112. הממשלה, ישיבה ו׳[1]
1.11.1949
היחס לגרמניה המזרחית
סעיף א׳: סקירה
השר מ. שרת: השאלה היא שאלת היחסים בינינו וגרמניה. בשורה ראשונה מופיעה השאלה
בקשר ליחסים בינינו וגרמניה המזרחית. גרמניה [המזרחית] לכאורה נתייסדה כמדינה. כבר
הופיע או עומד להופיע במוסקבה ציר של מדינה זו ומופיעה שאלת היחסים הדיפלומטיים
הנימוסיים בין הציר שלנו והציר ההוא. היום עומדת שאלה זו במוסקבה ומחר היא עלולה
לעמוד במדינה אחרת. מחרתיים יכולה רעה זו להגיע ארצה. בעניין זה כל צד מחייב.
נניח שמקבלים אנו אותו לביקור
בצירות שלנו במוסקבה - כאשר בא ציר חדש הוא עושה ביקורים אצל כל הדיפלומטים. אם
נמיר[2] יקבל אותו
לביקור, יהיה חייב להחזיר לו ביקור, להזמין אותו למסיבות ולקבל הזמנות ממנו
למסיבות. פירושו של דבר הכרה ביצירת יחסים תקינים, על כל פנים.
אם כן, מופיעות כאן שתי שאלות:
אל״ף, אם בכלל עומדים אנו כבר בשלב כזה, שיכולים אנו להיפגש עם גרמנים
כעם בני אדם השייכים לעולם שאנו חלק ממנו. יש לדעת, שממשלה זו של גרמניה המזרחית
היא אנטי-היטלריסטית מובהקת לפי עמדתה והתנהגותה בארצה. אף על פי כן, זו ממשלה
גרמנית.
בי״ת, באיזו מידה מחייב הדבר אותנו כלפי גרמניה המערבית? האם קיימת כבר
מדינת גרמניה המערבית? - (רוה״מ ד. בן-גוריון: ודאי שישנה) - אם נוקטים אנו איפַה
ואיפה, יוצא שכאילו עוברים על לאו מפורש בתורה שלנו לגבי הזדהות עם גוש אחד נגד
השני. לעומת זאת, אם גורסים אנו שגם זו מדינה, פרצופה אחד לגמרי ואי-אפשר להגיד
שהיא אנטי-היטלריסטית מובהקת ויש בה אלמנטים אחרים לגמרי. יכול להיות פירושו של
דבר שמחסלים אנו את הפרק ונכנסים ביחסים עם גרמניה.
לי נראה, שדבר זה בלתי אפשרי
מבחינה נפשית ועלינו לנקוט בעניין זה קו קשה. דבר זה לא יהיה קל. עלינו להימנע
מלבוא ביחסים עם גרמניה ולהסביר זאת, אם יהיה צורך, לרוסים ולאחרים, שמתוך נאמנות
להרגשת העם היהודי כפי שהיא כיום הזה אין לנו שום דבר נגד האנשים, המוסד ושלטון
זה, אבל קרה מה שקרה. יש תהום נפשית ואין ביכולתנו לגשר על פני תהום זה. כיום זה
המצב, ונראה מה יהיה בעתיד.
השרים שפירא,
מאירסון, ב״ג ורוזן הביעו דעתם נגד קיום מגעים עם שתי הגרמניות, הפדרלית
והקומוניסטית. השר רוזן שאל מה בדבר קיום הקונסוליה הישראלית במינכן.
השר מ. שרת: קיימת הצעה, שכל זמן ש-iro פועלת שם, תישאר הקונסוליה. קיימת הצעה לחסל את הקונסוליה שלנו
לאחר שתסתיים העלייה.
רוה״מ ב״ג הביע
דעתו נגד חיסול הקונסוליה בגרמניה המערבית, וטען כי צרכים שונים, כגון טיפול בפיצויים אישיים, מחייבים
קיום קשר.
השר מ. שרת: אני מציע לא לעורר כרגע שלב של דיון על קונסוליה, כי למעשה זה המצב
הקיים. ישנה קונסוליה במינכן, אשר היא מוסמכת כלפי שלטונות הכיבוש האמריקנים.
קיימת השאלה אם לחסל אותה בעוד כמה חודשים. ישנו קצין עלייה בחלק המזרחי של
גרמניה, הפועל בשיתוף עם השלטונות הסובייטיים. גם במצב זה איננו מציעים להביא
שינוי. רע יהיה אם יתברר, שבסיס זה נשמט וצריך ליצור בסיס חדש או לחסל את הדבר. אם
ייווצר מצב כזה, נצטרך לדון על הדבר מחדש. השאלה היא אם עכשיו מכניסים אנו את
גרמניה לטרקלין שלנו. בעניין זה אני עונה בשלילה. הציר במוסקבה מבקש הוראה ועלי
לענות לו אם ינהג כך או אחרת. אני רוצה לתת לו הוראה שלא יקיים מגע עם הציר
הגרמני, ואם יהיה צורך להסביר זאת - הוא יסביר את הדברים כפי שהם.
מחליטים: שר החוץ יודיע לנציגי המדינה שלא לקיים מגע עם באי כוח הרפובליקות
הגרמניות.
השר א. קפלן: דבר זה לא מפריע כמובן לנהל משא ומתן בגרמניה על הרכוש וכולי.
ראש הממשלה ד. בן-גוריון: דבר זה מובן.
