יומן ילדות בגיל 10-9

כ״א אב תרצ״ד - אני מתחיל היומן באמצע חופש הקיץ בשכונת בורוכוב ובתל-אביב. מהבוקר עד הצהרים שיחקתי, אחרי-הצהרים כתבתי את היומן. היום עבר בלי כל מקרה כרגיל בכל יום.

א׳ אלול תרצ״ד - בבוקר שיחקתי והחלפתי הרבה בולים. אחר-הצהריים שיחקתי.

ב׳ אלול תרצ״ד - בבוקר שיחקתי ואחר-הצהרים התקוטטתי עם חברי עידו במים.

ה׳ אלול תרצ״ד - בערב הלכתי לסרט ״הדרך לחיים״ המתאר את ילדי ההפקר ברוסיה. החלק שעניין אותי ביותר היה: התנפלות נערי הפקר המחונכים על השודדים בעלי המסבאה.

ו׳ אלול תרצ״ד - הבוקר עבר בשלום ואחר-הצהרים הלכתי לחנות הספרים שלנו.

ד׳ אלול תרצ״ד - בבוקר בא אלי ילד מהקהילה ומסר לי פקודה. אחה״צ לקחתי כיסא שבור וכמה גזרי עצים והלכתי לקהילה לפעולה, שם שיחקתי עם כל הגורים (הקטנים). בערב ערכנו מדורה בקהילה, ישבנו מסביב ושרנו. קראתי ספר אייבנהו.

ח׳ אלול תרצ״ד - בבוקר עשיתי לי טיירה קטנה ואחר כך שיחקתי.

י״א אלול תרצ״ד - בבוקר הלכתי לקופת חולים. אחר-הצהרים הלכתי לחנות הספרים שלנו לסדר את הספרים במחסן. אבי נתן לי שכר עבודה - חצי שילינג לשעת עבודה.

י״ב אלול תרצ״ד - בבוקר כשהלכתי לקופת חולים פגשתי שם את חברי טוביה שהכרתיו עוד בגן. הראיתי לו את ביתי. אחה״צ הלכתי לחנות לעבוד ברשימת הספרים. בשעה 5.30 הלכתי לפעולה להיוודע על הטיול, שם שיחקנו במלחמה. ראש הקבוצה אמר כי הטיול לא יתקיים. כשחזרתי לחנות בא אבי והביא לי משחק שחמט.

י״ג אלול תרצ״ד - בבוקר בא אלי חברי טוביה, שיחקנו ביחד אחה״צ. הלכתי לחנות לגמור את רשימת הספרים. פגשתי -שם את המורה משה. אחרי שסיימתי את הרשימה הלכתי הביתה. לקחתי לקרוא את הספר ״אגדות החסידים״.

כ״ז אלול תרצ״ד - משום שכחה או עצלנות לא כתבתי ביומן שניים שלושה שבועות.

בא היום ללכת לבית ספר. שמחתי מאוד, אך השמחה לא ארכה זמן רב. שכבתי במיטה מסיבת מחלה, ואחרי שהחלמתי הלכתי לבי״ס ליום אחד כי זה היה יום ששי. וכעת אני מתכונן לראש-השנה.

ט״ז תשרי תרצ״ה - זה הרבה זמן שלא כתבתי ביומן. עברו ימי ראש-השנה וסדר יומי השתנה; במקום ימי משחק באו ימי לימוד. באחד הימים הביא לי אבא חלק ראשון של ״מסעו ופגעיו של קפיטן הטרס״. הספר עניין אותי מאוד. לפני כמה זמן סידרתי קטלוג של הספרים שלי. אתמול היה יום הראשון של חג האסיף חג הסוכות.

כ״ג תשרי תרצ״ה - לפני שבועיים וחצי התחיל חופש סוכות. באו ימים משעממים, רק משחקים ומשחקים, במשך הימים האלה קראתי את שני החלקים האחרונים של קפיטן הטרס. אחרי זה את ״בן המלך והעני״ ועוד חוברות אחדות של הוצאה ״לעם״. אתמול בבוקר נסענו בדרך לקריית ענבים, היינו שם מעט ואחר חזרנו לירושלים, ונסענו לעטרות. הקפנו את המושב וראינו את תחנות האווירונים. בדרך נכנסנו ל״עין פארה״ בכביש ראינו את בית המטבחיים ואת משרפת הזבל של ירושלים. אחר כך נפסק הכביש, נהיה לדרך לא סלולה. מראה ההרים היה נהדר, ממרחק נראה ים המלח. הדרך הייתה צרה מאוד למורד ההר. המשכנו הלאה והגענו לכפר הערבי ״עין פארה״, שם הייתה מכונית הדוחפת את המים. המשכנו הלאה בין ההרים והתענגנו על יופי הדרך. בהמשך את בית המשטרה ועוד שתי מדחפות. עיקר שכחתי ב״עין פארה״ יש מעיינות מים, אשר מנצלים אותם להביא לירושלים. עברנו והגענו ל״עין פארה״, שם ירדנו מהאוטו והמשכנו ברגל עד למעלה ההר המנזר הרוסי בו גר נזיר אחד. לקולותינו לא שמענו כל מענה. חזרנו לכביש. מאוד הצטערתי שלא לקחתי את המצלמה. המקום היה כל כך יפה. בבוקר עשיתי את השיעורים. שמח אני שמחר אני הולך לבית ספר.

