יום ו', 7/9/1956
שם הספר  יומן אישי 1956
שם הפרק  יום ו', 7/9/1956

 

 

יום ו',  7/9/1956

 

ב' דרה"ש. בבוקר בא לפי מועדה אמנון לין, חתנו של אבא חושי, יליד משמר העמק וחניך השוה"צ אך חבר מפא"י, עסקן המפלגה בענייני ערבים, בחור מפוקפק מכמה בחינות ובעל עבר מסוכסך אך ללא ספק "בוער" בכנות לעניין הערבי בישראל. ניתח במפורט את המצב, תיאר בצבעים קודרים את מעמדה הירוד של המפלגה בציבור הערבי נוכח החיל שעושות יריבותיה משמאל, קָבַל על חוסר מדיניות אחידה בממשלה ועל היעדר גמור של תושייה מצד מפא"י. הבטחתי להכניס ראשי בעובי הקורה לאחר שובי ממסע אסיה.

לארוחת צהריים נסענו אל עזרא דנין בחדרה ואכלנו שם להנאה ולשובע תערוכה שלמה של תבשילי דגים, מעשי ידי צפורה דנין להתפאר. מצאנו שם זוג מעולי פולין שבאו לארץ בימי מלחמת-העולם דרך טהרן והכירו שם את צפורה. הם מעורים כהלכה-  הבחור מנצח על משק הדגים של עזרא. עם הזוג הזה באה אחות שלה, תיירת מפולין, קומוניסטית שאינה-יודעת-לשאול, מתפעלת לכאורה מכל מראה עיניה ועם זה טבעי ומובן מאליו בשבילה כי ארצה היא פולין והיא חוזרת אל בעלה וילדיה אשר שם.

אצל דוד וברכה לתה אחה"צ חבורת סופרים, מאלה אשר אבא חושי משך אותם להשתקע בחיפה כדי להרים קרן חיי הרוח בעיר: יהודה בורלא ורעייתו, ש' שלום בגפו, ג' שופמן בגפו, שמשון מלצר, א.[אידל] פרסמן ומ.[מנדל] זינגר ונשותיהם. שופמן גילגל משום מה את השיחה על תרבות תורכיה ולשונה והרציתי ארוכות.

אחרי ארוחת הערב ערכנו ביקור רשמי-ידידותי לאבא חושי. חנה יצאה מגידרה בעריכת השולחן ובגיוון הכיבוד. קיוויתי למצוא שם לשיחת רעים את הצמרת המפלגתית של חיפה, אך מצאתי רק את אלמוגי ואשתו.

משם הלכנו אל אליהו ומינה בן-צבי ומצאנו שם חבורה חמה של יוצאי "השוה"צ הרוסי" [תנועה חלוצית ברוסיה שלפני המהפכה, הייתה קשורה בתנועת השוה"צ העולמית אך התקשרה עם "אחדות העבודה" וחבריה הצטרפו בעלותם ארצה למפא"י]. אליהו דגני קרא שירים שחיבר ברוסית על הדרך לסדום ועל מלחמת השחרור, שירים הנושאים את חותמו המובהק של סגנון פרוג בתוספת נופך מהשירה הסובייטית החדישה, רוויים תום ציוני ואהבה עד כלות הנפש לאדמת ישראל, ועם זה מזעזעים בשפתם הזרה. לא יצאתי נקי גם כאן וקראתי תרגומים מלרמונטוב ומהיינה.

 

העתקת קישור