יום ה',  28/2/1957

שוב ישבה הממשלה אמש עד אחר חצות על מדוכת עזה. שוב הייתה לגולדה ולאבא שיחה עם דאלס בוושינגטון - אולי העשירית בימים אלה. ושוב השמיעה גולדה בצאתה סברה של תקווה טובה לתוצאות מניחות את הדעת, כשם שעשה אבא שלשום. לשם מה באים הניחושים הוורודים האלה כשלפי סימנים אחרים עומד המשבר בעניין עזה בעינו - קשה להבין. שאלתי אמש את יעקב הרצוג במה נגמר הקצף שיצא על אבא עקב הסכמתו לכניסת כבי"ל לעזה. לדבריו, ירד העניין מעל הפרק נוכח סירובו של המזכ"ל להתחייב על אי-חזירת המצרים לרצועה. עמדה זו של המזכ"ל נתנה לאבא אפשרות לחזור בו מעמדתו הוותרנית ובזה נתחסלה התקלה.

בינתיים מתנהלות בוושינגטון שיחות בין מוֹלֶה-פינו [רה"מ ושה"ח של צרפת] לבין אייזנהאור-דאלס במגמה לסתום את הפירצה בין ארה"ב וצרפת. ארה"ב הושיטה לצרפת עזרה שאין ערוך לה בעניין אלז'יריה על ידי עיול החלטה באו"ם המזכה למעשה את צרפת מכל פשע. צרפת נתבעת עכשיו לשלם מחיר בעד סעד זה. היא עצמה מעוניינת להתפייס עם אמריקה. חתירה זו משני הצדדים להסכם בענייני המזה"ת, למען הציב במשותף תריס בפני חדירה קומוניסטית נוספת, פירושה כמובן ריסון ההתלהבות הצרפתית לטובת ישראל. אומנם מולה ופינו משמיעים בוושינגטון הצהרות התומכות בישראל ובוודאי משמשים לנו מליצי יושר גם בשיחותיהם בבית הלבן ובמחלקת המדינה, אך בסופו של דבר אין לסמוך עליהם כי בנסיבות החדשות שנוצרו הם יהיו מוכנים לקיום הקרע שבין צרפת ואמריקה ובלבד שלא לנטוש את ישראל לנפשה.

בינתיים בעיתונות עוד נעימה מופרזת לטובה - שמועות על נכונות ארה"ב להציע בעצרת בינאום הרצועה והמצרים. גירסה זו מוקשית מאוד הן משום הקושי העקרוני שבדבר - כיצד אפשר להצדיק הפקעת שטח כסביבות שרם אל-שייך מרשותה הריבונית של מדינה עצמאית על מנת להעבירו לאו"ם? - וגם משום אי הביטחון באפשרות להשיג בשביל הצעה זו רוב של שני שלישים.

רוב הבוקר בחדרי במפלגה. נזיפה באנשי ההסברה שקבעו הרכב המשתתפים בחוג הרעיוני ב"בית ברל" בשבת מבלי להתייעץ איתי - אם סוף סוף אנו מקיימים בירור בעניין הכאוב והמסואב כבעיית מעמד עובדי הרוח בקרב ציבור הפועלים, חוסר שחר הוא לזַמן רק אנשים צעירים ומתחילים במקצועות החופשיים ולא לשתף בשיחה אישים מרכזיים וּותיקים, שהם בני הפלוגתה העיקריים של המפלגה. עכשיו ייעשה ניסיון להבטיח השתתפותם של כמה מסוג זה אך ספק אם יצא מזה משהו עקב השעה המאוחרת. מיום א' בבוקר דרשתי מ"ההסברה" רשימת המוזמנים, אך קיבלתיה רק אמש. אחרי כן התייעצות עם אנשי "עיינות" ובהשתתפות גיורא, כסה ואהוד על ספרו האומלל של יואל בראנד - מי יודע איזו פעם. הבעיה היא אם לפרסם או לא לפרסם "אחרית דבר" שלי, ואם כן - כיצד. לכתחילה חשבתי כי עלי לחתום בשמי המפורש, אחרים סברו כי מוטב להציג את הדברים כבאים מטעם ההוצאה, אך עכשיו סבר הרוב כי מוטב לגלות מיהו המחבר על ידי חתימתי.

