162. מכתב אל ג'ון מקפרסון, ירושלים - יהודי בולגריה - 2.11.1942
שם הספר  מאבק מדיני ב'
שם הפרק  162. מכתב אל ג'ון מקפרסון, ירושלים - יהודי בולגריה - 2.11.1942
כותרת משנה  אנגלית

162

מכתב אל ג'ון מקפרסון, ירושלים

2.11.1942

(אנגלית)

יהודי בולגריה

 

אדוני,

 

1. בשבוע האחרון הגיעו לידי הסוכנות היהודית ידיעות קשות על מצב היהודים בבולגריה. התברר כי ממשלת בולגריה הקימה רשות מיוחדת לעניינים יהודיים מתוך כוונה לכונן משטר אנטישמי לפי המדיניות הנאצית המקובלת. כל היהודים היושבים בסופיה נדרשו לצאת את הבירה לפני 1 בנובמבר, ואילו בערי השדה עומדים להקים פרברים מיוחדים שבהם תהיה האוכלוסייה היהודית סגורה על פי מדיניות הגטו המקוימת בידי הנאצים. היהודים נדרשים לשאת מגן דוד צהוב על בגדיהם ולתלותו על בתיהם. חשבונות יהודים בבנקים חולטו והכספים ישמשו למימון הגירת יהודים מבולגריה. לפי דוחות אחרונים, כוונת הממשלה לשלח יהודים, בייחוד את הצעירים, למחנות עבודת כפייה בעורף החזית הסובייטית.[1] נמסר כי המשלוח הראשון כבר יצא את בולגריה.

2. ברור כי צעדים אלה הם ראשיתו של תהליך גזל, השפלה ועקירה, שתכליתו הרס יהדות בולגריה. אולם הממשלה הבולגרית, בניגוד לממשלת גרמניה, מוכנה עתה להתיר ליהודים להגר, וכאמור לעיל לאפשר להון יהודי שחולט לשמש למטרה זו.

3. לאור עובדות אלה פונה הסוכנות היהודית לממשלת הוד מלכותו בבקשה לאשר כניסת יהודים מבולגריה לארץ-ישראל במסגרת מכסת ההגירה. נראה, כי הבעיה לא תהיה כרוכה בקשיים טכניים גדולים, שכן הממשלה הבולגרית מוכנה להתיר ליהודים להגר והם יוכלו לעשות את כל הדרך ברכבת.

4. לסוכנות היהודית ידוע היטב, כי הממשלה סירבה בעבר להתיר למהגרים יהודים מארצות אויב, או משטחים כבושים בידי האויב, להיכנס לארץ-ישראל בשל החשש להחדרה אפשרית של סוכני אויב אל תוכם. הסוכנות היהודית מבקשת במלוא ההערכה, כי החלטה זו תבוטל עכשיו. ככל שהייתה הצדקה אפשרית בתחילת המלחמה לחשש, כי הגירה יהודית לארץ-ישראל תנוצל כאמצעי להברחת סוכני אויב לארץ, ניתן לקבוע כי עכשיו, לאחר הגירה לסירוגין של מהגרים יהודים לארץ-ישראל במהלך למעלה משלוש השנים האחרונות בתנאי המלחמה, עמדה תקֵפותו של חשש זה למבחן מעשי. הסוכנות היהודית אינה יודעת ולו מקרה אחד, שבו אדם שנכנס לארץ-ישראל בתקופת המלחמה כפליט יהודי נעצר כסוכן אויב, או התגלה כסוכן אויב. הניסיון שהצטבר הצדיק במלואה את עמדת הסוכנות היהודית כבר מתחילת המלחמה, כי לבד מן העובדה שאין להעלות על הדעת כי יהודי כלשהו יפעל כסוכן נאצי, הנאצים עצמם בוודאי לא יסמכו על יהודים כמי שישרתום כמרגלים או אנשי גיס חמישי. יתר על כן, כפי שהודגש, אדם זר לא רצוי היה נתקל בקושי רב מאוד להסתנן לארץ-ישראל באצטלה של מהגר יהודי וזאת לאור העובדה, שרובם המכריע של המהגרים הללו היו מוכרים לתושבי הארץ.

5. עם זאת, הסוכנות היהודית מכירה בצורך לבדוק כל מהגר ומהגר והיא מוכנה לסייע בכל דרך אפשרית לבדיקת זהותם ועברם של הפליטים עם הגיעם לארץ-ישראל, כפי שעשתה בעבר.

6. הסוכנות היהודית מבקשת לציין, כמו כן, כי היהודים הבולגרים מצטיינים בכושר גופני ואינטלקטואלי ויש בקרבם בעלי מקצוע רבים, שלבטח יימָצאו מתאימים למילוי המחסור בכוח אדם בארץ בשעה שבעיה זו מחמירה והולכת. אם יהודים אלה לא ינוצלו בארץ-ישראל, אין ספק שמוקדם או מאוחר הם יאולצו לשרת את האויב. ראוי לזכור, כי לפני שנה וחצי, לפני כיבוש ארצות הבלקן בידי הגרמנים, ביקשה הסוכנות היהודית לאפשר ליהודים מארצות אלה לבוא לארץ-ישראל לפני השתלטות הגרמנים שם. רבים מבין מי שניתן להצילם אז ולהעסיקם במאמץ המלחמה הבריטי נשמדו ואחרים מנוצלים באכזריות על ידי מכונת המלחמה הגרמנית. הסוכנות היהודית דורשת כי דבר זה לא יישָנה, וכי כל עוד ממשלת בולגריה מוכנה להתיר ליהודים לצאת יוקדשו אמצעים להבאתם לארץ-ישראל ובמיוחד למי שכבר הכשירו עצמם להגירה לארץ.

7. הסוכנות היהודית תכיר תודה אם לאור דחיפות הבעיה תועבר פנייה זו במברק לשר המושבות.[2]

 

שלך בנאמנות,

משה שרתוק

הסוכנות היהודית

 

הערות:

[1] ר׳ יחיל, עמ' 755-754.

[2] מ״ש הבריק תוכן מכתב זה ב-3 בנובמבר ליוסף לינטון, לונדון, וביקש ממנו להעבירו אל ארתור לוריא בניו-יורק. ב-13 בנובמבר הבריק מ״ש את תמצית המכתב לארתור לוריא.

 

העתקת קישור