163

ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים[1]

8.11.1942

(בוקר)

לקראת פגישה עם עבדאללה

שאלות מדיניות

מר שרתוק: הוזמנתי לאמיר עבדאללה והביקור ייצא לפועל ביום ה' או ו' השבוע.[2] כידוע, מכהן מר קירקברייד[3] כנציג בריטי בעבר הירדן. האיש בעל ערך רב ואחד הידענים בענייני הערבים. הוא גם כיהן זמן מסוים כמושל בגליל והתקרב לציבורנו. האיש נמנה על ה״רוויזיוניסטים״ ביחס ל״ספר הלבן״. נראה לו, שבזמן האחרון יש מעין תסיסה בין מספר פקידים בריטיים המחפשים פתרון לשאלה הארצישראלית שלא על יסוד ה״ספר הלבן״. למר קירקברייד הייתה שיחה עם איש סודו של האמיר עבדאללה וחברי ההנהלה קיבלו רשימה על תוכן השיחה.[4]

בינתיים הגיעה אלינו בעקיפין שאלה מחוגים בריטיים אחרים: מה תהיה תגובתנו להצעת פריטט פוליטי ומספרי בארץ? בדעתי להשיב לשאלה זו בהתאם למדיניות שקבענו, ולהסביר בתשובה את הסתירה בין פריטט פוליטי ומספרי. וכי היהודים אשר ירצו להיכנס לארץ-ישראל לא יישָמעו לסידור זה או אחר ויבקיעו להם דרך. זה היה בעבר וזה יהיה גם בעתיד. גם אסביר איך אנו מתארים לעצמנו את עתיד ארץ-ישראל.

צו הגיוס

מר שרתוק: ההנהלה דנה בישיבותיה הקודמות בשאלה זו והוחלט להעביר את השאלה לוועדת הביטחון. שם היה רוב בעד הרחבת צו הגיוס. אני מציע להנהלה שגם היא תסכים להרחבת צו הגיוס, ופירוש הדבר הגילים 35-32 ו-19. הכוונה לרווקים ונשואים בלי ילדים. החלטה זו חשובה מאוד גם בקשר להקמת הגדודים.

יש מערערים על הכנסת גיל 19 בצו הגיוס, בייחוד חוששים שזה יפגע בחומר האנושי ההכרחי מטעמי ביטחון.[5] הצעתם היא לא לכלול את גיל 19 בצו הגיוס, אלא לפעול בהתאם לצו הקודם, הכולל את הגילים 17, 18 ו-19. המחלקה המדינית מסכימה לשינוי זה, אבל אני מבקש מההנהלה סמכות להכריז על הצו, אם אראה צורך בכך.

גיוס הנשים נמצא בשפל המדרגה בו בזמן שהצורך הולך וגדל. העבודה [למען מאמץ המלחמה] דורשת כוחות נוספים רבים. המחלקה מציעה חובה לאישה להתגייס, אבל לתת לה את הבחירה לשלושה שירותים:

א. צבא;

ב. חקלאות;

ג. חרושת מלחמתית.

הכוונה היא לגיל 20-30, רווקות ונשואות בלי ילדים.

ישיבת אחר הצהריים

המשך הדיון על תקציב הסוה״י לתש״ג

מר שרתוק: תקציב המחלקה המדינית מסתכם בסכום של 135,000 לא״י. בתקציב זה אני רואה אפשרות בקימוץ בסך 5,000 לא״י, לעומת זה אני רואה הכרח להגדיל את התקציב ב-15,000 לא״י לענייני הביטחון ולהגדיל את התקציב בכלל עד ל-145,000 לא״י, ואז יעמוד סעיף הביטחון על 75,000 לא״י.

בשנת תש״ב הוצאנו לענייני הביטחון 70,800 לא״י. אומנם היו גם הקצבות מיוחדות, אבל ודאי הקצבות כאלו תהיינה גם השנה. אני לוקח בחשבון כי ״מגבית ההתגייסות״ מכסה חלק ההוצאות בענייני הביטחון. אני מקווה שהיא תמשיך לעשות זאת גם בתש״ג. יתר סעיפי התקציב מסתכמים ב-60,000 לא״י, בזה 12,500 לא״י הוצאות הכוללות: משכורות, נציגות, הוצאות מיוחדות, דואר, טלגרף, הוצאות משפטיות וכדומה. תקציב הפעולה של המחלקה הוא כ-14,000 לא״י, והעודף מהווה תמיכה למפעלים שונים.

מחלקת הגיוס עולה לנו 10,000 לא״י, אינפורמציה 14,000 לא״י, קשרים עם ערבים 14.000 לא״י. סעיף זה עומד במזל של הרחבה, הוא מגוון למדי וכולל פעולה ללימוד הלשון הערבית, עיתונות ערבית, ועדי גושים לקשרים עם הסביבה הערבית, משלוח חוזרים וידיעות בשאלות הערביות. יש סעיף הוצאות לקשרים וקבלת ידיעות מתימן, הודו וכדומה. טיפול בצבא חו״ל - בסעיף זה הוצאנו בשנה הקודמת 3,700 לא״י. השנה נוציא כ-5,000 לא״י. הצבא הזר גדל בכמות ומתרחב בהרכבו. ארץ-ישראל אינה מקום חניית צבא, אלא ארץ בה מבלים חיילים את חופשתם, כי עם כל היוקר בה, הרי הארץ אידיאלית לטיולים, היא מעניינת, גם מערכת המועדונים[6] מאפשרת לחיילים לבלות את זמנם בנעימים. יש גם הגנה נגד ״פשיטת עור״ וכו'.

בסעיף תמיכות יש גם הג״א, תעופה, מחלקת התרבות של הוועד הלאומי וכו׳.

הערות: