שבת, 15/1/1955
שם הספר  יומן אישי 1955
שם הפרק  שבת, 15/1/1955

 

 

שבת,  15/1/1955

 

ראה זה פלא - ישנתי עד 10.30!

ב-11 בא [שלמה] בן-אליעזר, בעל [כתב העת] "האומה" עליו השלום. נקב ספָרות מפליצות. "טיים" נפוץ בישראל ב-7,000 טפסים. "האומה" - 500. מ-120 חברי הכנסת שקיבלו גיליונות חינם לדוגמה חתם רק אחד – מ. [משה] חזני. מ-500 אנשי המיכללה חתמו רק 5. הגיליון הראשון נשלח ל-15,000 מענים בהצעה להזמין את השבועון לחודש ימים חינם, על מנת לראות אם כדאי לחתום עליו אחר כך. גם משלוח ההזמנה חינם, הדואר על חשבון "האומה". נענו 3 אחוז! כל גיליון עלה 1,200 ל"י וכדי לקיים את השבועון בכוחות עצמו דרושים 5,000 חותמים ו-3 עמודים מודעות. או דרושה קרן של 120,000 ל"י לשנתיים, בהנחה כי תוך תקופה כה ממושכת יוכל בכל זאת העיתון להתבסס. אך כיוון שאין קרן כזאת ואין סיכוי להתבססות יותר מהירה, אפשר המוצא הוא שהעיתון לא יהיה "בלתי תלוי" אלא סמוך על שולחן גוף חזק, נאמר ההסתדרות. בינתיים צצו תוכניות חדשות: שבועון אנגלי או שבועון לנוער. הבטחתי לטכס עצה.

מברק מוושינגטון: לפי ידיעות אחרונות מקהיר יתפרסם בכל זאת פסק הדין לחוד ואישורו לחוד, שלא כגירסה שנפוצה מקהיר קודם. המקור - מחמ"ד, ולפיו או לא יהיו פסקי מוות כלל או יהיה רק אחד. נחרדתי מההשערה האחרונה. אומנם ייתכן כי הנדון יהיה "דארלינג" [ז"א שאברהם דר, מפ' החוליה לשעבר, יידון שלא בפניה] אך מי יודע? אנשינו בוושינגטון עומדים הכן להתניע מייד את כל הגלגלים.

אף על פי שהיום היה דחוס בעבודה לא יכולתי לכלוא את יצרי מלצאת החוצה עם צפורה - כה הדור ונאה היה זיוו של עולם בשבת חורפית זו.

אחר הצהריים, לתה, קהל מעורב: שני M.P.'s [חברי פרלמנט] - מק-אדן השמרן וגרימונד ה"חפשן" [ליברל] - שניהם עם עבר של יחסים בארצות ערב, נבוני דבר ותאבים לדעת; שני יהודים מטורונטו שבקנדה, אחד שופט ואחד .C.Q [עורך-דין], ארתור וז'נט, [דוד] תשר ורעייתו, שמעיה סמילן ורות, מיכאל אליצור והדרה, שבתאי רוזן, יוסף תקוע ומיכאל ארנון. באו ב-4.30 וסירבו באופן הנמרץ ביותר ללכת. בקושי רב ולאחר היסוסים ממושכים הסתלקו קרוב ל-7. אז הלכנו למסיבת בר-מצווה של בנם של סעדה וקולין גלקמן שנערכה בבית פרומקין. משחזרנו ואכלנו הופיע שמאי וישבתי איתו שלוש שעות על חומר החקירה. הסתירה בין עדויות לבון וגיבלי התבלטה ביתר שאת, אך כן הובררה עוד יותר אחריותו המדינית והמוסרית של לבון למיבצע הסיוט - גם אם יונח כי גירסתו על עובדת אי-מתן הפקודה מצדו היא אמת לאמיתה.

 

העתקת קישור