4-15/4/1956
שם הספר  יומן אישי 1956
שם הפרק  4-15/4/1956

 

 

4-15/4/1956

 

[בימים 4.4 - 20.5 לא כתב מ"ש יומן. ראשי הפרקים שהכין ולא עיבד שמר צמוד ליומן. לנוחות הקוראים חולקו הפתקים לפי חודשים. להלן הפתקים מ-15-4 לאפריל 1956:]

 

יום ד',  4.4.1956

שכבתי אמש קרוב לשלוש וקמתי בשבע וחצי, הסתייגות אבן - מברק על אברמוב לא נשלח, עם [יצחק] נבון על הישיבה במוצ"ש.

מכתב ב"ג מהיום בתשובה על מכתב מ"ש מהיום הקודם על הרכש בצרפת וסמכויות הטיפול בו:

 

אל:      שר החוץ                                                                         ירושלים, כ"ג בניסן, תשט"ז

מאת:   ראש הממשלה                                                                4 באפריל 1956

 

איני רואה הבעיה או החשיבות במי השיג יותר או [מי] הראשון. אני רואה כל המשרדים וכל חברי הממשלה כשליחים לאותו דבר, ובדבר השגת נשק [אני רואה] יש רק בעית יעילות - ולא כבוד או זכות בכורה. אני אשמח על הצלחת [יעקב] צור לא פחות מהצלחת שמעון [פרס], כי העיקר היא ההצלחה. איני מעוניין לגמרי בחשבון לזכות מי יש לזקוף  י ו ת ר.

קו המחשבה של הרמטכ"ל הוא בכללו, לפי עניות דעתי, הגיוני: יש לפנות תחילה לבעלי הדבר - לבית החרושת או לצבא (אם האחרון הוא בעל הנשק). כמובן שיש להודיע על כך לצור. אם הללו פונים למשרד החוץ - יש להפעיל הצור, אך אם גם שמעון יכול להיפגש עם פינו או שר חוץ אחר או עם מנכ"ל – איני רואה בכך כל סטייה - בתנאי שהפנייה תהיה  י ע י ל ה. כל החשבונות הדפרטמנטליים הם מוזרים קצת בעיני.

אולם אני סבור שהאיש העוסק במלאכה אחת עלול להצליח יותר מהאיש שעוסק בכל המלאכות, ובכך אני רואה הצלחתו של שמעון (כשהוא מצליח).

 

                      ד. בן-גוריון

 

עילם - "הרצליה", שנער - פישר, [שלמה] גרוס ["הארץ"], ש' אביגור וכו', ארוחת צהריים עם שאול.

התכוננתי [לפגישה עם] לאוסון, לאוסון, נחום גולדמן, אצל גולדה.

2 [חיילים] הרוגים, הפצוע מת [באש מצרית בגיזרת כיסופים], מחשבותי, התדריך, תשובה לב"ג, אי-אפשר לשוחח - אין טעם לכתוב, [הסברתי] לצפורה: שלום בית.

[המכתב נמצא בארכיון דב"ג שבארכיון צה"ל והועתק באדיבותו:]

 

לרה"מ                                                                                                        4.4.56 

 

הקורא את מכתבך אלי מהיום מבלי לקרוא את מכתבי יסיק כי אני הוא שעוררתי את השאלה "מי השיג יותר או הראשון" - ולא היא. ה-record שלי בעניינים אלה הוא קצת אחר. אבל כשהרמטכ"ל זוקף בנוכחותי ובנוכחותך את כל ההישגים לזכות אנשי הביטחון ואינו מוכן להודות כי גם אחרים תרמו משהו - ואין אתה מעיר לו על כך - אזי אני מגיב כאשר הגבתי.

קו המחשבה של הרמטכ"ל, שהינו הגיוני לפי דעתך, כי יש לפנות תחילה לבעלי הדבר - לבית החרושת או לצבא - הוא הקו המקובל למעשה, עד כמה שידוע לי, בצרפת ובאיטליה. אין לקו זה כל שחר בארצות הברית, וגם באנגליה ובקנדה, כמדומני, לא יכירנו מקומו. את קביעת הקו בכל מקום ומקום מוטב להניח לאנשי הנציגות ואנשי הרכש, שיידברו ביניהם. שיתוף הפעולה בין אלה הוא בכל מקום למופת. הערת הרמטכ"ל שבאה כאילו לערער על המצב הקיים, הייתה לדעתי בהחלט לא במקומה.

