד כביכול, רעיון הפאן-סלביות.

הים שימש נושא לספרות כל העמים בכל התקופות. משירת הומירוס עד שירים וסיפורים רבים של ימינו אלה. גורם זה ודאי שהוא גורם מאחד. אנשים שונים מארצות שונות כותבים וקוראים ונהנים מנושא אחד, ואפילו מיצירה אחת, כי נושא זה יובן ע״י כולם, ברור שדבר זה הוא גורם מאחד. מאחד ההוא רגשות, אינטרסים ומחשבות משותפים. וישנם בים רגשות ואינטרסים המשותפים לכל האדם ולכל העמים. דברים אלה יכולים להיותו גורמים לאיחוד של עמים שונים. מלחמה זו כמלחמות אחרות מראה לנו עד כמה מסתלפים עקרונות היכולים להועיל. האינטרס הכללי הפך להיות גורם למלחמה. הרגשות הטהורים הפכו להיות לרגשות פטריוטיים מסולפים. ברור שאין הדבר כך במלחמה זו (מצב כל העמים). ישנה התקדמות גדולה לקראת הכרת אוצרות העולם כמשותפים לכל העמים, והים בתוכם. הצד הדמוקרטי מכריז על כך כל ימי המלחמה הנוכחית.

יכול הים וצריך הים להיות גורם מאחד עם מטרה אחת משותפת בו. וכיבוש הים לעם העברי הוא מטרה שלשמה יכול וצריך הנוער העברי, לפחות רובו, להתאחד. אין כים גורם חשוב בהתפתחות המדינה העברית בארץ. כל עוד לא נכבוש את הים לא נכבוש מעמד חזק לרגלינו בארץ. הים בחשיבותו הרבה לנו כלכל עם אחר צריך לאחדנו למען השיגו.