118. מתוך דוח משה שרתוק על ביקורו במצרים - המצב ביחידות העבריות והמעורבות במצרים - 16-29.8.1942
שם הספר  מאבק מדיני ב'
שם הפרק  118. מתוך דוח משה שרתוק על ביקורו במצרים - המצב ביחידות העבריות והמעורבות במצרים - 16-29.8.1942

118

מתוך דוח משה שרתוק על ביקורו במצרים[1]

16-29.8.1942

 

המצב ביחידות העבריות והמעורבות במצרים

 

1. בשהותי במצרים ביקרתי ב-18 מחנות ומרכזים, מהם 10 של חיילים ו-8 של חיילות, שמחוץ למחנות הר.א.פ. ו-4 מחנות אחרים הם כל מקומות החניה של מגויסינו. מארבעת המחנות שלא ביקרתי בהם שלושה באזור החזית והרביעי הוא מעון הא.ט.ס. באלכסנדריה. מתוך הידיעות שהגיעו על היחידות הפועלות באזור החזית ממש, ברור כי לכולן היו אבדות. כרגיל, רבות השמועות על אבדות כבדות, אולם טרם הגיעו ידיעות מבוססות. כנראה שיחידת ההסוואה - יחידה מעורבת - סבלה קשה ונשלחה אליה תגבורת מה״דפו״[2] של המהנדסים המלכותיים. מפלוגת ספקי המים מספר 5 באו אלי כמה בחורים, ביקשו למסור דרישת שלום ולהודיע כי הכל בסדר. הם עתה פלוגה יהודית טהורה, מתאמצים ועובדים בלי הפסק כמעט. כמו כן מסר לי אחד הקצינים של פלוגת ההובלה מספר 462 תיאור מפורט על פעולותיהם ומערכת אל-עלמיין שהשתתפו בה. כידוע, נהרגו שלושה מפלוגה זו ואחדים נפצעו. על פלוגת הא.ט.ס. באלכסנדריה, 50 יהודיות ו-50 אנגליות, שמעתי טובות וביטויים של שביעות רצון רבה מעבודתן. במיוחד ציינו את עמידתן ועוז רוחן בימי המפלה האחרונה. נשאלתי הרבה על אפשרויות ההעברה לבטליונים של חיל הרגלים. אמרתי כי אנו מבררים עניין זה ונמסור הודעה ברורה לפלוגות כשתהיה אפשרות לכך.

 

2. א.ט.ס.: בדרך כלל, אפשר להבחין שתי צורות של יחידות הא.ט.ס. במצרים. לסוג אחד שייך המחנה בעבסייה ואילו כל החטיבות האחרות מהוות צורה אחידה. הא.ט.ס. נתונות בדרך כלל למרותן של שתי רשויות. ממונות עליהן קצינות וסמלות משלהן, אולם בצאתן לעבודה הרי הן עומדות לפקודת הממונים על החטיבה איתה הן עובדות - מחסן, בית-חולים, מרכז הובלה וכו'. כל החטיבות מהוות יחידות מלוכדות פחות או יותר בשובן למחנה, אולם בעבסייה הן מושפעות מקרבת העיר. הן גם עובדות במקומות שונים בעיר ונתונות למרויות שונות. עד עתה לא נתלכדה יחידה זו כגוף אחיד ועצמאי. אחרי העבודה הן מתפזרות וגם במעון אינן מרבות לבקר. במעון אין הדלקת נרות בליל שישי והדבר מוסבר במנהג הכללי לא להנהיג מנהגים דתיים במעונות הכלליים. אפשר היה לעשות כאן פעולה תרבותית לו היינו מצליחים להקים במצרים מרכז מתאים, שהוא בעיה בפני עצמה.

ייתכן כי גם לחוסר הכישרון של אנשינו האחראים לקרב אנשים ולגלות את הטובים גם בחוגים שהיו רחוקים מקודם, יד בתופעת חוסר הליכוד. עלינו להסיק מכאן מסקנות ולשאוף להרחיב את מסגרת הליכוד בכל האפשרויות. לעתים קרובות צריך הייתי להיכנס בוויכוח עם הבחורות בראותי את הנטייה למדוד כל דבר לפי המקובל בארץ גם כשהתנאים אינם דומים ואינם מתאימים כלל. שמעתי תלונות על מינוי סמלות בלתי מתאימות. בכל מקום הובעה בפני התמרמרות על השמועות הנפוצות בארץ ועל חיפוש מומים והוצאת שם רע.[3] צריך הייתי גם להבהיר כמה דברים ולתקן רושם לא נכון שהיה לבחורות, כי איש לא דאג להן בימי המשבר.[4] ביררתי כי הייתה דאגה להן והן לא נעזבו לנפשן, אולם אף אחת מהמפקדות לא טרחה להודיע לבחורות על דאגתן.

