148

מכתב אל איתמר בן אב"י, [1] ניו ג'רזי

11.10.1942

תשובה למתנדב קשיש

 ידידי היקר ואישי הנלבב מר איתמר בן אב״י,

קיבלתי את מכתבו מ-10 בספטמבר ולדאבוני אין בידי לשנות את תגובתי השלילית להצעת התנדבותו [לצבא הבריטי] וכל מה שיש לאל ידי לעשות הרי זה רק להסבירה.

תחילה עלי לסתור את השמועה שהגיעה אליו בדבר התגייסותו של ד"ר בוגרשוב. לא היו דברים מעולם. ד"ר בוגרשוב מוסיף לכהן בהנהלת המדרשה ״הרצליה״ ולתרום את חלקו לוויכוחים הממושכים בועה״פ הציוני. שלהבת ההתנדבות טרם תיפול בארזים כאלה וגם אין לעת עתה - ולוואי שלא יהיה גם להבא - כל צורך לשלוח אש בהם. עינינו לצעירים, ואילו הקשישים ינובו נא בשיבה טובה ויעשו את מלאכתם בעורף.

לגופו של עניין, המצב הוא זה: המתגייסים לגדודי הרגלים המהווים חלק מהרגימנט (אֵי שֵם עברי?) הארצישראלי חייבים להיות לא קשישים מבני ל״ה. מבני ל״ה עד מ״ה יכולים להתגייס לפלוגות חיל המצב, שתעסוקנה במשמר בלבד. מבני מ״ה ומעלה אינם יכולים להתגייס כלל ועיקר.

סבורני שרשאי אדוני לראות את עבודתו למען הקרן הקיימת כהשתתפות נאותה וחשובה במאמץ המלחמה של העם היהודי. גם אני אדיר חפצי היה להתייצב בשורה, אבל גילי ותפקידי גוזרים עלי להישאר בעורף ולהסתפק בתפקיד שאני ממלא בימי מלחמה כבימי שלום.

בהזדמנות זו עלי להתנצל לפניו על אי ענוֹתי למכתב שקיבלתי ממנו לפני עידן. באותו מכתב הציגני בפני בעיה חמורה.[2] עברו ימים רבים מתוך שיקול דעת שלא הביא, לדאבוני, לידי מסקנה חיובית. בינתיים שמחתי לשמוע כי כבודו מצא לו כר פעולה באמריקה ואין לי אלא להביע את תקוותי כי נתראה פנים לאחר הניצחון.

בברכת כל טוב,

משה שרתוק

הערות: