יום א', 19/8/1956
אלישיב [בן-חורין] טילפן הבוקר את נוסח הזמנת או נו והצטרפות או בָּה סְוֶה [מנהיג סוציאליסטי בורמי, שר ההגנה ובהיות או נו בחופשה - רה"מ] אליה. כל הרוח והסיגנון מניחים בהחלט את הדעת. במנילה הכל מסודר, לגבי טוקיו אין ספק, אך תשובה רשמית טרם הגיעה. לגבי נפאל הביע נציגם בלונדון התלהבות מהרעיון אך על פנייתו לממשלתו טרם נתקבלה תשובה ואשר לציילון הרינו פונים רק עכשיו באמצעות נציגם ברנגון וחוששני כי עקב משבר סואץ דווקא הם יסרבו. בינתיים טרם התחלתי מתכונן ברצינות לנסיעה הזאת ואצטרך להיפנות אליה מייד לאחר גמר הוועידה.
יום א' בבוקר הוא תמיד זמן רע והבוקר נעכרה רוחי בייחוד. בשעה מוקדמת בא שמשון וחיסלתי איתו ערימת ניירות. אני מקבל ממשה"ח "יוד-נונים" [עלוני "ידיעות לנציגויות"], סקירות שבועיות, דוחות חקר וכיוצא באלה. אמש קראתי צרור שלם. והנה לשעבר הייתי רושם אגב קריאה, מיניה וביה, הערות ותגובות לתוכנם המדיני של הניירות ומשלב בזה גם הערות לשוניות. עכשיו אני נמנע כמובן מכל תגובה מדינית אך קשה לי לראות בליקויי לשון ולהחריש. הרושם הוא כי במשרד פקע המתח הסגנוני ויש מורד בלשון הכתוב. לא התאפקתי וציינתי דברים הטעונים תיקון והעברתים לתעודתם באמצעות שמשון. משהלך ישבתי וקראתי במתינות ובאורח יסודי את שלושת העיתונים שאני מקבל ["דבר", "הארץ", "ג'רוסלם פוסט"]. אחר כך עשיתי לעצמי סך הכל. מה עשיתי בשעה-שעתיים הראשונות של בוקר יום א? במה התחלתי את השבוע שלי? דאגתי לשיפור לשונו של משרד החוץ וקראתי להנאתי בעיתוני הבוקר. וזה במקום לדאוג למדיניות החוץ של ישראל ולהשתתף בניווט ספינת המדינה על ידי נוכחות בישיבת הממשלה. כלום כה קשה להתפלץ?
העברתי מילונים מרח' סמולנסקין לדירה החדשה. אין בדירה זו מקום לספרים כלל ולעת עתה ניצבים כל ספרי על מדפי הכונניות בחדר העבודה הקודם שלי.
אחה"צ לתה ג'יימס ורות מקדונלד, יעקב ופנינה הרצוג. ג'ימי אינו מזדקן כלל, פרנסתו על ה"בונדס" והוא נראה שמח בחלקו - על כל פנים אינו הולך עוד בגדולות. מלא ביקורת על הסברת ישראל בארה"ב המפגרת אחר התעמולה הערבית ובכלל של שגרירות ישראל שחטאיה שנים: היא שוגה באשליות והיא מרסנת לחינם את הציבור היהודי - קרי את zoa [ההסתדרות הציונית] - מהתקפה אישית על דאלס.
משיחה עם יעקב, שנשתייר שעה קלה, התברר לי כי אין יודעים כלל במשרד על מה שאמרו הצרפתים למשלחת מפא"י בדבר התנגדות ארה"ב לאספקת הנשק הצרפתי הגדול והחלטתה למנוע מכירת סילונים קנדאים לישראל. היצעתי לו לברר היטב את העניין. לדבריו אין אנו מושכים ידינו מ[מטוסי] "86F-" הקנדאים גם לאחר שקיבלנו "מיסטרים" נוספים כה רבים. קומיי קיבל הוראות ללחוץ בכל מאודו להשגת 24 סילוני קנדה. הצרה היא, כמובן, כי אין בידינו מזומנים לשלם בעדם ואילו אשראי יהודי אין עולה בידי מייק להשיג. לא דבר קל הוא!
צפורה הסיעה את יעקב למשרד החוץ ובדרך השמיע באוזניה שוב את השיגרה שנמאסה עלי, עד כמה שמי גדול עכשיו בציבור.
היבעתי באוזני צפורה את אכזבתי העמוקה מוולטר - איש חמודות, אך שטחי להבהיל ומאוד גולמי ביחסי אדם. הנה הוא יושב עכשיו בשכנותנו - בינינו חוצץ רק בית אחד - ואינו חש צורך לסור פעם ביום או ביומיים ולו גם לרגעים מספר. גם אינו מטלפן לומר או לספר או לשאול משהו - כאילו חדלתי להתקיים.
אליעזר דורון, אשר יזם פעם הוצאת קובץ נאומי באנגלית, מששמע כי אני מרכז עכשיו חומר כזה לפרסום, בא להציע עזרתו. לא ברור לי אם יש לי עכשיו צורך בה, אך קיבלתי הצעתו ברצון.
כתבתי מכתב לשאול ובו חוות דעתי על בעיית מח' החקר של משרד החוץ והתיאום בינה לבין שירותי הביון, הצבאי והאזרחי. חייבתי ריכוז כל שירותי הביון והחקר במוסד אחד, שיהווה חלק ממשרד רה"מ, אבל שללתי לחלוטין ביטול מח' החקר והעברת תפקידיה לאמ"ן, וזה מחשש לשתי סכנות - חד צדדיות בבחירת השטחים והנושאים לחקר ומגמתיות בהערכת הידיעות ובהסקת מסקנות מהן, על מנת להוכיח צידקת הנחות המתגבשות מזמן לזמן בצמרת הצבא. הזהרתי מצעד זה של ריכוז הכל בידי הצבא העלול לפגום חמורות במהימנות ובאובייקטיביות של מסקנות המוגשות לממשלה.
בא משה יובל והראיתי לו טיוטת המכתב. לדבריו כבר הגיש שאול את מסקנותיו הראשונות והרושם הוא כי הוא ממליץ דווקא על הצעד שמפניו באתי להזהירו. שאול נילאה כנראה להמתין לחוות דעתי, אשר אומנם שמע אותה בעל פה, אבל ביקשה כמה פעמים בכתב. אין דבר, כשיקבל את המכתב לא יוכל לעבור עליו על סדר היום.