במחנות שוררת בדרך כלל הרגשת משפחה. מרובה העזרה ההדדית ונקבעו יחסים הדדיים טובים מאוד למרות מחיצות של חינוך, גיל, מוצא סוציאלי וכו'. כן הוא היחס גם בין החיילות והקצינות העבריות. ההערכה ההדדית בולטת ומעודדת. נעים היה גם לראות את הרמה הגבוהה של המפקדות האנגליות. ברובן הגדול הינן עדינות אופי וראיתי התאמצות להצליח בעיני הבחורות ורצון שלא תהיינה תלונות ושהעניינים במחנות יהיו כשורה. בכל מקום עובדים קשה ובהתאמצות רבה, ולמרות החום השורר במצרים וקצב העבודה המוגבר, ראיתי הרבה גילויים של הנאה ממש מן העבודה וסיפוק רב. שמעתי דברי הערכה מצד הממונים הגבוהים.

נוכל לומר עכשיו, כי את השלב של הפגישה הראשונה בין הא.ט.ס. ויחידות החיילים עברנו. בזמן הראשון היו הזמנות רבות מיחידות שונות לבוא לנשפים ולמסיבות, ומצד הפיקוד הייתה נכונות להיענות עד שהביקורים לבשו צורה של חובה צבאית. גם כשלא הייתה פקודה ממש ללכת לנשף, היה הרושם לבחורות שאם לא תלכנה יתקבל הדבר כאי-שיתוף. אין ספק שהיו גם כאלו שהלכו מרצון והיו גם מקרים שהריקודים היו מלווים בשתייה והמראה הכללי לא היה מהוגן ביותר. מסקנות שיחותי עם הפיקוד הגבוה בעניין זה היו, שמעתה לא תהיינה יותר כל פקודות על ביקורים בנשפים. מסקנת הבירור המקיף יותר בשאלת קשרי הא.ט.ס. הייתה כי תיקָבע שיטה מפורשת של עידוד הפגישה בין חיילות וחיילים יהודים. היו לי הזדמנויות להדגיש כי רמת הפגישה בין יהודיות ואנגלים היא נמוכה בהכרח, כי נושאיה הם על פי רוב ריקודים וכיבוד, ואילו הפגישה בין יהודים ליהודיות יש לה נושאים מרמה אחרת: קונצרט, קריאה בתנ״ך, שירה בציבור, נאום, הקשר עם ארץ-ישראל וכו'.

ברור לי גם כי יצאנו מהשלב של פראות ביחסים שבין חיילים לחיילות עברים. שמעתי על נושא זה הרבה דברים קשים ותלונות מרות מפי חיילות. אחת ניסתה להגדיר את הדבר שכל החיילים העברים מתחלקים לשני סוגים: גסים או מטיפי מוסר. אני רואה רק דרך אחת להתגבר על הקשיים - על ידי קביעת פגישות בפלוגות עבריות. בשיחותי במפקדה הדגשתי את הסכנות האורבות מהצירוף של רגש הנחיתות הרגיל בפגישה בין גברים לנשים, אשר כאן נוספת עליו הנחיתות של עם אסייתי בפני עם אירופאי. דרשתי שמספר מקסימלי של ארצישראליות יישאר בארץ-ישראל. הובטח לי, כי ייקבע כלל שהארצישראליות משרתות בארץ-ישראל והפולניות [מצבא אנדרס] במצרים. ודאי שכאן תתעוררנה שאלות גם מצד הבחורות שמעדיפות אולי את השירות במצרים. ודאי תהיה התנגדות נמרצת מצד המפקדים הממונים על מקומות העבודה שלהן, אשר כבר הביעו בפני את חששותיהם למקרה שהבחורות העבריות תוצאנה. הצגתי במפקדה את שאלת האופי היהודי של הא.ט.ס. הובטח לי כי המפקדות האנגליות העתידות להגיע למזרח התיכון תועסקנה בתפקידים שונים מחוץ לא.ט.ס., וכי תינתן הזדמנות מלאה למועמדות יהודיות לעלות בדרגה. לא תהיה כל הפלייה בין יחידות הא.ט.ס. ליחידות גברים עבריות מבחינת הפיקוד. סרט הכתף ״פלסטין״ אושר גם לא.ט.ס. והן תקבלנה אותו בזמן הקרוב ביותר. התברר כי הדחייה באה בגלל התנגדותה של גב' צ׳יטי[5] להוראה שהבחורות צריכות לקנות את הסרטים על חשבונן והיא דרשה אישור למסירתו על חשבון הצבא.

המפקדות האנגליות מספרות על אטמוספירה ציונית ביחידות. ידועות לכם התלונות על ההיפך. לא אחת מזדמן לראות הסתגלות פזיזה בעניין הלשון [האנגלית] אגב הסברה כי א.ט.ס. הן חלק של הצבא הבריטי. בפגישותי ונאומי הייתי צריך לטפל הרבה בנקודה זו ולהדגיש בפני הבחורות את הצורך להבליט קולקטיביות יהודית.

