יום ב', 30/7/1956
שם הספר  יומן אישי 1956
שם הפרק  יום ב', 30/7/1956
שער  הועידה השמינית

 

 

יום ב',  30/7/1956

 

בבוקר בא לדירה בת"א אָשֵר [ידלין] לברר מספר עניינים. בין השאר שאל אם איאות להיבחר בוועידה כיושב ראש המפלגה. דחיתי בשתי ידי רעיון משונה זה. מה זה - פיצוי? הענקת כיבוד? מאימתי יש צורך למפלגה ביושב ראש? ראש המפלגה למעשה הוא ראש הממשלה - אם מדובר במפלגה שהשלטון בידה. איזו תועלת תצמח מהפיכת המפלגה לנשר בעל שני ראשים? ההצעה מופרכת בעיני מכל בחינה עקרונית. על אחת כמה וכמה שהיא פסולה לדידי. הן זה היה אחד הטעמים העיקריים שבגללם סירבתי להיות מזכיר המפלגה - לא לקבל עלי תפקיד שיביאני לידי התנגשויות עם ב"ג ויעמידני בפני הברירה אם להיכנע לו או למרוד בו - מה בצע איפוא כי אופיע באותו מצב ממש ורק בשינוי שם?

אגב חיפושי חדר אחר בת"א - חדר זה שברח' אבן גבירול מקצר את ימי על ידי קיצור לילותי, שכן הרחוב שוקק תנועה ואני ניעור ב-5 בבוקר - נקלעתי יחד עם אייגה שפירא לביתו של [יעקב] פייטלוביץ המנוח, מגלה הפלשים. הבית [ברח' ויתקין 10] פנינה של ארדיכלות, נאה ומחוטב להפליא הן מבחוץ הן מבפנים. בתוכו ספרייה מפוארת, מותקנת לאפשרות של ביקורי תלמידי חכמים על מנת לשבת ולעיין. בכלל הספרייה - אוסף יחיד בעולם של ספרות על מזרח אפריקה מכל התקופות ובכל הלשונות. לדברי האלמנה - אישה שהיא צרור עצבים ומאוד מוזרה בקלסתר פניה - חותר הנֶגוּס [קיסר חבש] לקנות ספרייה זו, אך היא מתאווה למסור אותה לאיזה מוסד ראוי לשמו ואינה מוצאת. משונה היה בעיני כי מצאה ידו של פייטלוביץ לבנות בית כזה וכן לא היה ברור כיצד וממה מתפרנסת אלמנתו המתגוררת יחידה בארמון הקטן הזה.

באמצע הבוקר חזרתי לירושלים, כשהמכונית מגמאת את האוויר הלוהט.

בא לביקור [המחנך והוגה הדעות היהודי] פרופ' הורייס קאלן [מארה"ב]. זקן ותשוש, אך מוחו פועל כהלכה, עם כל ההזדקרויות לצדדים והרקעות הדמיון שציינוהו מאז ומעולם. בדעתו לכתוב איזה מחקר סוציולוגי על ישראל. הוא חקר הרבה בבעיות החינוך בארץ ושמחתי להיווכח כי הוא נפגש רבות ושוחח ארוכות עם אנשים כאריה סימון בבאר שבע ואהרון זאב בצה"ל. אותי חקר ביחסי מפא"י וההסתדרות ומשאלותיו התברר עד כמה אינו מתמצא במושגים ראשוניים של מערכת חיי הציבור בארץ. מצאתיו מוטרד עד לחרדנות על ידי בעיית השלום ותפוס לרעיונות משונים בתכלית. אחד מהם הוא כי יש לטפל על דרך של "שטיפת מוחות" בקציני ערבים הנופלים בידנו, עד לשימוש בסמים מרדימים או מטשטשים, כדי להשריש במוחם על ידי שינון בלתי פוסק וחדירה אל מתחת לסף ההכרה, מושגים חיוביים על ישראל ושיכנוע בכורח השלום, למען יפיצו בשובם לארצותיהם מושגים אלה במגע יום יום עם חבריהם ושכניהם. נרתעתי מהצעה יוצאת דופן זו. כיוון שהיא באה להבטיח "קפיצת דרך" לשלום מהיר - שאלתי אם אומנם אפשר להגיע בדרך מלאכותית ועקיפה זו לידי מהפכה כה מהירה בלבבות של המונים עד כדי שיהא כדאי בכלל להיזקק לה. אלי בא קאלן בהצעה פחות פרזנית והרבה יותר סבירה. לדעתו הדרך היעילה ביותר לנצל אותי במצב הקיים לצורכי הסברה בארה"ב - מקום שם, לדבריו, עושה התעמולה הערבית חיל רב, בייחוד במיכללות, ללא תגובה ממשית מצדנו - היא על ידי הבאת איזו מיכללה נודעת לשם, כגון "הרוורד" או "פרינסטון" או "קוֹרנֶל", להזמינני למחזור של הרצאות על ישראל, נאמר שמונה במניין, אחת לכל שבוע. דרך זו נראית לו הרבה יותר תכליתית ממסע על פני ארה"ב לשם מספר נאומים במפוזר, כל שכן אם נאומי הסברה אלה יושמעו במשולב עם מסע-תעמולה למען הקרנות.