מכתב זה אינו מחייב תשובה.

 

                       מ.ש.

 

יום ה',  5.4.1956

בלילה: [רעיון לכתוב?] מכתב לברנס, קפצתי מהמיטה.

בעיתונים כותרות מרעישות על ה-3 [שנהרגו אתמול], בבוקר הכתבתי [מכתב לברנס ("דבר" 6.4): "שה"ח ... התריע על ההתגרות הרצחנית... דרש פעולה נמרצת להפסקת ההתפרעות"] - לא נמלכתי בשר הביטחון: שיטה נפלאה!

מברק מקומיי, ועדת שרים לענייני בורמה, דוח מפורט מתקוע על אתמול.

ביקור פינו נקבע במסמרות, התייעצות לקראת EEC [Community .Europe. Eco ("השוק המשותף האירופי")] החרם [הערבי] ו-Battle Act [חוק אמריקני למניעת מכירת חומרים אסטרטגיים למדינות יריבות].

[ג'ורג'] קיד [הממונה הזמני הקנדי, זומן לשיחה] על [מטוסי] "פ' 86"; [שיחה עם אוריאל] שלון [מנהל "שמן", לקראת צאתו לארה"ב].

אחה"צ ברנס, באמצע אש [דובר צה"ל הודיע כי צה"ל השיב באש תותחים בתגובה על התקפות מן המוצבים המצריים על משמרות צה"ל שנעו לאורך רצועת עזה; רדיו קהיר הודיע כי תותחים ישראליים הפגיזו את עזה, דיר אל-בלח ועבסאן בשעות 13.00 - 18.00], הודעה, שלחתי תקוע לדווח, יישר כוח מב"ג.

 

[בפתק שנמצא בתיק צמוד ליומן, כתב ב"ג למ"ש:].

 

לשה"ח                                               5.4.56

קראתי עכשיו דבריך ללאוסון. יישר כוחך.

ד.ב.ג.

 

לת"א יחידי, [הסעתי] אישה תוניסאית וילדה.

ארגמן.

איסר - [על] יעקב ברעם [עובד משה"ח שנתפס במכירת ידיעות למפ"ם; ר' "הממונה" מאת מיכאל בר-זוהר, ע' 110, הוצ' ויידנפלד וניקולסון י-ם, 1970] - עדיין מאמין כי נקבל [נשק] בארה"ב.

אביבה.

מיכאל אליצור: קורבנות עזה, חיברנו הודעה.

 

יום ו',  6.4.1956

בת"א, כותרות מרעישות עוד יותר [בעיתונות על חילופי האש בגיזרת הרצועה], [יעקב] צור בא, יהודה ארז [מנהל הוצ' "עיינות"] על [יואל] בראנד.

נבון על [יחסי] פרס-ז'ילבר, וולטר ביקשני לשוב, עם צור וכו' על תוכנית [ביקור] פינו, שאול - כתבי ה"אלמוני".

תקוע טילפן על סיורים [של משקיפי או"ם], ב"ג ויתר.

וע"ע [ועד ערבי עליון]: נ"ס [נורי סעיד?] - ירדן בין הגושים וע"ע [עולם ערבי?]; אחר כך על פידאיין.

תשובת ז'ילבר לרה"מ, קרל רייטר [יו"ר הסת' ציוני טרנסילווניה, מאסירי ציון ברומניה, ששוחרר ועלה] ואשתו, התייעצות עם ז'ילבר, ארוחת צהריים חטופה, שיחה עם לאוסון, טלפון מניו-יורק, נסיעה לירושלים עם צור [שבא ארצה מפריס לקראת ביקור פינו].

שאול: I told you so [הלא אמרתי לך (בדבר אי-אפשרות עבודת מ"ש וב"ג יחדיו?)], וולטר: גירסות שונות לגבי הפגזת ערים [ברצועת עזה ע"י צה"ל].

