.40 הממשלה הזמנית, ישיבה מ״ט[1]
6.3.1949
רודוס,
מילווה, לוד ורמלה
סעיף א׳: סקירה
היו׳׳ר השר מ. שרת:[2] אנחנו
מקדמים בברכה את חברנו שר האוצר בממשלה הזמנית [א. קפלן], שחזר ממסעותיו. לפני
שניתן לו רשות הדיבור, אתם ודאי רוצים לשמוע על מצב העניינים בפרשיות המשא ומתן
למינהו.
ברודוס העניינים
יגעים. לא שיש שם משבר. קרה מקרה שעיתונות הארץ ניפחה אותו מחוץ לכל יחס לחשיבותו
- הוא מחוסל מזמן. זו הייתה פגיעה בנימוס, אולם מתוך טיפשות ועם-ארציות. נציגי
עבר-הירדן התנצלו אלף התנצלויות וביקשו אלף סליחות.[3]
המצב שם כזה: המשלחת הערבית [של עבה״י] היא משלחת מאוד עלובה. היא נטולת כל סמכות וכל יכולת של
שיקול דעת מצד עצמה. כנראה במכוון שלחו אנשים שלא ידעו לפסוק ובכל דבר קטן וגדול
יצטרכו לשאול את ארצם, ולא ייתכן לפתוח במשא ומתן איתם. התיאוריה היא שאנגליה
הייתה מעוניינת בכך שמשא ומתן זה לא יביא לתוצאות של ממש, אלא אם כן תהיה זו קביעה
אבטומטית של הקווים וכולי. המתווך נרגז מאוד ומשתדל להחליף את המשלחת. העניינים עד
עתה שוקטים אל השמרים. התירוץ הפורמלי הוא שהמשלחת העבר-ירדנית הודיעה, שהיא תופיע
[גם] בשם ממשלת עיראק, אבל המתווך לא הסתפק בהודעה זו בעל פה, אלא פנה לממשלת
עיראק וביקש תשובה בכתב אם היא רואה את עצמה מיוצגת על ידי משלחת זו ורואה את עצמה
קשורה בכל הסכם שמשלחת זו תחתום עליו. לגוף העניינים אין כמעט מה למסור על רודוס.
אשר למשא ומתן [עם הלבנונים] בראש הנקרה: מחר צריכה
להתקיים הפגישה הבאה ונראה איך ייפול דבר. אם לא יחול שינוי - הפגישה ודאי תתפזר
ללא תוצאות. הגענו לנקודה של שיתוק. אנחנו גורסים את הגבול הצפוני כולו כחטיבה
אחת. הם גורסים גבול הלבנון נפרד לגמרי מסוריה. בעיתונות התפרסם שהממשלה הסורית
החליטה כאילו להיכנס למשא ומתן איתנו. המתווך מעוניין להכניסה למשא ומתן כי הוא
מבין שבלי זה לא נגיע לתוצאות של ממש.
אלה הדברים שאפשר למסור לעת עתה. נצטרך להיאזר בסבלנות. אין טעם
להאיץ יותר את קצב העניינים.
סעיף ב׳: מילווה הבנק ליבוא וליצוא של וושינגטון
שר האוצר דיווח על ההסכם שחתם בארה״ב עם
נציגי הבנק ליבוא וליצוא על הלוואה בסך 35 מיליון דולר במסגרת הלוואה כוללת של לא יותר מ-100 מיליון
דולר. להלן התנהל דיון סביב השאלה אם רשאית הממשלה הזמנית לאשר את ההסכם או יש
להניח את האישור לממשלה הקבועה שתאושר על ידי הכנסת.
היו״ר השר מ. שרת:
אין כל שאלה מה המצב הפורמלי ומה הרצון הפורמלי של הכנסת. הרצון של הכנסת, שנתקבל
פה אחד - אם לא ברוב דעות עצום - היה שהממשלה הזמנית תישאר על משמרתה ותוסיף לכהן
עד אשר תקום ממשלה שתזכה באמון הכנסת. ממילא מובן, שאם תוקם הממשלה החדשה מייד עם
פתיחת הכנסת, השאלה נופלת - בזה מתחסלת הממשלה הזמנית ובאה במקומה הממשלה הקבועה.
אולם אם מאיזה סיבה שהיא העניין יתמשך, בינתיים ענייני המדינה לא צריכים לסבול
דיחויים, וישנה לא רק הסמכות, אלא זה רצון הכנסת, שבינתיים תטפל הממשלה הזמנית
בדברים ותיתן את הדין אם תגרום לאיחור בלתי מוצדק בעניין המילווה. הכל תלוי כיצד
תנהג הכנסת.
אני הייתי רוצה לפרש את רצון החברים כך: לא היו רוצים שדבר זה יהיה
יוצא מן הכלל, שבשעה שיש כבר אפשרות לממשלה הקבועה להופיע ולקחת אחריות עליה,
שתשתמש הממשלה הזמנית בסמכות הקודמת שלה כדי שהיא תביא דבר זה לאישור ולא הממשלה
החדשה. רק כך יכול אני להבין את הדבר. אולם אם לא תתכונן הממשלה החדשה מייד עם
קריאת הכנסת, לא צריכה להיות מניעה בממשלה הזמנית להביא את הדבר לאישור.
סעיף ד׳: המצב בלוד ורמלה
נוכח הצעת שר הפנים י. גרינבוים להקים בלוד
וברמלה ועדה עירונית ממונה, התעורר ויכוח אם אין להעדיף רשויות עירוניות נבחרות.
השר מ. שרת: אני
מצטרף לדעת אלה הסבורים, כי מלכתחילה יש להקים את המוסד על יסוד בחירות. אם יש לי
איזה ספק שהוא, הרי זה לגבי הסמכות. וזה לא מפני שאינני בטוח אם אנשים אלה[4] מוכשרים
לשלטון עצמי, אלא מפני שאינני בטוח ביציבות אנשים אלה במקום. אינני יודע מה אופי
האנשים הנמצאים שם ובאיזו מידה אפשר לראותם כמתיישבים או כאנשים הרואים מקום זה
כמחנה מעבר בלבד. מבחינה זאת יש לראות זאת כצורת מעבר. ולכן אינני יודע אם אפשר
למסור בידי התושבים את גורל העיר. משרד הפנים, כבא כוח המדינה, חייב להעמיד כאן
סייג.
המדינה עדיין אינה מוכנה למסור את רמלה לידי תושביה, אבל במידה
שמדובר על סמכות - יש להשתמש בסמכות זו על ידי נבחרים. ואין זו רק שאלת עיקרון
מופשט של המוסר הציבורי. זוהי שאלה של תועלת ממשית. אם רואים את הדברים לפי תפישה
מקפת, המוסר והתועלת הולכים לרוב בד בבד. דווקא משום שיישוב זה עוד לא השתרש, נקל
לשער לקראת איזה שערוריות נלך אם השלטון הבלתי אמצעי יהיה שלטון ממונה מבחוץ. זעמם
יישפך קודם כל עלינו. לא הייתי רוצה להיות במקום אותו פקיד המוציא לפועל שינפצו לו
את השמשות או ירוצצו את גולגולתו. מתוך הגנה עצמית על הממשלה העתידה, אני חושב
שהכרחי הדבר כי יהיה שלטון נבחר. זה חשוב גם לגבי חינוך האנשים. ואינני רואה בכך
קושי גדול שאין להתגבר עליו. אפשר, תוך שבועות מעטים, לערוך רשימת המועמדים
לבחירות ולקיים את הבחירות לפי רשימה זו.
הערות:
