ריב ניצנה
1-14/1/1956
[מ-9.11.1955 ועד 14.1.1956 לא כתב מ"ש יומן. ראשי הפרקים שהכין ולא עיבד, ושמר בצמוד יומן, מובאים להלן. לנוחות הקוראים חולקו הפתקים לפי חודשים. להלן הפתקים מ-14-1 לינואר 1956:]
יום א', 1.1.1956
במשרד החוץ שעה קלה, בשורה רעה מיצחק [נבון] - ב"ג גמר אומר להחזיר וש"ן [לתחום סמכות משה"ב והצבא], אמרתי: "הוא דוחף עניינים מי יודע לאן, אצלו התבשל - גם אצלי." י"נ [יצחק נבון] שאל אם [אביא העניין] ישר לממשלה או [אקיים] שיחה [עם ב"ג; אמרתי]: "אם יזמינני אבוא".
[בישיבת הממשלה] התכוונתי להעמיד בעיית גרמניה, בממשלה מסרתי סקירה - אברמוב, לאוסון, ניקולס, כיחדתי אמברגו צרפתי שלא להקניט יותר מדי; [אבל] הודעתי [זאת] לאשכול ולזיאמה; שמעתי כי ב"ג מדוכא [על האמברגו הנ"ל] ופרס, שבירך, אבדו עשתונותיו ונוכח כי אינו בר סמך כה מופלג [בדווחו], שצרפת כולה משיכת חוטים ומִרמה; ב"ג נואש לגמרי מהמבצע, שאלתי מי פתח בהשתלשלות שהוליכה למבצע] ולא הגענו ל-"טוֹלְק" [ברוסית - פשר].
בממשלה הרציתי [קווי] נאומי בדיון המדיני בכנסת למחרת והוא [ב"ג - את] שלו: דברים שיאמר [בכנסת] באופן פרטי. [שרים] עירערו על שני פותחים, ערערו על [סגנון התבטאות של ב"ג] "באופן פרטי". הערותי: אין מדינה [עם בעיות בי"ל וצורך להתחשב בדעת קהל בי"ל?] כמונו - מחליש; נגד המריית מועב"ט - לשקול לא במאזני צדק אלא תכליתיות; נגד חפירות ומקלטים.
[נערכה] הצבעה על הכרעות, הצעתי [קיבלה בהצבעה] 7/7, הוחלט [להעביר ל]וועדת שרים - רוב 10
ב"ג הודיע כי יציע ולא ישתתף, עוד אתמול דירבנני טדי לדחות הקונגרס [הציוני הכ"ד; התכנס באפריל] והמטיר מיזכרים לתוך ישיבה, שאילתתי לב"ג - לא נשאל ולא אכפת לו.
אחה"צ סוף סוף ניגשתי לחיבור [הנאום].
2.30-5 רוחמה "דופקת".
מאחת צפורה ישנה, באמצע – גדעון, יעקב, תדרוך גילרוי, אשר [ידלין] בישר כי הוצבע אמון לב"ג במפא"י - heartening [מרנין].
שוב פתיחת אש והתנגשויות בגבולות עזה וניצנה.
שכבתי ב-3.20.
יום ב', 2.1.1956
קמתי ב-7.15, כל הבוקר עריכת הטיוטה, המנכ"ל מתרגם [לאנגלית], תיקונים של ליאו, גדעון, יעקב. באמצע לישיבת הסוכנות על הקונגרס, וכן באמצע מכתב ב"ג על העברת סמכויות [וש"ן; המכתב לא נמצא].
הביתה ואחה"צ לכנסת, נאום [הפתיחה של] ב"ג ארוך, ללא מיבנה, חריף.
נאומי מגובש אך במקצת כבד [ר' "דברי הכנסת" כרך 19, ע' 671- 681], טושטש על-ידי קודמו; כל התקדים [של נאימת שניים] נפסד.
בוויכוח - בגין, ברנשטיין, רפאל, [שהשמיע] פסוקים של יתרו כלפַי ["לא טוב הדבר אשר אתה עושה. נבול תבול גם אתה גם העם... כי כבד ממך הדבר, לא תוכל עשוהו לבדך" (שמות י"ח 18)].