ארוחת ערב אצל דובקין, על ב' בנובמבר וטירת צבי, ניירות עד שתיים.

 

שבת,  7.4.1956

בבוקר טילפן ז' ש"ק - יופ"י על ביטול נסיעת פינו [למזה"ת בהיותו ברומא, בדרכו לישראל], אח"כ מברק בנדור - כן נוסע.

ב-10 ישיבה על תכנון [הביקור של פינו], unreal [בלתי מציאותי] - אף על פי כן - באמצע טלפון אמיל לשגרירות - je suis amene a' remettre [אני נוטה לדחות - (אומר פינו)], אח"כ כל ההסבר - [(של פינו) - הדחייה בגלל] המתיחות ו[ביקור] המרשילד [במזה"ת], אח"כ מברק בנדור [מפריס] - [הדחייה] בעיקר [בגלל] המתיחות [ר' תרשומת שג' יש' בצרפת, י' צור, לימים אלה, ב"יומן פאריס", ע"ע, 1968].

יעקב [הרצוג] התפרץ [כנגד היווצרות המתיחות וחלקו של צה"ל בה] והרגעתיו, אך האמת - [כי יש אצלנו נטייה] להרוג לתיאבון ומי יודע מה נְשַלם.

טלפון לשמעון [פרס]: ביטול האשראי, מכה אנושה, כמו ב[פרשת מיבצע] כנרת - הנה, הנה [מתבצע] - ופתאום [הכל בטל]!

עם ג'ו: מי נתן פקודה [להפגיז ערי הרצועה בתותחים]? מה הזמנים? [של הירי המצרי והירי הישראלי, לשם אימות טענת התגובה].

ישנתי עצבנית, לתה 4 [חברי פרלמנט בריטיים] שמרנים + אישה: [שוחחנו על] פליטים ושטח וכו', [ניתן להתרשם מדבריהם כי] נאצר מטיל צלו.

יצאנו לטיול.

ג'ו עם תמונה יותר ברורה - [הופגזו] מוצבים בערים, מוצב עזה והשכונה, עזה לחוד, פקודה [לבצע יצאה] כנראה מרמטכ"ל, ב"ג פקד להפסיק [ההפגזה].

בערב [שידור ברדיו קהיר של כתבה על?] פידאיון ב"אחבאר אליום", אצל ב"ג - יצחק [נבון] על הודעת או"ם ואח"כ על פעולות.

הוויכוח - אח"כ על בריה"מ-נשק, בבית טלפון ג'ו על הפעולות - אח"כ [החדשות] ברדיו [על רצח 4 ופציעת 10 ביישובי צפון הנגב ע"י מסתננים]: מחריד.

 

יום א',  8.4.1956

ליל זוועות - אנו על סף מלחמה? איך יחזיקו [יישובי הנגב] מעמד?

כתבתי לרה"מ כי דומני כי עם המחץ הראשון של חידוש התקפת ה"פדאיון" בהיקף כה רחב חשוב כי ישדר דבר לאומה, שיהא מופנה במיוחד לתושבי הספר ומיועד לחיזוק רוחם נוכח הפורענות.

ישיבת ועדת השרים - מינויים, ברנס פנה [וביקש פגישה] - [נענה] מייד - נקבע ל-4 - איומי ג'קומג'י [ראש ועדת ש"ן ישראל-מצרים].

בממשלה דוח מפורט על נשק - ארה"ב, קנדה, צרפת, איטליה; שיחת מולוטוב; ברנס; המאורעות: דיון על הפגזת עזה, מה התברר - פקודת קבע, ב"ג מייד הפסיק.

מהממשלה חזרה למשה"ח, איגרת למועב"ט, הרצוג על הפגזה בין אילת וניצנה, מה התברר, ממה ניצלנו.

ב-4 ברנס אצל רה"מ, מיסכנותו; ב-5 [ארתור] קונט [ציר ביה"נ הצרפתי וחבר ועדת החוץ שלו].