מיכאל אסף בא לבקש הסכמתי להשתתפותו במערכת ירחון אנגלי ["ניו-אאוטלוק"] שאומרת להוציא קבוצת אנשי מפ"ם, בברית עם [העיתונאית] גֶרְדָה לוּפט ודומיה. היוזמה אינה אהודה והמפעל כשלעצמו נראה כמפוקפק מבחינה כספית ומערכתית כאחד. אסף טוען כי בלעדיו תהיה המגמה נלוזה, בעוד שאם ייכנס - יקבל זכות וטו. תהיה לי עוד פגישה עם אותה קבוצה.

בדירתי קיבלתי שוב את שלמה גרודזנסקי [לשעבר עורך "עם עובד"] והמרצתיו להגיע לידי עמדה סופית בעניין סידור ענייניו ב"עם עובד" ויישוב הסכסוך שבינו לבין ברקת.

לארוחת צהריים במלון "השרון" כאורחו של ניקולאי קירשנר, המנהיג הוותיק של ציוני דרום אפריקה. הסבו גם בנו אליהו ורעייתו, ובתו זלדה.

אחר הצהריים עמדתי לנסוע למטה חטיבת "גולני", בסביבות עכו, לשם הרצאה על אסיה, תוך היענות לתביעתו הנמרצת של מפקד החטיבה בנימין גיבלי, אך דחיתי מועדה זו מפני ישיבת המרכז, לפי בקשתו של גיורא המרצה בה על תוכנית העבודה של המזכירות החדשה. ההרצאה הייתה מאוד משובחת - רצינית, עניינית, חיובית ביותר בגישתה לפיתרון הבעיות. גיורא הוכיח חדירה מעמיקה לנקודות התורפה של המפלגה לקראת הבחירות הבאות והיתווה כמה קווי פעולה שהוכיחו גישה יסודית. הצירוף של "יקיות" עם שכל ישר, חושים ציבוריים בריאים ותוספת של רמה אינטלקטואלית הוא משהו נדיר, מרענן וחשוב מאוד. כתבתי לשאול פיתקה: "חבל על העברית השדופה שלו - הן הוא רה"מ לעתיד לבוא והלשון תהיה לו לרועץ". ענני: "רק המוסקובים [כינוי עולי רוסיה בפי הערבים בימי העלייה השנייה] יודעים עברית".

קיבלתי מ"דבר" המחאה בסך 350 ל"י, אשר בצירוף למיקדמה בסך 250 ל"י הריהו מהווה סכום של 600 ל"י בעד שישה פרקי היומן - ז"א 100 ל"י בעד כל פרק. מקור הכנסה זה יש בו לשפר במידה ניכרת את מצבנו הכספי שהחל להראות סימנים מדאיגים של דחקות.

הולכת ומתחזקת בי ההחלטה להוציא את ליקוטי היומן ממסע אסיה כספר ולגשת למלאכה זו מייד עם שובי מנסיעתי למערב אירופה. בדעתי להרחיב מסגרת הספר על פני זו שנקטתי בשביל העיתון ולהוסיף על החומר שכבר נתפרסם, ושכולו ייכלל בספר, בעיקר קטעים בעלי תוכן מדיני. מגיעים אלי כל הזמן הדים נלהבים ביותר מהפרקים המתפרסמים ב"דבר" והכל שואלים אם אין בכוונתי לכנסם בספר. לפני ימים אחדים תפס אותי [משה] ארם [מפורשי מפ"ם] בכנסת: הן זוהי התגלות חדשה - כיצד אתה יודע לספר, הן זהו חומר מרתק ביותר, מעניין לא פחות מסיפור-בלשים. [חוקרת המקרא] נחמה [אחות ישעיהו] לייבוביץ' המהוללת, אשר צפורה שומעת שיעוריה בתנ"ך, אף היא העתירה שבחים על שבחים.

בערב אצל שפרינצק, לפי בקשתו. סוף סוף דרך עוז ושאל אותי חותכות מה הייתה דעתי על מסע סיני. אמרתי לו.