י׳ כסלו תרצ״ה - זה יותר מחודשיים שלא כתבתי. עכשיו הכל שב לסדרו הרגיל. במשך הזמן הזה קראתי את הספרים האלה: ״ילדי רב החובל גרנט״, ״עלובי החיים״, ״שתי ערים״, ״בוסתנאי״, ״הלב״.

ח׳ שבט תרצ״ה - אני מתחיל את היומן מחדש, עבר זמן רב מיום שכתבתי לאחרונה, ביום י״ז בטבת נסענו עם בית הספר לים-המלח. בדרך עברנו על יד מעלה ודי קלט, עברנו בתוך יריחו וראינו שם החפירות של העיר העתיקה ומעיין אלישע. אחר שיצאנו מיריחו הגענו לים המלח. שהינו קצת בקליה וחזרנו לירושלים. ביום ה׳ הלכתי להצגת ״נשפי פרץ״ שם מראים את חיי היהודים בגולה. היום שיחקתי ובצהרים באו קרובים. נשקלתי. משקלי 32 ק״ג.

כ׳ שבט יום ה׳ - באתי לבית הספר להשתתף בתהלוכת הנטיעות בבית-הכרם, אך התהלוכה נדחתה למחרת. לכן הלכנו ברגל לאוניברסיטה על הר-הצופים, שם ראיתי דברים מעניינים, גם קבר פינסקר. ביום השלישי הלכנו לתהלוכת הנטיעות. הם התקיימו בעמק ״ציון״ שם אכלתי והלכתי לראות את המשחקים. התחילו לשחק בכדור-יד, כיתתנו שיחקה בצד במחניים, אך אני הלכתי לראות את משחק הכדור יד. מכיתחנו השתתפו בנטיעות שניים: יונתן גלעדי וויטה קוזניצקי. בחזרה אני, יונתן ועוד לא רצינו לחזור דרך הכביש. נמלטנו מהכיתה והלכנו עם קבוצה גדולה של ״מחנות העולים״ דרך ההרים. כשהתקרבנו לירושלים נשארנו לנוח ושיחקנו. פתאום עף כובעי ברוח שהגיח כעוף משמים והוא נעלם. הלכנו הביתה ושבנו בשעה 4 אחה״צ. בגלל מעשה הבריחה מהכיתה שלחו אותי הביתה. ישבתי בבית וקראתי ״ימי פומפיאה האחרונים״. בשבוע שעבר נכנס לכיתתנו מורה חדש. גם כן משה, כשם המורה הקודם והבדליהם: אחד גבוה, אחד נמוך, אחד רע, אחד טוב.

כ״ט שבט תרצ״ה - במשך הזמן הזה לא קרו הרבה דברים שכדאי להזכירם. ביום השלישי לא השתתפנו, אני והילדים, שחזרו מתהלוכת הנטיעות בדרך ההרים - בנטיעות עם בית הספר ברמת-רחל. אנחנו הלכנו אל אחת המערות אחרי המצלבה, שם הייתה קבוצתנו בשם ״ערימת השועל״(?) במערה עשינו מועצה והנה נכנס למערה אחד ערבי, ויונתן גלעדי, גיבור המאורע, נתן קולו בצעקה גדולה ונוראה ורצה לברוח. הערבי עצר בעדו ואחר החל למשמש בכיסינו, לא מצא שום דבר ועזב אותנו. אנחנו הלכנו משם. למחרת סיפר ראש הקבוצה ישראל את המאורע לילדים ברוח של זלזול, לכן עזבנו את הקבוצה. ביום ה׳ הייתי תורן במטבח.

כ׳ אדר א׳ תרצ״ה - לפני כמה שבועות היו בארצנו ובעוד ארצות סמוכות סופות חזקות. בארצנו היא הייתה חזקה מאוד. הפילה גזוזטראות, עקרה עצים וגרמה להרבה נזקים. כיתתנו תרמה 118 לא״י לעזרת נגועי השיטפון. הלכתי לסרט ״על יד הציר הצפוני״. מעניין מאוד.

שבת, ט״ו אייר תרצ״ה - לפני כמה ימים נסענו לטייל במושבות יהודה. יצאנו מירושלים לבן-שמן ברכבת. בתחנת לוד ירדנו ונסענו לכפר הנוער בן-שמן. שם ביארו לנו את הסדרים בכפר. בבוקר עם הצלצול קמים, מתרחצים, אוכלים והולכים לעבודה או לבית הספר, אחר כך ארוחת צהרים. גם העובדים באים לאכול. אחרי האוכל ילדי בית הספר פנויים למשחק והשאר חוזרים לעבודה. בשעה 7 בערב צלצול לארוחת הערב. אחרי הארוחה הולכים לישון. אחרי ההסברה הלכנו לאכול ואחרי זה לישון. בבוקר התחלנו לספר על מאורעות הלילה. אחרי האוכל סיירנו בכפר, הלכנו לקונצרט, אחר כך התרחצנו בבריכה.