ניירות, בני פריצקר, משה [יובל] עם ניירות - רק 2 לילות; גדעון ובעיותיו, אצל וולטר - טלפון לג'ו: [דיווח שאירעו] 2 תקריות "קלות" [של תקיפות מסתננים (בשפיר ובגלאון)].

 

יום ב',  9.4.1956

פצצת הבוקר: מברקי אליאס, נסתם הגולל על רכש מאיטליה, מברק א' לאבא, הכרעה פנימית, אח"כ מברק מאבא - כאילו לא הייתה [בכלל?] תקווה [לרכש מטוסים] בקנדה, מברק ב' לאבא.

איך עבר הלילה: הרוג [בכביש בארי] ופצועים, 9 תקריות [בצפון הנגב], אח"כ [הוברר שהיו] 3 הרוגים ו-3 שבויים [מבין המסתננים].

מטכ"ל: אין מערך [מצרי] תוקפני.

התייעצות על פנייה [למועב"ט?] ג' רפאל כדורבנות נגד, על כל פנים שוב דחינו, פניית המרשילד לב"ג ותשובתו.

הביתה - [כתבתי] נאום ל[ועידת] "הפועל המזרחי" [שהחליטה על מיזוג עם "המזרחי" והקמת מפד"ל], תספורת, "תקר" עם נ' גולדמן, לת"א, [לוועידת הפוהמ"ז ב]"הבימה" - נאמתי רבע שעה, מייד חזרתי ומייד להכנת נאום ל[כנס הבי"ל של] כימאים.

טלפון לתקוע: [מסר על] 9 הרוגים ושבויים [של המסתננים].

הסעודה ב"דוד המלך": נאומי, נאום זיאמה [ארן], נאום גרשון [אגרון], עוד 17 [נואמים].

בלילה אצל וולטר, בעיית גדעון-המרשילד.

 

יום ג',  10.4.1956

שכבתי ב-3, במשרד [הסופר האמריקני] וַלְדו פרנק, נייר לקראת התייעצות על צרפת, החבריא [3 מבכירי משה"ח] הוזמנו לסעודת צהריים עם ה'[מרשילד].

ב"ג: [הגיע אליו] שדר מהנשיא [אייזנהאור, המבקש הבלגה ותמיכה בשליחות המזכ"ל; ביקש] שאבוא [להתייעץ על תשובה] - שלחתי את יעקב; גדעון: הוזמנתי [לסעודה] וכו', הסיפור על גדעון שנעלם.

[שר הפיתוח מרדכי] בנטוב על הסיפור [ששמע בעניין אחת הפעולות הצבאיות האחרונות?] קושייתי, אשר יגורתי: איום ונורא, אין אמת בפקודות ובדיווח.

ארוחת צהריים עם [ההיסטוריון ואיש הרוח] ישעיהו ברלין [אוקספורד, ההיסטוריון יעקב] טלמון וכו'.

מייד לת"א, אצל רה"מ על צרפת [פרטים על הישיבה ר' ב 'ב"ג" ג' מאת מב"ז, ע' 1181; "יומן פאריס" מאת י' צור, ע' 242].

תשובה לנשיא, ללשכה [של משה"ח בקרייה] - פלמון, בלילה [ביררתי] עם ג'ו: שלושתם הוזמנו [להמרשילד].

 

יום ד',  11.4.1956

הלילה עבר בשקט - מערכת פדאיון שככה? משום המרשילד?

ועדת חוץ וביטחון, פתק [יעקב] חזן - לא הִתאמֵת, העברתי לב"ג, נחמיה; עם זה שאלת חזן על [הפגזת] דיר בלח, ביקורת כבושה על הפגזת עזה, רמז ב"ג על פגיעה במיפקדת פדאיין, מערכה חדשה? קצתי בחיי! "אחדות העבודה" - לעזה! לאילת! לערוץ! ב"ג נגד [כיבוש רצועת] עזה, בטוח בניצחון [אם תפרוץ מלחמה], רוח הצבא.

חזרתי לי-ם, 4.30 - [הציר] האיטלקי, 6 - התייעצות על [ביקור] המזכ"ל, איחרתי ל[הרצאת] ישעיה ברלין [באוניברסיטה, בסידרה לזכר אורד וינגייט].