שכבתי קרוב לאחת.
[רה"פ להלן הם כנראה נקודות שהכין מ"ש לנאומו:]
1. נ ש ק מ ר ו ס י ה – practical policies as a point of principle hypothetical not [מדיניות השערתית ולא מעשית, כעיקרון].
2. ו י ת ו ר י ש ט ח - שום ויתור מהערבים, הן give and take [תן וקח], החלטת 1947 - המלצה, באותו מצב אנגליה אז סירבה, עכשיו ?involve [מעורבת], [ובינתיים נשפך] דם בנינו.
3. ש ו מ ר י א ו " ם - בלתי יעיל לחלוטין, איך ימנעו הסתננות? יחייב תיקון חוזה ש"ן, אם יפסיקו [להסתנן] לא נחוץ, אם לא - לא יעיל.
4. ח ו ז ה ב י ט ח ו ן - ביצוע עקרונות [ההצהרה] המשולשת.
5. ה "מ ש ו ל ש ת" - התייעצות מכבידה, התחייבות לא ברורה, לא מכובד ולא מחייב, במקרים אחרים - חוזים: אנגליה-ירדן, ארה"ב 40 [חוזי הגנה הדדיים].
6. ס'[יכום]: נ ש ק - תנאי לנשק [לערבים או למזה"ת] שלום
יום ג', 3.1.1956
איחרתי קום, צפורה עודנה שוכבת בחום נמוך.
במשרד מברקים וכו', אלה גולדשטיין, [השגריר הרוסי] אברמוב - מכת לחי [התייצב לבקשתו במשה"ח לפגישה קצרה שבה מסר הנוסח המלא של הנאום המדיני של חרושצ'וב], פגז חדש מב"ג - סעיף 12, התייעצתי עם ג'ו על העברת [סמכויות הטיפול בוועדות] ש"ן, מברק משגריר [ישראל בוושינגטון] ultimately [סופית].
אחה"צ לכנסת, נאום [יעקב] חזן, הביתה ול[מלון] "דוד המלך" [לסעודה חגיגית לכבוד משלחת פרלמנטרית מהולנד], הצטיינתי בנאומי.
הביתה - נאמתי לפני צפורה.
רדיו קהיר בעברית עלי ועל ב"ג [בפרשנות על הנאומים בכנסת].
ב-10 לכנסת, ישיבה על שכר, נלאיתי.
חזרה הביתה, ניירות ותשובה לב"ג על ש"ן, מכתב מברכה - דוד מוכן [לצאת לבורמה], וולטר - מוטב [שיצא פרץ] נפתלי [בחוזרו מתקופת שגרירותו בבורמה הציע ד' הכהן מפעלי סיוע ישראליים לבורמה ולצורך זה הורכבה משלחת רמת דרג].
יום ד', 4.1.1956
למשה"ח - עם ג'ו על הטיוטה [של התשובה לב"ג בעניין וש"ן], תיקונים.
אל: ראש הממשלה אישי וכמוס ירושלים, כ' בטבת תשט"ז
מאת: שר החוץ 4 בינואר 1956
במכתבך מ-1 בינואר, אתה מודיעני כי לדעתך "המשא ומתן עם משקיפי או"ם צריך כמקודם להימצא במשרד הביטחון ולהיעשות ע"י הצבא מתוך מגע מתמיד עם נציגי משרד החוץ".
הנני לציין כי העניין הנדון אינו מצטמצם בתחום "המשא ומתן עם משקיפי או"ם", אלא כולל בראש וראשונה את המגע המתמיד, בעל-פה ובכתב, עם ראש-מטה-או"ם. בזמן כהונתך הראשונה כרה"מ ושר הביטחון, ובייחוד בימי הגנרל ריילי, היה הטיפול המדיני בכל ענייני שביתת הנשק והמגע עם מטה או"ם בירושלים - להבדיל מהמגע עם המשקיפים בשדה - מרוכז במשרד החוץ ומקוים בעיקר על ידי [וולטר] איתן ו[ראובן] שילוח, תוך שיתוף פעולה הדוק ביותר עם הרמטכ"ל יגאל ידין. הרמטכ"ל הנוכחי [משה דיין] גרס הפרדה גמורה בין המשרדים בתחום זה ועמד על ריכוז המגע עם הגנרל ברנס בידיו בלבד, פרט לפגישותי אני איתו. הדבר גרם לסיבוכים בלתי פוסקים ולתקלות מיותרות.
