שבת, 19/12/1953
הגשמים בכל עוזם וזעפם. זרזיף אחר זרזיף - ארובות השמים נפתחו ואין עוצר. שמאי טילפן מירושלים: שם שלג והוא מוסיף ונופל. אמרתי לו לשלוח מברק לדוד ברנגון: "שלום משלג איך המַרגש". אני זוכר את חומה של בורמה בדצמבר אשתקד [במסע לכנס סוציאליסטי ברנגון שהקים את ארגון המפ' הסוצ' של אסיה].
נמיר צילצל להציע התייעצות של ועדת השמונה היום אחר הצהריים. כיוון שגוברין איננו בקו הבריאות, נתכנס בביתו. הוזעקו לבון, זיאמה, ארגוב. גולדה בירושלים - טילפנתי לה אך לא תוכל לבוא. אולי יבוא אשכול שחזר אתמול מארה"ב.
הכתבתי ל[משה] בן-אלול את פרשת לטרון [מעצר מ"ש עם שאר מנהיגי היישוב ב"שבת השחורה", ב-29 ביוני 1946, על-ידי הבריטים] - בפעם הראשונה סיפרתי את המעשה כולו לפרסום.
לפי הרדיו לא נערכה אתמול הצבעה במועב"ט. קמו עוררין על הטיוטה: פאקיסטן וסין (קרי: פורמוזה). עמדו על נקודות התורפה מהבחינה הערבית: אין תשומת לב לצד הצבאי, אין תליית חידוש העבודה בהסכמת סוריה. הלבנוני הגיש נוסח החלטה בכיוון זה. אם כל הטענות הללו תיהדפנה תצמח מהן ברכה רבה. אך מי יודע עד היכן יוכלו להגיע האיימנות הערבית מזה והפייסנות המערבית מזה.
ועוד לפי הרדיו הוחלט אצל "הציונים הכלליים" להסמיך את "ועדת השרים" להמשיך במו"מ עם מפא"י. משמע, שהם מוכנים ללכת הלאה באותו המסלול ושוב לא הגיעה עדיין שעתי להתערב.
ב-4 אחר הצהריים התאספנו אצל גוברין: נמיר, ארן, ארגוב, לבון, גוברין עצמו ואני. נמיר מסר על פגישותיו עם רוקח. הייתה לו בינתיים עוד פגישה, אליה הביא רוקח פתק ועליו מפורשים סעיפי הדרישות האחרונות. שוב הופיע התנאי של חילופי סגנים ושוב התרשם נמיר כי אין זה תנאי בל יעבור. שוב דשנו הרבה בעניינים כלכליים, אם כי ברור כי אין הם העיקר. טכסיסם של "הכלליים" מובן: הם אינם ממהרים להתפשר בעניינים אלה - שמא לא יגיעו לידי הסכם איתנו בסעיפים "הסידוריים", שהם לדידם העיקר הפעם – כי אז איך יופיעו בציבור? יודו, כי פוצצו את הקואליציה בשל איזה סגן שר? הרבה יותר כדאי להם אז לדגול בעקרונות: מס הכנסה, פיקוח על מטבע, סמכות על היבוא וכיו"ב. לכן מוטב להם כי סעיפים אלה יישארו פתוחים לעת עתה, אבל ברגע שיושג הסכם לגבי המישרות והסמכויות המינהליות חזקה כי יתפשרו מייד בענייני כלכלה.
הבעתי חשש כי חברינו סיבכו את המו"מ ללא צורך על ידי הצגת דרישות כלכליות מצדנו - עונשים למשתמטים ממס הכנסה וכיו"ב. למה לנו לשלב עניינים אלה במו"מ הקואליציוני לרגל פרישת ב"ג? לכל היותר נודיע להם כי יש בדעתנו להכניס חוקים ותקנות בשאלות אלו. הן לנו רוב בממשלה ובעניינים כאלה גם רוב בכנסת עם מפ"ם. ירצו הם לפוצץ את הקואליציה מתוך מאמץ להגן על מועלים בתשלום מיסים? אדרבה ואדרבה, נראה איך ישאו פניהם לקהל.
גם לא קיבלתי הצעת ארגוב כי אֲכנס עכשיו את כל הסיעות יחד ויכה יוסי את יוסי. אמרתי כי "הכלליים" יאשימוני אז במעשה התגרות - כאילו במתכוון גייסתי נגדם את "הפועל המזרחי" בעניין הסגנות ואת ה"פרוגרסיבים" בעניין ה"אחוזים", הכל על מנת לנפץ את המו"מ. כיוון שאנו נושאים ונותנים איתם, ורוקח מראה רצון כנה להגיע למשהו, מוטב למצות את האפשרויות בדרך זו.
כשחזרתי הביתה טילפן לי נמיר כי דיבר עם רוקח טלפונית להציע סידור פגישה בין שתי הנציגויות. מצא את רוקח מלא חימה על ההודעה ברדיו, שלדבריו היא כוזבת לחלוטין. אין הכוונה לחזור לנוהל של מו"מ בין ועדות מפלגתיות, אלא רק הוא ונמיר ימשיכו. אדרבה!
בא אלי נחום גרשונוביץ, ממפקדי "ההגנה" בירושלים, איש הבריגדה, הבריחה וההעפלה, חזר עכשיו לארץ עם אשתו הצרפתייה לאחר שעשה כחמש שנים בתוניסיה בשליחות הסוכנות. סיפר טובות על יהדותה של אותה ארץ שהיא בעיניו לגבי צפון-אפריקה כליטא במזרח-אירופה. יש שם מ-90 עד 100 אלף יהודים שמבחינת החזות ההיסטורית כולם מועמדים לעלייה, אבל אין מנהיגות ציונית ראויה לשמה ויש מחסור חריף במורים. הכרחי שליח אחד מרכזי בעל שיעור קומה ויכולת תרבותית גבוהה ודרושים כוחות הוראה לפעולה בהיקף רחב. שליחי התנועות מתגודדים איש-איש בחוגו הצר ואין להם שום השפעה ברחבי הנוער והציבור.
אברהם רוטנברג בא להפציר, כי יוחש השלב האחרון של בירור עניין חברת החשמל בוועדת השרים הכלכליים. כל חמסו על ברני [דב יוסף] הנוהג עמו בקרי.
ראסל נכנס להודיעני, כי אף על פי שלפי התרשמות גב' דייוויס חלה שוב במצבו של השגריר התאוששות קלה הרופא מיואש כמקודם.
ישבתי עד חצות על היומן. היה זה ערבי האחרון בתל-בנימין. מחר בבוקר אעבור לאחרונה על פני הדקל שבטבור המדשאה ואצא משער הגן לצמיתות.