הופיעה אילנה, לאחר שסיימה חוק לימודיה ובילתה נופש באשקלון. גם שאול בא מבילוי בוקר שלם במשה"ח בשיחות עם אנשי חקר. אכלנו צהריים יחד. נתתי לשאול את מכתב ב"ג למקרא. עצתו הייתה לא להשיב.

אחה"צ סימפוזיון אצל הנשיא על השתתפות ישראל בתערוכה העולמית של בריסל ב-1958. ניגשתי שמה למען דוד [הכהן], אשר שיכנעתיו לקבל על עצמו הנהלת הרשות הבין-משרדית שהוקמה למטרה זו. מצאתי קהל רב, איש איש והשקפתו. אף אני תרמתי חלקי.

בבית בא שמעון אמיר להיפרד ערב צאתו למינוי חדש במכסיקו.

אחר כך הופיעה בתיה מיגור ואחריה אנה [אנינה] זגגי [ארֶסט] שחזרה מארה"ב והביאה ד"ש חיה וחמה מללה ומגדעון. התאכסנה שבועיים אצל ללה בניו-יורק  ו ל א  ראתה את קובי ואת רנה.

נתתי לדודיק לקרוא את מכתב ב"ג, תשובתי ותשובתו על תשובתי. קרא וחזר ואמר: "מזעזע!"

בא דוד, אף הוא משחר ל"מיסמכים" אלה. קרא ואמר: הן הוא משתמט מלענות לך! לאט ובאיחור הוא מבין יותר ויותר מה קרה.

יעקב הרצוג החזיר את העתק מכתבי לב"ג שנתתי לו למיקרא. כדרכו בקודש, הביא לי תוספות - נקודות לסתור את טיעונו של ב"ג שנעלמו ממני. אמרתי כי דייני במה שנאמר.

דיבור על ההישג הגדול בקנדה. פתחון-פה למכירת הסילונים הקנדאים לנו שימשה נכונות ארה"ב לספק לנו מספר הליקופטרים ומטוסי סיור. יעקב הזכיר כי זו הייתה הצעתי - להביא את ארה"ב למכירת מטוסים לא סילוניים ובעצם לא מטוסי קרב, ובלבד שתיווצר עובדה של מכירת מטוסים צבאיים אמריקנים לנו, על מנת שקנדה תסכים מראש לראות בזה תרומה אמריקנית להגנת ישראל המצדיקה גם תרומה מצדה.

לדברי יעקב, דורשים עיתונאי חוץ לראותני למען אביע דעתי על ההתרחשויות. אמרתי כי אין לי כל צורך בראיונות מסוג זה בימים אלה. מוטב כי יתרגל עכשיו הציבור לשתיקתי בענייני חוץ.

 

העתקת קישור