כאשר חזרת למשרד הביטחון היצעתי הסדר, שלפיו הטיפול בענייני ועדות שביתת הנשק היה צריך להתנהל תוך שיתוף פעולה הדוק בין הצבא לבין משרד החוץ. ההצעה כללה מגע ישיר בין הרמטכ"ל לבין ראש-מטה-או"ם אבל באה להבטיח כי משרד החוץ יהיה בתוך העניינים וישתתף בקביעת הקו. הצעתי זו נדחתה והועמדתי בפני ברירה או לרכז את הטיפול כולו בידי אנשי הביטחון או להעביר את כולו למשרד החוץ. בחרתי בשנייה.
לאחר שהועמדתי בפני ברירה חדה זו ובחרתי לרכז את הפעולה במשרד החוץ נתגבש במשך הזמן נוהג מסוים אשר אינני סבור כי גרם נזק כלשהו למדינה ולביטחונה. להיפך, אני בטוח כי צמחה ממנו ברכה.
לא ידועה לי שום חבלה בענייני ביטחון המדינה שנגרמה במשך כל הזמן הזה על ידי טיפולו של משרד החוץ בענייני שביתת הנשק. לא ננקטה על ידי משרד החוץ שום עמדה בתחום זה שלא על דעת אנשי הביטחון המוסמכים, ובעיקרו של דבר, שלא על דעת שר הביטחון. לעומת זה, שיטת פעולתו של משרד החוץ, אופן טיפולו האישי בראש מטה או"ם ובעוזריו, סגנון מכתביו והודעותיו והידוק הקשר שנתאפשר ע"י טיפולו המתמיד בעניינים אלה עם נציגותנו באו"ם - שיפרו לאין שיעור את האווירה הבין-לאומית המקיפה את הופעתנו בחזית רגישה זו. הביטחון לא הפסיד ואילו המדיניות הרוויחה - זהו לדעתי סיכום הניסיון עד כה.
חוששני כי החזרת הטיפול למשרד הביטחון עכשיו תשנה את המצב הקיים לרעה. בין השאר, היא עלולה לפגום ביעילות הקשר בענייני שביתת הנשק בין משרד החוץ לבין נציגותנו בניו-יורק ואפילו לעורר בעיה בדבר סמכות מתן ההוראות לאותה נציגות ויכולתו או אי-יכולתו של משרד החוץ להיות אחראי לפעולתה בענייני שביתת הנשק - כלפי המזכירות הכללית של או"ם ובמועצת הביטחון. יש היגיון בהנחה כי המגע עם או"ם כאן ובניו-יורק מהווה חטיבה אחת שאין בה חציצה.
לכן נדמה לי כי מוטב להשאיר את המצב הקיים ("אַבְּקַא מַא כַּאן עַלַא מַא כַּאן") בלשון ה"מֶגְ'לֶה" [החוק התורכי]). כמקודם, לא תינקט שום עמדה בעניינים שיעמדו על הפרק שלא על דעתך כשר הביטחון - והרי כרה"מ בידיך ממילא ההכרעה, אלא אם כן יהיה צורך להביא איזה עניין עקרוני לפני הממשלה.
מלבד השיקול הענייני דומני כי עלינו להביא בחשבון את השתקפותו של השינוי כלפי חוץ. העברת הסמכויות מיד ליד לא תישאר סוד והיא תחזק את הגרסה הממארת המתהלכת בארץ בדבר חילוקי דעות חריפים בצמרת השלטון וגם תשמש נושא לפירושים ולניחושים בבירות הזרות שלא לטובת המדינה.
אני מקווה נאמנה כי לאחר שתשקול שוב את הדבר לאור הסברותי אלה תמצא אפשרות להמשיך בהסדר הקיים.
ממילא מובן כי אם תחליט בכל זאת להציע שינוי - אהיה מוכן לכל בירור, אם בין שנינו או בממשלה או במסיבת חברים.
