תולדותיו
פנחס (פינצ׳יק) בן סימה ויוסף מישקוב נולד ב-31.1.1925 בתל-אביב. בהיותו בן שנה עברנו לירושלים. בוגר המחזור
הראשון של בית החינוך לילדי עובדים ע״ש ח. ארלוזורוב. סיים חוק לימודיו בגימנסיה
רחביה. בלימודיו הצטיין כתלמיד הוגה ומעמיק, בעל גישה מקורית למדעים, לספרות
ואמנות, אשר הרבה להגות בהם. מעורב בין הבריות, בעל שיחה ערה ונאה. אחרי סיימו את
הגימנסיה התגייס לפלמ״ח ושם נודע כמכסימליסט. שמו היה במשך הזמן לשם דבר. קבוצת
הנלהבים הנכונים תמיד למלא כל פקודה ומשימה בלא היסוס וריטון. במשך שירותו בפלמ״ח
התמסר לפעולות כסייר, כחובש וכמאמן.
אחרי שחרורו מהפלמ״ח בשנת 1944 נכנס לאוניברסיטה בירושלים לפקולטה לחימיה ופיסיקה.
גם בתקופת לימודיו, בתור ״רזרביסט״ בפלמ״ח, היה פעיל בפעולות הפלמ״ח.
היה מקשר בין תא הסטודנטים ומטה הפלמ״ח,
לקח חלק פעיל בפיצוץ הרכבות ב-1.1.1945,
בשחרור עצורי עתלית ב-9.10.1945,
בליל וינגייט אפריל ב-1946 היה מפקד חוליה,
בפיצוץ
גשר אלנבי ב-18-16 ביוני 1946,
בהעברת נשק והסתרתו,
בעבודות שנקראו אחר כך חמ״ד.
כאשר רבו הקשיים בהעפלה, הוא דוחה את לימודיו לשנה, מתנדב לשליחות באיטליה, שם
ריכז את הפעולה במחנות העפלה, בארגון הטרנספורטים, בירור העולים והדרכתם. רבה,
מבורכת ומלהיבה הייתה השפעתו עליהם. הוא הצליח במהרה ללמוד אידיש ואיטלקית והשקיע
את כל לבו בפעולתו למען הכשרתם הרוחנית של העולים המתגייסים. בסוף דצמבר 1947
הגיע עם אוניית המעפילים ״לא תפחידונו״ לחיפה, היא נתפסה על-ידי הבריטים, והם
נשלחו לקפריסין, גם שם עסק בהדרכה ואימונים.
עם פרוץ מלחמת השחרור ועם השמועות הראשונות על נפילת חבריו אץ לחזור ארצה.
בסוף ינואר 1948 התייצב מייד לשירות פעיל. במטה הפלמ״ח דרשו ממנו לצאת לקורס
לקציני התרבות והסברה הגדודיים, הוא סירב, אבל נכנע לפקודה. עם סיום הקורס הועבר
לירושלים בתור קצין הסברה וחבר מטה הגדוד של חטיבת הראל. בסיסו
היה בקריית ענבים.
לפי דרישתו יצא לכפר-עציון לשמש כקצין תרבות והסברה. השתתף כחובש קרבי
בשיירת נבי-דניאל ב-27.3.1948 וחזר לגוש-עציון בין נוסעי המשוריינים שהצליחו
לעבור בכביש המותקף ולהבקיע להם דרך לגוש הנצור.
בגוש שימש בתפקידי הגנה שונים וכאשר קיבל פקודה לעזוב את הגוש לשם תפקיד חדש סירב להיענות, בנימוק שלא יעזוב חברים במצבם הקשה.
נפל בקרב האחרון ב-13.5.1948, ד׳ באייר
תש״ח.
לפי פקודת המטכ״ל הועלה לדרגת סגן
ראשון.
|