ניירות: קנדה, ארה"ב בעד התריסר השני [של מטוסי "מיסטר 4"] מצרפת, היסַפק?

מברק אבא על כינוס מועב"ט, טילפנתי לג'ו - תפוּס-תפוּס-תפוּס, סוף סוף: ליל חרדות [התקפת מסתננים על בי"ס במושב שפריר], ילדים נהרגו, הצעת יעקב: שדר למזכ"ל, הוזעקו ג'ו, יעקב, ארתור, חיברתי [ההודעה] ודפקתי [במכונת כתיבה], ישבו לערוך, ג'ו הלך להכתיב בטלפון, באמצע - שדר מהמזכ"ל, תשובת נאצר, ערכנו מחדש, הלכו בשתיים.

 

יום ה',  12.4.1956

אווירת ערב מלחמה - דיכאון וזעזועים, בבוקר נודע כי [זומנה ל]מחר ישיבת הממשלה [שלא מן המניין] - ובכן!

ישעיה ברלין על יהדות בריה"מ ואנגליה.

עם גדעון רפאל ושבתאי רוזן על חוק לנו.

ראיון ארוך עם [הקומיקאי] דני [קיי; בא למזה"ת בשליחות יוניצ"ף].

על טיוטת שדר רה"מ למזכ"ל, בינתיים שדרים חדשים, הידיעה על מטוס [סילון מצרי] שהופל [בקרב אווירי בנגב].

מברק על פגישת אבן-דאלס, שני חידושים: רצון ארה"ב כי ישראל תקבל נשק, בעיקר אווירי, ארה"ב תיתן, אם ...

אתמול הגיעו 6 "מיסטרים" - לא הייתי... [מ"ש לא הוזמן ע"י אנשי מש' הביטחון לקבלת פני המטוסים - ר' "יומן פאריס", ע' 243].

התייעצות עם צור: מכתב ממני לפינו; טלפון מנחמיה: פרס נוסע מייד [לצרפת], מכתבים - נג'ר יבוא, החשתי צור, נג'ר לת"א, שתי בעיות: פרטיזניות והפרזה [ביחסים שפיתח מימסד הביטחון הישראלי עם המקביל הצרפתי?].

הביתה ב-4, ב-6 נחום גולדמן - [לודוויג] ארהרד [שר הכלכלה המערב-גרמני] למצרים (ולישראל?), ידיעות על המצב.

בערב יוסף תקוע - תשובה חדשה של רה"מ, אנשי "דבר", יעקב הרצוג לקראת ישיבה מחר.

 

יום ו',  13.4.1956

לילה שקט, קיבלתי הערכת מודיעין לריכוך, קמתי במתיחות קיצונית לקראת הישיבה [של הממשלה], נסעתי עם צפורה, רוחמה, צבי.

נכנסתי למשה"ח והשארתי הנייר לג'ו ולגדעון, בקרייה שמעתי הערכתם - גדעון בעד תגמול אם ולאחר, לא גרסתי.

בישיבה דוח ממושך - המזכ"ל, חילופים [של שדרים] עם הנשיא [אייזנהאור שהמליץ על התאפקות והימנעות מתגובות צבאיות, כדי למנוע מלחמה], ענייני נשק (תזוזות); ב"ג - [פעולת התגמול תבוצע] לא מייד אלא לאחר, "בהתייעצות", התוכנית: [כיבוש] מחנה פידאי [ברצועת עזה] - אל אלוהים! [פנחס] רוזן כמעט נכנע, [ההכרעה על הפעולה] רק לשנינו [ב"ג ומ"ש] ולא "בהתייעצות", [משה] שפירא - [הפעולה] לא לפני השיחה עם המזכ"ל, אחרים בעד [הפעולה] (פרט ל[מרדכי] בנטוב), דיברתי אחרון ובהתרגשות עצורה [נגד הפעולה] - [פירטתי] תיקוני השתלשלות [התקריות], עזה, מטוסים, מדוע [המחנה ה]פידאי, [ה]רקע [עלול לדרדר? ל]מלחמה, ההבדל ביני לב"ג, המזכ"ל בשטח, סתימת גולל, דיווחו למועב"ט וגורל מעמדנו במלחמה, לכן [אני] נגד [פעולה] כל עוד הוא בשליחותו, רק ב"ג [יכריע?].

