התייעצות במשרד החוץ-היחס לקבוצת אל-הווארי
שם הספר  דבר דבור 1949
שם הפרק  התייעצות במשרד החוץ-היחס לקבוצת אל-הווארי




105. התייעצות במשרד החוץ[1]

19.9.1949

היחס לקבוצת אל-הווארי[2]

 

 

ההתייעצות נפתחה בדברי אליהו ששון, שאמר כי בלוזאן התברר, שבעיית הפליטים היא הבעיה העיקרית. התססת אוכלוסיית ״המשולש״ עשויה להחיש את יישוב הפליטים בארצות ערב, שכן עבדאללה עשוי לתמוך ברעיון זה כדי להרחיקם מתחום שליטתו. קבוצת הווארי מצדדת ברעיון קליטת 100 אלף פליטים בישראל ומקווה שאח״כ יגדילו מספר זה. ניתן להסתייע בקבוצה זו למניעת סיפוח ״המשולש״ לעבה״י, אולם הקמת מדינה ערבית שם עלולה להוליך לחזרה לגבולות כ״ט בנובמבר.

 

משה שרת: עמדתנו היא, שמדינה ערבית רצויה לנו מסיפוח, כי סיפוח פירושו:

אל״ף, שיהיה לנו עניין עם ממשלה חזקה יותר.

בי״ת, סיפוח יביא את עיראק לכדי 15 קילומטר מנתניה.

גימ״ל, מדינה עצמאית מן ההכרח שיהיו לה יחסים איתנו יותר מאשר עם עבר-הירדן או עיראק.

דל״ת, מדינה עצמאית תהווה מעצור בפני נחשול ערבי [התקפי נגדנו] ותיתן אפשרות של תיקוני גבול.

סיפוח ״המשולש״ אלינו יגדיל את האוכלוסייה הערבית עד כדי אסון.

אם יופיעו קריאות ערביות מתנגדות לסיפוח, מחלקת המדינה לא תוכל להופיע כגורם מתעלם מרצון התושבים. אולם עם הקמת המדינה העצמאית תתבע מחלקת המדינה, שמדינה זו צריכה להיות בעלת שטח שיאפשר לה קיום, כלומר שעלינו לסגת.

אולי נוכל לומר לערבים, שאם ידרשו הגדלת השטח ייהפכו לנו לגורם עוין.

נחה דעתי מדברי ששון, שלא להביא קבוצה זו ללייק סכסס. מחלקת המדינה תוכל להסתייע בהופעתם ולהביאם לידי הכרזות נגדנו. אם גם לא יזדהו עם עבדאללה או המופתי, ישירו אותו שיר.

אני עדיין מסופק בממשות התסיסה.[3]

 

הערות:

[1] ההתייעצות נערכה בלשכת השר. נוכחים: מ. שרת, ו. איתן, א. ששון, ר. שילוח, ז. ליף, ט. ארזי, ש. דיבון, י. פלמון, י. הרכבי.

[2] עו״ד מוחמד נימר אל-הווארי ייצג פליטים פלסטינים בלוזאן. לפני מלחמת העצמאות היה ראש ה״נג׳אדה״, תנועת נוער ערבית צבאית למחצה, שהתנתקה מן החוסיינים.

[3] התססת תושבי ״המשולש״ לפעולה נגד שלטון עבדאללה ובעד כינון מדינה עצמאית בארץ-ישראל הערבית שם.


העתקת קישור