האמינה לי, כי מוטב לא לשנות.
בכנסת ויכוח לאה ועקר; עם אהוד על תשובתי לב"ג, אהוד על סילוק גדעון רפאל, אני: ניתוח כן - רצח לא.
3.15 לת"א, ישיבה על קסטנר, שֶכל שולה [גורביץ; עסקה במחקר פרשת קסטנר] משל [אביה] חיים [ארלוזורוב]; אצל [השגריר] הבורמני, חזרה לירושלים.
לרגע הביתה, [שיחת] צפורה עם חנה זמר, אל [מסיבה אצל] דוליק [הורוביץ], [ריצ'רד] קרוסמן [שנכח שם אמר]: נאצר [סיפר לו] על [פעולת עזה ב-] 28 בפברואר, [וטען כי] עוד מעט ומוגר [בגללה] על ידי קציניו והפליטים, [תירץ בה את] כורח העיסקה [המצרית-סובייטית], עליית קרנו עצומה, אסואן עניין רציני [קרוסמן הזהירו כי הרוסים] ירתקו ויחלבו, [נאצר השיב שזה?] מסוכן - כן, אבל לא מייד, עבר-הירדן הרבה יותר מסוכנת; יש שיקום חברתי במצרים.
בדרך חשבתי פתאום על יצר ב"ג להתחרות עם נאצר בגדלות - חורה לו כנראה כי חושבים אותו לגדול - [ב"ג] זועם תמיד עליו - [ואילו] אני נר חנוכה ושום [יצר] התחרות עם ניאון.
קיבלתי מכתב דאלס במקורו ואמרתי [כי] יש להיוועד עם ב"ג, והנה [בא] יעקב [ואומר]: ב"ג רוצה לקרוא לאוסון [אליו] ולהרביץ; יעקב: במה תרגיע [את ב"ג]? אדרבה, תמציא נוסחה. [מ"ש:] אבל בעוד 3 חודשים יפציץ [ב"ג] שדות תעופה ובינתיים יגיש לממשלה עניין [מיבצע] אילת [בעזרת?] מצנחים.
מכתב לנ"ס [נורי סעיד, ראש ממשלת עיראק] - [בעניין חנינה ל]יהודה תג'ר-[תגר], בן ירושלים [נעצר בבגדאד בסוף 1950 עם יוסף בצרי ושלום צאלח (שנדונו למוות והוצאו להורג), נדון למוות, כטענת עיתוני עיראק, על מעשי חבלה, דינו הומתק והומר במאסר עולם עם עבודת פרך, שוחרר ב-1960] או על ידי אליאס [ששון], [פתיחת המכתב בתואר?] אַסְיַד אֶלעִרַאקִיִיִן [אדון אדוני העיראקים, בערבית]
יום ה', 5.1.1956
[עם] גב' [לנה] יגר [חברת פרלמנט הבריטי, לייבור], ניסחתי [כנראה בתשובה על בעיית סיכויי השלום]: "למען השלום יש להתעלם ממנו", [תקפתי] אפליית אנגליה כלפינו וכלפי ערבים.
התייעצות על בריה"מ - בקשת נשק, התקפה על חרושצ'וב, שיחתי עם אברמוב, בנדונג.
הרב מונק על הלוח והשחיטה.
12.45 עם וולטר לת"א, בין השאר [בעיית] מזכיר פרטי [חדש למ"ש].
ארוחת צהריים ב"מרתף ראשון" – ארבעתיים.
גורל גדעון רפאל הוכרע.
לדירה - איסר - מברק חדש על "זיקית", הבוגד השני הובא, תדרוך לקראת ועדת שרים על ש"ב [שירות הביטחון הכללי].
ישיבת ועדת שרים - סקירת איסר על ש"ב, התרשמות עמוקה מההיקף וחומר.
חזרה לדירה - ארוחת ערב עם חיים, חיים על דליקה בארוחת ערב.
שוב בלשכת שר הביטחון, עם ב"ג על הזמנת לאוסון ותשובתי לדאלס, נגד נסיעתי לאנגליה.