בודדוּתי בהצבעה, מכה קשה, צריך לאמר להם כי יכינו שר חוץ.

שדר חדש מהמזכ"ל, חיברנו יחד תשובה, בלי ארוחת צהריים ללישכה [של משה"ח בקרייה בת"א], ישיבה "ערבית", דוח ג'וש על יוּסוּף באמיה, איסר על הזוועה של זאב אבני [מסגל שג' ישראל בבלגרד; נחשף כמרגל עבור בריה"מ, הוחזר לישראל ונדון ל-15 שנות מאסר], ניקולס.

חזרה לי-ם, עם המנכ"ל על הזוועה, רחל צברי לארוחת ערב חגיגית, אנשי "לפידות" לתה, אח"כ ג'ו - [קיבלנו] שדר חדש [מהמזכ"ל], חיברנו תשובה, לא שלחתי עד לאישור [על חילופי השדרים עם מזכ"ל או"ם, שהחריפו והלכו, ר' ב"אבני דרך", ע' 188], שקט בערב.

דינמיט על ידי רץ מיוחד, שדר המזכ"ל ל[אנדרוּ] קורדיֶה [סגן מזכ"ל או"ם], הסתה כלפי המעצמות.

 

שבת,  14.4.1956

כל היום בעבודה, בבוקר טלפונית עם ב"ג על התשובה [לשדר נשיא ארה"ב], , תקוע וגדעון, אח"כ טלפון משג'[רירות וושינגטון] על השדר [האמריקני] המפליץ [שיימסר] בידי לאוסון, תגובת חרון וזעם של ב"ג, יעקב הקריא טלפונית - כנראה רשם, בינתיים שדר שני, חיברנו תשובה, רוחמה התחילה לעבוד [בהדפסתה], שלחתי נהג לתל-אביב, דחיתי יעקב, בינתיים א. אשל, בינתיים משה יובל: הפגזת עזה בכוונה לקלקל שליחות מזכ"ל, המנכ"ל ללוד, טלפון מת"א: תוספת [לתשובה על השדר האמריקני] על הפטרולים, שוב עבדנו עם רוחמה.

שיחה ממושכת עם צור [על פעולת נציגי משרד הביטחון בצרפת] - פרס נסע, חתירות דיין, המושגים [של אנשי הביטחון] - שוחד וכו', הכל ניתן.

טיילנו, ארוחת ערב עם הבלגים, מוקשים, אח"כ נשתיירו, נוספו מנכ"ל, ארתור, גדעון, המנכ"ל סיפר על [קבלת פני מזכ"ל או"ם ב] לוד, ישבנו עד אחר חצות, רק אח"כ ניירות, שכבנו בשתיים, שוב שקט, לפי ברנס חזרו כל הפדאיון [לבסיסיהם ברצועת עזה].

טלפון מיעקב - ב"ג מזועזע.

מאמר קובי.

 

יום א',  15.4.1956

שוב לילה שקט - 14! שחרור [אברהם] זיסו וחבריו [אסירי ציון ברומניה], אין ישיבת ממשלה, הרגשת ערב חג [העצמאות השמיני] בעיר, יעקב על הזדעזעות ב"ג, שניאורסון על דרום אפריקה.

התייעצות על המרשילד: הבעיות, שיחה עם [חבר ביה"נ הבריטי קלמנט] דייויס וארוחת צהריים, בלי כל הפוגה בצהרים, קבלת פנים אצל הנשיא, בלבול על המנורה [שהוגשה שי לכנסת מטעם קבוצת ידידים מחברי בית הנבחרים הבריטי], עם צ'סטר מוריסון, בבית כנסת "ישורון".

ארוחת ערב עם גולדמנים, סיבוב ברחובות, נשף העיתונאים, למיטה ב-2.

 

העתקת קישור