חיבורים מבית הספר

איזה מקום תופסת הציונות בהשקפת עולמי - ב׳ אדר תש״ב - 1942

היסוד הראשון הקובע את השקפת עולמי הוא האידיאל העולמי שאליו, אני חושב, צריכה להיות שאיפת האנושות עכשיו - החופש של כל אדם ליהנות מכל אשר יצרה התרבות הרוחנית עד זמנו ולתת לו אפשרות ליצור הן בעבודתו הרוחנית הן בעמל כפיו.

איך תוכל חברה כזאת להתקיים? היא תוכל לקום רק אחרי ביטול כל מעמדות החברה והעברת קנייני התרבות לכל שכבות העם המדוכאות, אשר אינן יכולות עכשיו ליהנות מפרי התרבות האנושית והלאומית, כי עמל כפיהם ועבודתם לא להם חוזר, אלא למעמדות המנצלים אותם. דבר זה ייתכן, אך רק כאשר יקבל אדם מן החברה, אם לא את כל צרכיו, הרי לפחות חלק שהכניס בעבודתו הוא. רק כאשר יימָצא פתרון לשאלה זו יתגשם האידיאל הכללי, שאליו שואפת האנושות. והפתרון יבוא רק על-ידי התגשמות הרעיון הסוציאליסטי, שיעביר את העושר לידי המדינה, ז.א. ליד כל העם (זה כאן לא העניין העיקרי ועל כן לא הוסבר בפרוטרוט), אולם זה הפתרון לכל השאלה,

האם זה יביא קץ לתנודות ולמהפכות של ימינו?

האם בפתרון השאלות הכלכליות של המדוכאים, זה כל מה שחפץ האדם?

התשובה היא אחת: לא. לא די בפתרון השאלה הכלכלית. לאדם ישנם גם צרכים תרבותיים, אין תרבות האדם עולמית קוסמופוליטית, אלא תרבות שמעיקרה לאומית. החברה האנושית הכללית נתפלגה מראשית התהוותה לעדות, עדות שנוצרו מתוך הבדלים בתנאי החיים, הבדלי המוצא.

ההבדלים האלה במשך דורות יצרו עמים הנבדלים בגזעם ותרבותם מעמים אחרים. לפעמים התמזגו שני עמים ויותר לעם אחד בעל תרבות משותפת לתרבות שני הקודמים. אולם העם כעדה הקים גוף שונה משאר העמים סביבו. במוצאו, באופיו, בלשונו, בתרבותו. ברוב הדברים האלה ניכר האדם מחברו, תמיד היה קיים ויתקיים, אפילו אם ישתנה העם במשך דורות, אפילו אם יקלוט לתוכו תרבות זרה, הרי לא יחדל מלהיות עם, כי את התרבות הזרה הוא יעכל בתוכו והיא לא תהיה אותה תרבות שקיבל מבחוץ.

כן הוא הדבר ביחס ליהודים. היהודים הם עם לפי מוצאם, לפי לשונם, לפי תרבותם. כל הדברים המציינים עם כעדת גורל משותף נמצאים הם בעם העברי. אין הם יושבים על אדמתם ומזה כמה פגמים. מכיוון שעם ישראל הוא נבדל מעמים אחרים והיינו גוף בעל מוצא זר, בעל תרבות עצמאית בכל ארץ וארץ פזוריו, בעייתו הלאומית לא נפתרת ע״י הסוציאליזם.

הציונות היא הפתרון לשאלתו הלאומית של עם ישראל רק על-ידי יצירת מרכז לאומי עברי במקום אחד. המקום הזה ארץ-ישראל. רק אז יימָצא הפתרון לשאלה הלאומית היהודית, כי כוחות היהודים בגולה, שאינם פועלים מתוך שיתוף מעשה ומחשבה, הם פזורים ומאצילים מרוחם ותרבותם ורעיונותיהם של עמי מקלטם, וזה אינו מוסיף לתרבות העברית, כי תרבות נוצרת מתוך חיים משותפים ושווים פחות או יותר. תרבות הגולה לא יכלה ולא תוכל אף פעם להגיע לעוצמה, שיכולה להגיע תרבות של העם החי חיים נורמאליים בארצו.

