20-29/2/1956
שם הספר  יומן אישי 1956
שם הפרק  20-29/2/1956

 

 

20-29/2/1956

 

[בימים 20.2 - 10.3 לא כתב מ"ש יומן. ראשי הפרקים שהכין ולא עיבד שמר בצמוד ליומן. לנוחות הקוראים חולקו הפתקים לפי חודשים. להלן הפתקים מ-29-20 לפברואר 1956:]

 

יום ב',  20.2.1956

[כתבתי] תשובה לב"ג [על מכתבו מ-17.2] בהסתמכות על מברקים והצעות תיאום:

 

אל:      ראש הממשלה                                                                ירושלים, ח' באדר תשט"ז

מאת:   שר החוץ                                                                         20 בפברואר 1956

                                                                                                  1075/56

 

הנני לענות על מכתבך מ-17 בח"ז בעניין ראיונך עם נציג "ניו יורק טיימס" [ביגרט].

במכתבי הקודם דנתי, כמובן, על הדברים כפי שנתפרסמו ועל הרושם שעשו ברבים. לא יכולתי לדעת מה אמרת בדיוק. רק שמעתי כי ביגרט הגיש ללשכתך את נוסח מברקו ל"ני"ט" בטרם נשלח.

מאז טרחתי לא מעט וטרחו אחרים במשרד החוץ לתקן את הרושם המוטעה. עשיתי זאת בשיחותי עם השגרירים האמריקני והצרפתי ובמברקים לנציגויותינו לחו"ל. כן שלח ביגרט מברק נוסף בו הסביר את המצב לאשורו.

אשר לקו שנקט משרד החוץ בעניין חידוש העבודה בערוץ הירדן, סבור הייתי כי הוא הסתמן ברור מחילופי המברקים הצפונים בין המשרד לבין שגרירויות וושינגטון ופריס, אשר כולם היו לעיניך. אני מסתמך בייחוד על מברקי לאבן מס' 547 מ-30 בינואר ועל תשובתו מס' 804 מ-2 בפברואר.

בעניין התיאום להבא הנני מציע:

1)    תגובות מצד רה"מ למברקים הצפונים ושאר ניירות של משרד החוץ, במקרה שהקו הננקט בהם אינו נראה לו.

2)  הודעה לשר החוץ מראש על ראיון לפרסום שעומד רה"מ לתת לעיתונאי, כדי לתת לו אפשרות להעיר הערותיו על עניינים העומדים על הפרק, לשיקולו של רה"מ. אם נוסחו הכתוב של הראיון מוגש לרה"מ לאישור לפני הישלחו לפרסום, כדאי להראותו גם לשה"ח ושוב למען יעיר הערותיו לשיקולו של רה"מ.

3)    כל הצהרה שעומד שה"ח להוציא ויש בה חידוש לגבי העמדה הקבועה ועומדת של הממשלה תוגש לפני פרסומה לאישורו של רה"מ.

התייעצות על מזא"ר 9 [עד] קרוב ל-12, [שמואל] בנדור על עצמו ועל השג[ריר יעקב צור] ומרוקו - בעיית [יחסי] צור-[אנשי משרד ה]ביטחון, אוניות בריטיות - כתבתי לב"ג:

 

אל:      ראש הממשלה                                                                ירושלים, ח' באדר תשט"ז

מאת:   שר החוץ                                                                         20 בפברואר 1956

                                                                                                  1079/56

 

בדו"חי לוועדת השרים אתמול הזכרתי כי נוסף על האמריקנים פנו אלינו גם הבריטים בבקשת הסכמה לביקור אוניית מלחמה שלהם בנמלינו. אחרי הישיבה ראיתי את המכתב שקיבלנו בעניין זה והנני מצרף העתק ממנו. ודאי תשים לב למונח operational, אבל אני מניח כי נוכל להסכים עם הבריטים על הגדרת הביקור כ-courtesy visit, כשם שהסכמנו עם האמריקנים.

עם זה מתעוררות שאלות:

א)  האם לא כדאי לנו לבקש את הבריטים לדחות את ביקור אונייתם לזמן-מה כדי למנוע רושם כי יש כאן הפגנה מאוחדת של כוחות ארה"ב ובריטניה בנמלי ישראל. דומני כי הדבר רצוי הן כלפי ברית המועצות והן כלפי צרפת.

ב)    האם לא כדאי לנו לבקש אפשרות לביקור גומלין של אונייה מחיל הים שלנו בנמלים בריטיים? ביקור כזה היה סותר את הרושם בארצות ערב כי הביקורים אצלנו באו לאיים על ישראל. גם יהיה לדבר ערך בשביל יהודי אנגליה כמו שהיה ערך לביקורי ספינותינו באמריקה ובדרום אפריקה. השאלה היא, כמובן, אם יש לנו אמצעים לכך.