"חברינו" על ספרד וגרמניה, אהוד יוצא דופן; עם השרים על [השליחות ל]בורמה - לא [פרץ] נפתלי, חזר לדוד, עם דוד בדירה, רעיון דוד על מסע בארצות אסיה, הביתה, הלל דן ייסע.
אצל קרוסמן, [טען כי] נאצר מוכן למו"מ סודי, רוצה בתיווך בריטי, שבח מסוכן לאידן, מעמדה של כוח, השגריר הבריטי [בקהיר אמר לו]: [על ישראל לעשות?] ויתור-שטח אחד - אילת. נאצר [לקרוסמן]: אמור לב"ג - רק פעם אחת יכולתי לרמות ולהציג מפלה כניצחון.
[צ"ש כתבה ביום זה מכתב ליעקב ורנה שרת בנ"י ולהלן חלקו הפוליטי:]
קובי ורנה היקרים, 5.1.56
[---] בעומק ליבי יש לי חשש כי חזרה עלי השפעת, מפני שבשבוע שעבר לא עמדתי בפני הפיתוי להיות נוכחת באחת הוועדות שבה גללו את פרשת כנרת. הקזת הדם ההדדית נמשכה עד שעה מאוחרת והמתיחות הגיעה לשיאה, ולמחרתו עלה חומי. לישיבת הכנסת שבה פתחו ב"ג ואבא את הוויכוח המדיני-הביטחוני לא העזתי כבר ללכת, ורק עדה הייתי לרתיחה שקדמה לה. תקבלו את הסטנוגרמות ואם אצליח גם תקליטים. מדברים הרבה דברים מיותרים וסיסמאות וצעקות נבובות פורחות פה ושם. פשוט בידיים יוצרים מצב רוח של מלחמה. לא כולם מטורפים, אך לא קשה להיגרר אחר היסטריה. לאבא עכשיו רק מטרה אחת - למנוע מלחמה ככל האפשר, וזה לא קל כאשר לראש הממשלה ולרמטכ"ל מצב רוח אחר, לראשון מתוך שהוא אוהב לשחק בחיילים וחי בדמיונות ולאחרון מתוך שהכניס לראשו כי עתה היא שעת כושר למגר את האויבים. ישנם דברים שקרו ושקשורים לפרשת כנרת, שבושה להעלותם על הנייר פן מישהו בקוראו יתפלץ לחוסר בגרותנו. גם נבות [שהשתתף בקרב] מעיד כי במיבצע זה לא הרגישו החיילים שום צידוק, ואנשי עין-גב נשארו במצב קשה עוד יותר משהיו לפניו [---].
בנשיקות
אמא
יום ו', 6.1.1956
שכבתי ב-2 הקיצותי ב-4.15. קראתי "הארץ" על צ'ו אן לאי [תקף את ישראל כמגבירת המתיחות במזה"ת בשליחות האימפריאליזם] - לא יכולתי להירדם עד 5.30, ישנתי עד 8.30.
9.30 בקרייה, טדי [אדוארד] זיו [יו"ר "המגבית" בבריטניה], למען השם - אבוא! [לאנגליה].
איסר לקראת נסיעתו [לארה"ב] - למסור [שם] לגולדה, איך יבוא השליח [האמריקני לתיווך ישראל-מצרים] מה שהוא [איסר] יסביר לאח [אלן דאלס].
על פני חולון [הורי צ"ש] (מזדקנים) לירושלים.
עם יעקב וגדעון על השליח, הראיון עם לאוסון ותשובתי לדאלס.
בבית אחר הצהריים מרשל דגלאס [חבר פרלמנט בריטי, שמרני] ואשתו - הרבצתי כהוגן.
בערב אצל סימון (בנצור), בלילה טדי על השליח.
שבת, 7.1.1956
כל היום ניירות, משה יובל על העיר העתיקה, הלכתי ל[בית השופט ש"ז] חשין ולא נכנסתי, בערב ההולנדים, שכבתי ב-1.15.
יום א', 8.1.1956
השכמתי ב-7 וכתבתי טיוטה לדאלס עם ההתחייבות, היסכים ב"ג?
שעה במשרד עם שבתאי וגדעון על אילת, התברר כי גם חוסיין מסכים לבדיקה, וכן ביררתי כל סדרי נוהל [בית הדין הבי"ל ב]האג ותקדים [זכויות המעבר במצר האי] קורפו.