ארץ-ישראל על שום מה? על שום שתרבות עברית לאומית יכולה להיות קשורה רק בארץ-ישראל, מקום מוצאה ושאיפותיה בכל הדורות, כי אם לא בארץ-ישראל ייבָנה המרכז הלאומי, תיווצר שם תרבות, אך לא תרבות עברית, אשר להמשכה וטיפוחה אנו משתוקקים. זה יהיה פתרון למספר אנשים ולא פתרון השאלה הלאומית היהודית. כל זה בנוגע לעתיד, לזמן כיבוש העולם על-ידי הסוציאליזם.

אולם עתה מהו תפקיד היהודי הלאומי בהווה. האם עליו לחכות עד אשר יושלט הסוציאליזם בעולם ולפעול רק בשבילו? לא, תרבות נוצרת רק מתוך פעולת שנים ודורות. ואם יישב היהודי ויחכה לגאולה, לא תהיה זו גאולה אלא הרס. רק מתוך פעולה מתמדת נוצרת התרבות הלאומית, כי כל דריכה על מקום אחד היא נסיגה, וציפייה לגאולה על-ידי אחרים היא עמידה במקום.

הציונות מוצאת פתרון לאלתר גם לשאלת קיומו הפיזי של עם ישראל, אשר עומד בסכנת כליה פיזית בתקופת המשטר הנוכחי. ארץ-ישראל כמרכז מדיני של היהדות העולמית יוצרת מפלט לאותם מאות אלפים (וגם יותר), שיבואו בגופם, וכן משען מדיני ליהודים, אם גם לא בכל העולם, הרי בכל הארצות שבהן יכירו את המדינה הזאת. ואנו הרי מאמינים בניצחון הדמוקרטיה בעולם. עם ניצחונה יווצר גם הרגע עליו תיבָנה המדינה היהודית. כמובן שהפתרון הזה הוא לא שלם, כי הפתרון לאנטישמיות לא יבוא עם החלפת צמרת השלטון, אלא עם חיסול סיבותיה (לא כאן המקום לעמוד עליהן וכיצד יבוטלו על-ידי התגשמות הציונית והסוציאליזם).

ארץ-ישראל צריכה להיבנות בצורה סוציאליסטית עד כמה שיכולים להיבנות תאים סוציאליסטיים במשטר שאינו סוציאליסטי. הציונות שלנו היא ציונות סוציאליסטית. הציונות בלי סוציאליזם אינה אומרת לנו שום דבר, כי ביטול העיוותים הלאומיים אינו עדיין ביטול עיוותים, אישיים וחברותיים, וצדק צריך להיות צדק מוחלט ולא צדק חלקי. צדק זוהי התורה המונחת באחד מיסודות היהדות, כי אין הסוציאליזם מבלי הציונות פתרון בשבילנו. אין אנו רוצים בו. אם יש צדק בעולם הוא מגיע גם לעם היהודי. ועל כן הציונות שלנו היא ציונות סוציאליסטית. אין מושג אחד מהם מביע את כל אשר נאמר בכל השם הזה, אין אחד מהם שלם בלעדי השני. ארץ-ישראל אשר לא תיבָנה על יסודות ישרים, ארץ-ישראל שתיבָנה על יסודות ניצול, על יסוד הרע בעולם הקיים, זאת היא לא ציונות. כל מי שאומר שהוא ציוני טהור בלי כל תוספת, ובלי כל מטרה אחרת, אינו ציוני. הוא רוצה להינצל מעושק במקום אחד על כדור הארץ, כדי להביא אותו העושק למקום אחר. הציונות אין מטרתה ליצור מדינה עברית ככל מדינות הגויים, אלא טובה מהן.