אני סבור כי תשובה שלילית אינה באה בחשבון, לו גם מהטעם שיש רגישות מיוחדת באנגליה לכל פגיעה בכבודו של הצי, אשר גם ידידינו יהיו שותפים לה.

אבקש דעתך בכל הדחיפות, אם אפשר עוד היום או מחר בבוקר, יען השגריר הבריטי עומד לבקרני מחר אחה"צ.

 

[גדעון ו'] בואסווין [ציר הולנד] ערב צאתו, פיצויי מקרקעין למנושלים בישראל, תקוע לקראת הערב.

אחה"צ ג'וש, זיאמה [דיבון] ורביעייה, טדי גדעון ויד"ה [יעקב הרצוג] - אי-הבנת השליח [האמריקני לנאצר], הרפתקת [המסע לקהיר של נחום] גולדמן.

ישיבת "חברינו" אצל גולדה, המכתב של שבתאי [רוזן] לברנס - פלפול, התפרקות - טילפנתי לטדי ולג'ו.

 

יום ג',  21.2.1956

המתח וההתפרקות החלישו צבוּרוֹת, לא יכולתי לקום.

המכתב לברנס - עם תקוע, 10 - שפרינצק על משלחת, ועדת חוץ וביטחון עם אבידר, 4 - במשרד - הכנה לברנס, 5 - ברנס, מברק על ראסל-נחום גולדמן, 6.15 – כנסת.

ערב - שמאי, חיבור אשגר לקלן, [הלכתי לישון] קרוב ל-3.

 

יום ד',  22.2.1956

כל הבוקר על האשגר לשנער. פרסום "למרחב" על גדעון רפאל ["ג"ר - לחופשה; יועץ שה"ח לענייני המזה"ת והאו"ם הועבר מתפקידו ויצא לחופשה ---"] והתיקון שלי [למחרת: "שה"ח קיבל זמנית ריכוז ענייני מזה"ת לאחר שאושרה בקשת ג"ר, לשעבר מנהל מזה"ת, לפרוש מתפקידו ---"].

[יעקב] הרצוג על שיחתו עם ב"ג - רק הוא לא ידע! רצועת [צ"ל מבצע] עזה כבר [החלטתי כרוה"מ] בעצמי!

מכתב חריף מב"ג:

 

לשר החוץ                                                                                ירושלים, י' באדר תשט"ז

מראש הממשלה                                                                      22 בפברואר 1956

 

מ"טיימס" הלונדוני נודע לי על מתיחות רבה בארצות ערב, ובייחוד בסוריה מחשש של התקפה ישראלית בתחילת האביב. לא יכולתי להבין פשר הדבר (חשבתי שזוהי פרובוקציה ערבית או בריטית) עד שהסבירו לי כי זה פרי המתיחות שמתח משרד החוץ שלנו דבר חידוש העבודה בערוץ הירדן.

מאחת הטלגרמות שהגיעו לידי ראיתי שדובר על כך עם השגריר הצרפתי, אבל טלגרמה זו הגיעה לידי שבוע אחרי שיחתי עם ביגרט.

איני מביע כאן דעתי על התכסיס של משה"ח, כי לא נשאלתי.

איני סבור שהצעותיך בכתב יבטיחו תיאום. יש בהצעותיך דברים שאינם נראים לי ואף תמוהים בעיני.

אם יש ברצונך - ננסה לברר ולסדר הדברים בעל-פה.

 

                       ד. בן-גוריון

 

אענה כי ישחררני [מן הממשלה]?

אחה"צ נורבגים, בלילה אצל ז'נט.

סלוין לויד.

 

יום ה',  23.2.1956

עם ג'ו ושבתאי לקראת ברנס, האירי, בן מאיר.

[צירות] אורוגוואי [עוברת] לירושלים! מברק [ברכה] ל[ציר מתתיהו] הינדס [במונטווידאו].

ברנס - שיחה קשה, הערת ג'ו, יריות על הסירות [של דייגים ישראלים בכנרת, פעם ראשונה מאז מבצע כנרת; בתרשומת יום זה ב"אבני דרך" (ע' 180) מדווח כי הרמטכ"ל מ' דיין "ביקש שיגשו לב"ג בשדה-בוקר, ימסרו לו על המקרה ויבקשו את הוראותיו. לאחר הביקורת בממשלה על פעולת כנרת ואי הסכמתו של ב"ג להפגיז את כפרי הסורים בתגובה ליריות על דייגינו נמנע משה [דיין] מלהביא הצעות חדשות. ב"ג השיב למ"ד בכתב":]

 

משה,

תעביר מייד המכתב הרצוף לשר החוץ. תברר אם אנו יכולים להפגיז עמדות הסורים מהחוף. ידעתי כי זהו בניגוד לחוקי שביתת הנשק, אבל אין הסכם רק כלפי צד אחד.