בישיבת הממשלה ויכוח רב על [קשירת יחסים עם] ספרד, ורב ממנו על גרמניה. התחלנו ב[דיון בהצעת ב"ג לפריצת מצור מצרים על מפרץ] אילת - נדהמתי למישמע התוכנית, אחה"צ דיברתי וניתחתי במפורט [את הצעת המיבצע; אמרתי כי] השאלה [היא] אם אנו רוצים במלחמה, [שכן משמע המיבצע] פלישה, נשק משולשת, [איך ינהגו 3 מעצמות המערב לאור ההצהרה המשולשת]; ויכוח רב וכמעט כל השולחן - אולי פרט ללוז - נגד [המיבצע], אשכול שתק, תשובת ב"ג מסלפת, עניתי.
[פתקים לא מתוארכים שרשם מ"ש במהלך ויכוח מישיבת ממשלה, ככל הנראה ב-8.1 (ואולי ב-25.12.55), ששמר מ"ש בצמוד ליומן, מובאים להלן:]
- לאשכול: ובכן?! נגד מו"מ על שלום?
- [פעולת] כנרת אינה גורם לגבי נשק [?] אם כך - אין ערך למאמצי.
1) דחייה 2) תנאים; שיקולים מדיניים – בהחלט.
- הזמן הם קבעו (5 שנים!)
- הסברה לפני מעשה אינה אפשרית.
- לב"ג - עד הבוקר סברתי כי [בהחלטה על מיבצע כנרת?) הייתה התעלמות, עכשיו: מישגה חמור ואם נכון, אזי חסל דיפלומטיה.
- הצעות השלום: הפער הוקטן.
- אבל על מה הוויכוח? מה בדבר המועד וההכנה.
- כנרת: 1)נשק 2)הכנה - השאלה אינה להסביר המעשה אלא המצב, מיבצע הסברה מזהיר 3) שפיכת דם, 4) התגרות; [פעולות] חן-יוניס וניצנה לחוד, קיביה ועזה לחוד.
- מ ל ח מ ה: אסכן עצמי - איני בטוח כי נ'[אצר] יתקוף.
1) נשק 2) קשרים בי"ל 3) הימנעות מהתגרות 4) התקשרויות 5) המשך בירורי שלום.
- הבירור בינינו לבין בריה"מ טרם נגמר, איננו רואים אותו כגמור.
בערב אצל ארתור עם [חבר הפרלמנט הבריטי (לייבור) אלפרד] רובנס, סיפר על שינויים בצמרת המפלגה ועל אידן, בבית התכוננתי לתשובה על ויכוח [בכנסת] (קראתי "דברי כנסת"). שכבתי ב-1.30.
יום ב', 9.1.1956
במשרד התכוננתי לנאום תשובה [לדיון המדיני בכנסת], התייעצות על מועב"ט: סוריה, פיצויים because of peace [בגלל השלום].
ראיון עם לאוסון אצל ב"ג.
gaffer [פליטת פה; ככל הנראה של ב"ג]: הערבים יכרתו בריתות עם בריה"מ! היינו עדיפים ממצרים לפני העיסקה; כאילו התחמק מבירור "כנרת" אבל הפטיר: "אולי עשינו טעות", האריך וחזר בלי סוף, בסוף אני על מועב"ט.
משם הביתה - המשכתי להתכונן.
ארוחת צהריים אצל הנשיא, עם ניקולס על מכתב לנורי [סעיד].
הביתה - סיימתי ההכנה [של הנאום], ישנתי רבע שעה.
בכנסת המשך הוויכוח, מפא"י השתוללה: שלמה הלל, אהוד, דוד, הרצל [ברגר]. פיתקתי לאהוד ללא יעל.
בהפסקה הביתה, דודיק רותח על החלטת השכר של מפא"י.
חזרה לכנסת - נאום תשובה, לא היה לבי בי, אך דווקא הצלחתי - מאוזן ושקט וצלול [ר' דה"כ, כ' 19, ע' 740 - 737].
בבית – רובנס - מיציתי העניינים - אפליה, חוזה ביטחון, נשק, היש הרהורי תשובה לגבי ישראל, רציפות [שטח מצרים-ירדן].
