שבת,  21/7/1956

כל היום שהיתי ב"בית ברל". מ-10 עד 1.30 ומ-2.30 עד 6.30 ישבתי ראש בסימפוזיון על הסוציאליזם בישראל. הייתי אחרון המדברים. הבירור לא היה מלוכד ביותר ואף על פי כן נשתמרה במידת-מה החלוקה שקבעתי לנושאים - חברת העובדים, תחיקה, חלוציות - ונשמעו תרומות חשובות לבירור העניין. התעייה והתהייה רבות, אך הניסיון בכללו הצדיק את עצמו ובוודאי יורגשו עקבותיו בציבור ובמוסדות.

לפנות ערב הגיעה צפורה מהרצליה ונסענו יחד לירושלים. הגענו קרוב ל-10 והייתי יגע מאוד.

[צ"ש כתבה ביום זה מכתב ליעקב ורנה שרת בנ"י, וחלקו הפוליטי מובא להלן:]

ילדים יקרים                                                                                                  21.7.56

בעוד ימים ספורים, בסוף השבוע הבא ועל כל פנים לקראת האחד באוגוסט, נעזוב את הבית ונעקור לדירה קטנה זמנית ברחוב בלפור, במרחק של הליכה קצרה ברגל מאיתנו עכשיו. זוהי דירתה של גב' הופיין, ששבקה חיים לכל חי לפני קצת למעלה מחודש ימים. המחשבה כי היא מתה בדיוק בזמן וכי הדירה כאילו מיועדת לנו נולדה במוחות רבים ברחביה. הדירה הושכרה לנו לחצי שנה בלבד. פירוש הדבר כי מייד עלינו לחפש פיתרון לדירה קבועה, שתעמוד לנו בפני כל משבר העלול להתחולל. אם אפשרי היה כי יקרה מה שקרה ששום דמיון לא יכול להעלות על הדעת, הרי מעתה אנו צריכים להיות מוכנים לכל פורענות. אפשר היה לומר עכשיו כי שטות עשינו בזה שוויתרנו על רד"ק 5, אך האמינו לי כי איני מצטערת על כך --- לא אכניס אתכם, השוהים במרחקים בפרטי תוכניות לדירה הקבועה --- על כך אין כל ויכוח. כסף? באמת אין ---

מצב הרוח? הסערה טרם שככה. הפצעים עודם פתוחים וגם להגליד לא התחילו. התימהון בפי עם הארץ ובפי התיירים המגיעים ממרחקים למה שקרה עוד בעינו עומד, ואיש ממאן להאמין כי אין לחפש פירושים עמוקים בעניינים מופלאים, כי הכל פשוט הרבה יותר. ב"ג אמר במקום מסויים - בין השאר - כי אחרי הכל על אבא להבין כי הוא, ב"ג, אינו יכול לשאת יותר את המצב שנוצר, שבהיות אבא בממשלה הוא מגבש סביבו התנגדות לראש הממשלה. בזה נאמר כמעט הכל... עתה חופשי ב"ג מהצל ששמו משה שרת, מהתנגשות חזיתית, מהערות המביאות אותו במבוכה, וגולדה מאיר עושה רצונו בוותרה בהכרה על עצמיותה וכבודה. עובדה היא כי חברים ואזרחים סתם שאינם בקיאים בסבכי היחסים מוחם אינו משיג כיצד אפשר לוותר על שירותו של משה שרת, כיצד אפשר להרשות להשבית כוח כזה, כבר לא אומר כיצד אפשר לקרוע את משה שרת מעבודת חייו. זאת מסוגלת להבין ולהעריך מזל [העוזרת] התימנייה, באומרה כי העבודה שאדון שרת עושה היא כבר בדמו וכיצד אפשר לקחת זאת ממנו. אך לא ב"ג. זרים לו דברים דקים אלה, אין לו הבנה מספיקה ליחסים אנושיים ולערך יחסי חברים. כאשר הדבר נוגע לאיש ב"ג מותר הכל, ואז המטרה מקדשת את האמצעים. אין לכם מושג לאיזה הערכה וגילויי אהבה זוכה אבא בכל מקום שהוא מופיע שם, והכל מרגיעים את עצמם כי חלה רק הפסקה קצרה בפעילותו של משה וכי שובו להגה ודאי בהחלט. דווקא בזה שנינו כופרים. זה יכול להיות אך באותה מידה גם לא להיות. תוצאות הבחירות הבאות מעורפלות מאוד והמפלגה במצב מעורער עד היסוד וב"ג אינו עוזר להבראתה כבר בזה שהוא זורע פחד בפניו וחוסר כנות. חבריו של אבא בממשלה מילאו פיהם מים ואין איש מעז לדבר אליו בנושא הכאוב. המצפון הארור מזדקר כמרצע מן השק. אבא נושא את גורלו בגאון וקשה להאמין כי יש לאיש כוח לכך. פעילותו במפלגה מתבטאת עכשיו בזה שהוא משתתף בוועדה המכינה את הוועידה, אם כי בפירוש סירב לפתוח את הוועידה. הוא נפגש הרבה עם הנוער, מרצה, משוחח, מסביר.

--- השאלה שאבא שואל עכשיו את הבאים לבקרו - ואתם אל תצחקו לכך - מה לעשות שלא להתעשר? ההצעות לכתיבה בעיתונים מושכות ומבטיחות הכנסה הגונה - "מעריב", "הארץ", "דבר השבוע", "ג'ואיש כרוניקל", "ג'ואיש אובזרוור" ועוד ועוד. לפי שעה אבא אינו נענה. כפי שהוא אומר, אחת הסיבות היא שעוד קשה לו לראות את שמו החתום על מאמר המודפס בעיתון ולעומת זאת פונים אליך עיתונאים צעירים ומבקשים הדרכה וחולבים את רעיונותיו - ואבא אין בכוחו לסרב להם ---.

                בציפיה למכתביכם

                ובנשיקות לכולכם

                אימא