יום ד', 30/5/1956
יום תהפוכות, בבוקר ב"השרון", אריה אשל בשאלות מזא"ר ("הקונגרס היהודי העולמי", משלחות רבנים).
מתיחות לקראת ועדת התשעה, צפורה הודיעה: שאול יציע גולדה [מאירסון כמזכ"ל מפא"י], נגולה אבן [מליבי], גיבשתי לעצמי הודעה, כשהגעתי לישיבה הוברר - אל תשׂישׂ, זו הצעת שאול, [אבל] מה יאמרו אחרים.
[בישיבת הוועדה] שאול דיווח: [יש] רק 2 מועמדים [ממשיים לתפקיד מזכיר מפא"י - מ"ש וג"מ], לאחרים אין תומכים, הוא בעד גולדה, שנינו [אם מ"ש ואם ג"מ] ניזקק [כמזכירים] לעוזרים, [חככתי] הלהודיע [דחייתי הנחרצת את מועמדותי]? דחיתי, [נערכה] הצבעה ניסיונית - 2/4 [בעד מ"ש], נפל ליבי, מסרתי הודעה: ספקותי [נגד כהונתי כמזכיר מפא"י] העמיקו:
1. [מה יהיה גורל] משה"ח;
2. א - איני איש ארגון, עסקתי ברוחניות, ב- [עסקתי בתחום] ממלכתי-לאומי ולא מפלגתי;
3. [בעיות] שיתוף פעולה עם חברים בעמדות מפתח בממשלה ובהסתדרות.
ב"ג: לאור הדברים ספק אם יש תוקף [למועמדות מ"ש].
פנחס [לבון יצא] בקיטרוג [על מ"ש, על שרק בשלב מאוחר זה גילה דעתו נגד קבלת תפקיד המזכיר].
ב"ג: למעשה אין מועמדות מ"ש קיימת.
לא עירערתי, הלכתי לפני הסוף, אמרתי לצפורה: [עכשיו יש] מישקע [כלפי עקב דחותי עד עתה את התבטאותי הנחרצת נגד היותי מזכיר], אך מוטב כך מאשר [לקבל התפקיד ולהסתבך].
פתק זיאמה.
[הפתק נמצא בתיק צמוד ליומן ומובא להלן:]
משה היקר, 30 במאי 1956
משום מה לא דיברת עימי עד היום על הנושא המסוים. לפיכך לא הייתה לי גם אפשרות להביע בפניך את דעתי. אך למען מנוע כל אי-הבנה לנידון, החלטתי להגיד לך כי הנני מתנגד באופן הנמרץ ביותר להצעה ואת דעתי על נימוקיה הבאתי בפני דב"ג ובפני ש"א [שאול אביגור]; בישיבה היחידה לנידון שלקחתי חלק בה נמנעתי מלדבר היות ונימוקי היו קשורים גם בהערכות אישיות של כמה אנשים, על מעלותיהם וחסרונותיהם, ואין זה עניין לישיבות מאוכלסות.
פסילת גולדה [לכהונת מזכ"ל מפא"י] גם בעיתונות
התייעצות על מצרים: ראובן [שילוח], גדעון רפאל, איסר וכו'.
אמרתי לארתור לוריא [כי בטל עניין המועמדות למזכירות] ואורו פניו.
אך זיאמה [ארן] ויונה [כסה] ביקשו שיחה, זיאמה: [התפטרות מ"ש תותיר] מקום ריק בממשלה [והוא אכן יחסר בה], אבל [אין ברירה]... [ולכן ראוי שמ"ש ייעתר להיות מזכ"ל], [התפתח בינינו] ויכוח מר, שפכתי לבי, [המצב -תוצאה של?] repressions [מעשי דיכוי (מצד ב"ג?)], הם: איתך [כמזכיר המפלגה] יהיה אחרת [בעיות] (כספים וכו' [ייפתרו ביתר קלות]), דחיתי הפצרותיהם], הלכו בפחי נפש.
נסעתי עם יונה [כסה] לת"א ומשם להרצליה.
[צ"ש כתבה ביום זה מכתב ליעקב ורנה שרת בנ"י ולהלן חלקו הפוליטי:]
ילדים יקרים 30.5.56
עכשיו אני עוברת לפרשה אחרת שאנו שקועים בה מאוד. אני מתכוונת לבחירת מזכיר המפלגה. בבחירות האחרונות לכנסת הוכתה המפלגה מכה חזקה וזה סוד גלוי. ב"ג עצמו נחל מפלה הגונה ומאז החלו לדבר על היערכות כוחות חדשה. דיברו ודיברו ובינתיים ירדה המפלגה מטה מטה. עכשיו, לפני ועידת המפלגה ביולי, התעוררו שוב ומחפשים פיתרונות באופן הרציני ביותר. הגיעו למסקנה כי בראש המפלגה יש להעמיד אדם בעל שיעור קומה שיהיה מצויין בכל הסגולות הדרושות, גם באינטלקט וגם בכושר ארגון והמצאת כספים. תבינו כי אבא הינהו מועמד רציני למשרה רמה זו. גם גולדה מועמדה מרמה זו, אם גם נופלת היא באינטלקט מאבא. יש פנים לכאן ולכאן ביחס לשניהם. ההתלבטויות הן רבות ועמוקות גם מפני התפקידים שהם ממלאים בממשלה וגם מפני כושרם ואי-כושרם האישי. השלב האחרון הוא כי הבאת הצעות נמסרה לוועדה של איש אחד - שאול [אביגור]. עליו לשבור את ראשו, לשוחח עם מי שיש לשוחח, לשקול את מה שיש לשקול ולהביא את מסקנותיו לוועדת התשעה, זה הגוף המפלגתי הפוסק בעניינים מפלגתיים עליוניים, שהוקם לפני כמה זמן. דוד הכהן תומך מאוד בהליכת אבא למפלגה ורואה בכך סיכוי לקימום המפלגה ועלייה לאבא. חיים בוער בזה ודורש זאת מאבא, וזאת בוודאי דעת רבים מבני דורו. אבא עצמו נתון בלחצים נוראים. אני רואה בזה קשיים חמורים ומוקשים רבים ולא רק מפני יחסים עם ב"ג, ולא רק מפני מה יקרה למשרד החוץ בהיעדר אבא ממנו, ולאבא עצמו לאחר כל כך הרבה שנים בו (אולי יותר מדי שנים), ולכנסת (כי אבא יצא אז מהכנסת), ולהד בעולם היהודי והבינלאומי - אלא מפני שאיני בטוחה כלל וכלל כי משימה זו היא לפי יכולתו ונטייתו של אבא. אבא מצויין בהסברת עניין, אך כוחו איננו לא בארגון ולא בהמצאת כספים ולא באותה הדבקות המפלגתית הדרושה במקרה זה. נראה לי כי יש הפרזה ביכולתו של אבא לבנות את המפלגה ולהשתלט על כל אותם ההמונים הרבים הנוטים אחר כל דמגוגיה. והעיקר שאין לאבא התלהבות לכך. כיצד ייפול דבר יגידו הימים הקרובים ולפי שעה כולנו נתונים במתיחות רבה. נדמה לי כי הכנסתי אתכם במקצת לאווירה שלנו והלא כל השאר כתוב בעיתונים ---.
בגעגועים ובאהבה רבה
אימא