ניירות.
יום ג', 10.1.1956
ארתור לוריא ויוסף תקוע על מכתב לברנס, צבי אבנון על מינויים, תקציב, דוח מבקר המדינה, דוד שאלתיאל על עתידו, קובובי על ארגנטינה, זיאמה דיבון על ענייני ירדן ושיתוף עם הצבא ובעיית גדעון רפאל, מברק לאילת כי לא אבוא [לבריטניה].
[קולונל ס'] בנקס [חבר הפרלמנט הבריטי (שמרני)] - לפני שנתיים עם נאצר, חוסר עבודה במצרים, 1.4 [מיל'?] פליטים, דין ודברים [איתי] על הפסקת אש, יצא בפחי נפש.
יעקב הרצוג על מכתב לדאלס - שילחתיו לב"ג, שבחים והתפעלות מנאום הסיום [של מ"ש בכנסת], התפרצות ליאו [כהן], זאב שרף על [דוד] תשר.
4 - בכנסת, עיתון המפלגה; 5.15 - הנשיא, יחסים עם בריה"מ; 6 - בכנסת, [דיון בסיעת מפא"י על]איחוד עם הפוהמ"ז, ויכוח עם זיאמה ארן.
בבית, מדוכא, בעיקר [בגלל] גדעון רפאל והמצב כולו (אידן [יוצא] לוושינגטון), בצר לי קראתי לטדי קולק - תירץ עניין גדעון רפאל, יישאר בעבודה אבל ידעו הכל כי ישולח.
יום ד', 11.1.1956
עבודה במשרד [החוץ], גדעון רפאל על [המצב ב]מועב"ט [לקראת החלטה בסיכום הדיון על מיבצע כנרת] - תגובה להצעה הרוסית, שמא מאמץ אחרון להשיג ד' [החלטת 4 מעצמות?], נקרא לניקולס, אבל דרוש אישור ב"ג להצהרתנו כי נתחשב כאילו [כבר] הוחלט, ניסיתי לסדר פגישה לגדעון רפאל - נסעתי בעצמי.
ארתור [לוריא]: בנקס נפגע קשה ונתאכזב. מה אוכל לעשות?
אחה"צ ניקולס; טדי זיו; פלמון - הצעות [יוסוף] באמיה.
מיפנה במצב רוחי - יש מה לעשות, יעקב [הרצוג] טילפן - ניפתל עם ב"ג על נוסח המכתב לברנס [ב"ג אמר:] "מדוע עלינו לכתוב זאת?"
גדעון רפאל טילפן להזהיר על ניצנה - התחלנו מסיירים ועוררנו יריות, הכתבתי מכתב ארוך לליאו הן לפייסו הן להוכיחו, ממי [מאיר דה שליט] ערב נסיעתו לארה"ב, שדר לקובי על לונדון, תיירות הרוסה, יוזמה משותקת, שום השקעות. מה לעשות כדי לחזק הרוח?
"מעריב": נאצר ב"טיים" עלי ועל ב"ג ["יש לי רושם שב"ג אחראי למצב זה; לא היו תקריות חמורות כאלה בשעה שמ"ש עמד בראש ממ' ישראל"]; מברק על פגישת אבא עם "האח" - ה"זיקית" זוחלת!
יום ה', 12.1.1956
הוגשה הצעת [החלטה למועב"ט מטעם] המערב [בפרשת מיבצע כנרת] - הוצאו מרוֹרוֹת.
עם תקוע על המצב בניצנה, תנועת רכב מיותרת [של צה"ל] - כבר פנה לנחמיה [ארגוב], כתבתי לב"ג.
אל: שר הביטחון, ירושלים, כ"ה בטבת תשט"ז
מאת: שר החוץ 12 בינואר 1956
926/56
אני מרשה לעצמי להעיר כי לדעתי, במסגרת השמירה על ענייני הביטחון, עלינו להימנע עד כמה שאפשר מלתת פיתחון פה למצרים לפתוח באש הן לאורך הרצועה והן באזור ניצנה.
תקוע שמע מנחמיה התפעלות מעמדתי על וש"ן - ההנחה [היא] כי עננה זו חלפה לעת עתה.