אם אנו יכולים לזיין סירות משטרה או צבא בתותחים - נצא להגנת הדייגים כך. אם לא - נפגיז אותם מהעבר שלנו, אם רוב הממשלה לא ייבהל.

                  שלך,

                  ד.ב.ג.

 

תקרא המכתב לשרת ואחרי הקריאה תסגור המעטפה.

 

מרדכי על סלוין לויד - ירושלים; ידיעות מרג'י [קדרון] על הערוץ; ספרד מסרבת [לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל].

לת"א - בית ברל, מכתב ב"ג על הכנרת

 [המכתב נמצא בתיק צמוד ליומן ומובא להלן:]

 

למשה שלום רב,                                                                             שדה בוקר,  23.2.56

 

הרמטכ"ל הודיע לי כי הסורים פתחו שוב באש רובים על שתי סירות דיג שלנו שדגו במרחק 150 מטר מהחוף. אש הרובים נמשכה 15 דקות. הדייגים היו נאלצים לעזוב הסירות ולהסתלק.

תקבל ודאי את כל הפרטים מהצבא.

אני מציע לדרוש מברנס שידרוש מהסורים להפסיק כל יריות, ואם במשך 48 שעות לא נקבל הבטחה מספיקה - נפציץ עמדות הסורים מהים או מצפון כנרת בשטחנו.

בעיני זוהי פלישה לשטח שלנו, ותעשה מועצת הביטחון מה שתעשה - עלינו להגן על שטחנו וגבולותינו, גם אם זה יביא לידי מלחמה.

אם אתה מסכים להציג דרישה זו לסורים דרך ברנס - לא נסוג מהאיום אלא נקיים אותו בכל התנאים.

אם יש לך ספקות בדבר - אעמיד השאלה לדיון בהנהלה [צ"ל בממשלה] ביום א'.

 

                        בב"ח

                        ד. בן גוריון

 

ש.[מעון] פרס, מרכז המפלגה, שיחה עם עובדיה פורת, שיחה עם חיים יערי.

ארוחת ערב עם צפורה וחיים, לבדי על ניירות.

 

יום ו',  24.2.1956

הבוקר בת"א, ניקולס-סלוין-לויד-ירושלים, [הדיון עם] איסר נרשם, התייעצות ערבית, עם פלמון לחוד.

לרחובות - [מכון] וייצמן, בי-ם - ב"ג דורש ישיבה עם "חברינו" [בעניין התגובה לירי הסורי?], הודעה סורית ברדיו.

בערב על ניירות, טדי, אצל המנכ"ל בלילה.

 

שבת,  25.2.1956

הישיבה בטלה, תקוע, משה יובל, ארוחת צהריים אצל זלדה [עיראון] - טוסקו [פייבל].

[יחזקאל] נהרי ואחרים לתה – ספיר.

בערב ברחובות - שיירות;.

יעקב, אצל סימה, ניירות עד אחת וחצי אחר חצות.

 

יום א',  26.2.1956

נאום דלס, התכוננתי היטב לדוח, ב[ישיבת ה]ממשלה - דוח מפורט: ניצנה, עזה, כנרת, ערוץ - נשק; ב"ג בלי סוף על עזה, אני על סעיף 7 [בהסכם שה"ן].

אחה"צ נסיעה לת"א: שומרונים, שאול, אליהו ברלין, ארוחת ערב על אינטרנציונל, עם הנורבגים, בלילה הביתה אחר חצות.

 

יום ב',  27.2.1956

אצל ראש הממשלה על הפליטים, במשה"ח על הוותיקן, כינוס מונטווידאו, עם ראש המשלחת הנורבגית - נאט"ו, מיכאל סימון על עתידו.

ב-2 הביתה וב-2.30 לעדלאידע [בי-ם] – נפלאה.

ישיבה על קרן קאצין, בבית - [סם] ברונפמן, פנינה לייבנר, פרד לזרוס; טדי על שונות, אנשי [התיאטרון ה]"קאמרי".

 

יום ג',  28.2.1956

"אליאנס", שלמה אמיר - פרס ארלוזורוב; ניסוח בעניין ג'וש, ליאו כהן - איגרת לגרמניה המזרחית; שר המשפטים, דוד הורוביץ - מילוות, אסואן, תיאוריה של ראובן.

4 - במשרד החוץ - [דיון על] מצרים עד 7.

ארוחת ערב לברונפמן.

 

יום ד',  29.2.1956

עם לאוסון אצל ראש הממשלה, עם ברנס במשה"ח.

אחה"צ בכנסת - [דיברתי] דקה אחת ואח"כ ויכוח [מדיני סביב תקציב משה"ח; ר' דה"כ, כרך 20 א' ע' 1212], וכן בערב, שאול, תשובת ב"ג [בוויכוח המדיני בכנסת].

 

העתקת קישור