עם אבנון על הדין-ודברים עם מבקר המדינה ועל החילופים בניו-יורק.
מפי יעקב הרצוג על שיחתו עם ב"ג - אש וגופרית על נוסחתי לדאלס - חיברתי חדשה ([העניין יזוז] ויהי מה!).
show down עם גדעון רפאל - שיחת ייסורים - חתכתי! סיפרתי אחר כך לארתור לוריא וליעקב הרצוג.
אחה"צ ישיבה: ג'וש [פלמון], גדעון רפאל, זיאמה [דיבון], משה [יובל], פטי [הרכבי], [בכור] שיטרית. תוכנית באמיה - פלשתינאים כגורם, לא החזרה ולא גבולות - פֶּגֶש בפריס.
גדעון רפאל ביקש ימים אחדים לתשובה.
קבעתי פגישה לרמטכ"ל ולפטי.
מעשה הגבורה של חיים (אביר!), בלילה.
יעקב הרצוג וטדי - ב"ג הסכים לנוסחה. קראתי פרטיכל [ועדת] חוץ וביטחון חוב' 38 [או 30] שבה תבע ב"ג בכל תוקף הימנעות מכל [צעד] שיפריע ל[רכש] נשק.
טדי הביא מברק אבא על [בוא] "השליח" [רוברט (בוב) אנדרסון], (ציונות - ניצחון יהדות על נצרות), ובכן העניין רציני; מברק שני - הממני, נסתם הגולל על גדעון רפאל, חסתי עליו לילה.
טילפנתי לצפורה, שכבתי ב-2.
יום ו', 13.1.1956
קמתי ב-6.30, ב-6.45 קראתי לגדעון, ב-7.15 בא, הייתי מתוח נורא, אמרתי מייד: אסון ויש לשאת בתוצאות, קראתי [באוזניו המברק] - היה המום, טען מייד - ג'קסון, אמרתי: prima facie [לכאורה] - הזכרתי שתי הגירסות בעניין הזמנה לדיין, הודעתי: [אתה יוצא ל]חופשה לשבוע, [אמר:] "אתה גומר אדם", אמרתי: בירור - כן, אבל מסקנה ראשונה מייד, [אמר:] "אני נשבע לך", עיכבתיו בחדר, הודעתי לטדי.
לת"א, ישיבת ועדה [של מפא"י] על קשרי חוץ, אחר כך ישיבת המזכירות על ועידת ההסתדרות, ארוחת צהריים עם דוד, עם צפורה וחיים, משלחת לבורמה, ב"ג ב"טיים".
אצל עדה - יעקב לפנסיה - לי-ם, לתה קַלַגַנים [ג'ימס (חבר פרלמנט בריטי, לייבור) ואשתו], חמודים, [אמרו כי מבצע] כנרת - דווקא [השפיע] לטובה, אחרי ארוחת ערב שיעממונו היַעֵלים, גדעון רפאל בטלפון, סירבתי לראותו. הברקתי לוושינגטון ואחר כך התברר כי טעיתי.
אביבה [נגר] בישרה הריון ללה, נורא התרגשנו.
פתק מגדעון רפאל, כולו מחאה והתמרמרות.
שבת, 14.1.1956
המון ניירות במשך היום, לארוחת צהריים גיורא וסנטה [יוספטל], השיסוי נגדו [כגזבר הסוכנות, בפרשת הפיצויים ליועצה המשפטי ד' בהרל], לפנות ערב עם טדי, "השליח" [יבוא] ביום ה' לאחר [ביקורו ב]מצרים.
שוב מכתב מגדעון רפאל, נעניתי להחזירו לעבודה מחר, עונש על השקר כלפַי.
בערב עניין ההודעה על גיורא [ביטול הסכם שחתם ג' יוספטל כגזבר הסוכנות עם דוד בהרל, לשעבר ראש מח' הכספים של הסוכנות, למינוי יועץ משפטי של המוסד, בלחץ דעת-הקהל], בטלפון עם [ברל] לוקר, מויש וטדי, אחר כך יעקב [הרצוג] - גיליתי לו השערורייה אך לא suspicion [חשד].