 

3. הבטליונים: משיחות שונות התברר, כי גנרל אוקינלק וקולונל מק-קנדליש[6] עזרו לא מעט שתתקבל תשובה חיובית על הקמת הבטליונים. בקהיר אושרה תוכנית להקים 5 בטליונים ש-4 מהם יהודים. הרגשתי שבמפקדה חוששים פן תעורר ההכרזה החדשה התלהבות רבה לגיוס לחיל הרגלים ואנשים יפסיקו להתגייס ליחידות מקצועיות. נאמר לי, כי כוונת הצבא תהיה להפנות ליחידות מקצועיות את מחצית מספר המתגייסים לפחות. לפקד על הבטליונים ימונו קצינים בעלי ניסיון קרבי. מטעם זה נדחתה מייד המועמדות של מיור אהרון[7] - כשהתעוררה בעיית .[8]r. and t הצעתי את אהרון כמפקד כאן. הקוץ שבכל העניין הוא כי אין אופטימיות לגבי הסיכויים של קבלת ציוד. ג'נרל לינל[9] אמר לי, כי עכשיו ירוד מאוד המצב לגבי הציוד הקל וכן חמור המצב בכמה שטחי אספקה אחרים. יחד עם ההיסוסים הודגשה גם ההחלטה הברורה, שהרגימנט הארצישראלי יקום וכי יתחילו מייד להקים את המנגנון. במידה שיגיע ציוד תהיה התפתחות, ובצורה זו תוקם חטיבה לוחמת לפעולה בכל מקום. הכוונה היא לשירות בארץ-ישראל, אך מביאים בחשבון פעולה במצרים ובאזור התעלה. חזרתי והצגתי את הדרישה להכניס במהירות האפשרית כלי נשק חדשים ליחידה ולהפגין בזה את ההתקדמות.

בתשובה לשאלותי הוסברו לי מחדש הנימוקים לאי צירופן של נשים לבטליונים. דרשתי להעביר חלקים מ-rasc [חיל ההובלה] ולו גם במספרים סמליים.

הצגתי שאלות על הרכב ואופן פעולה של בריגדה. מק-קנדליש ביאר לי את חילוקי הדעות על גודל יחידת הקרב העצמאית המסוגלת לנהל פעולה מגוונת: אם היא דיוויזיה או בריגדה. כעת מתארגנות חטיבות בשם Brigade group, המורכבות מחיל רגלים, תותחנים, מהנדסים, מאותתים וכו׳. כשאמרתי כי לזה אשאף מעתה, העיר מק. כי הדבר יהיה כרוך בקשיים רבים הואיל וכל נימוקי ההתנגדות לצבא עברי חלים על חטיבה מעין זו.

 

4. חפרים: דרשתי להחיש את העברת החפרים לחילות אחרים. התברר כי הקושי העיקרי לקיים את דרישתנו לצרף מספר מקסימלי לבטליונים העברים מקורו בצורך המוגבר בבעלי מקצוע, הנעשים הכרחיים יותר ויותר הן כחיילים והן כעובדים אזרחיים. נפגשתי עם גנרל Huges, מפקד המהנדסים המלכותיים במזרח התיכון, והוא תיאר לפני את הצורך הרב בעובדים אזרחיים ובפלוגות מהנדסים מלכותיים בלי הגבלה. התעוררה גם בעיה לרגל 200 החפרים היהודים הנמנים על חבר העובדים הקבוע במחנה המרכזי של החפרים. כ-200 יהודים עובדים כאן במפקדות שונות והמפקדים אינם רוצים לוותר עליהם. הסיכום היה שהובטח לי כי במידה שיהיה הכרח להשאיר שם יהודים בקביעות ידאגו שהם יהיו שייכים לחיל הרגלים, ושירותם בחילות אחרים יהיה בתור נספחים בלבד. הסכימו להצעתי לסדר את פיזור הפלוגות באיזה טכס חגיגי, רצוי בסרפנד, ושהמפקדה תוציא פקודת יום מיוחדת בה יסקרו את עברן של הפלוגות האלה. הודיעו לי גם, כי חלק מהחפרים מחוסרי המקצוע יועבר למהנדסים המלכותיים ולא רק ל״באפס״.

בקַסַסין סקרתי שני מִסְקרים: פלוגה 609 והאגף הארצישראלי של המחנה.

ביקרתי את הפלוגה 601 שחנתה אז באל-שַט. הפלוגה עסקה בטעינה ובפריקה בלילות. מיור רובינסון, מפקד היחידה, הביע לפני את משאלתו שהיחידה תועבר בשלמותה לחיל הרגלים. קפטן דן אפשטיין[10] אמר בנוכחות המפקד, כי אסור לעשות זאת בגלל הרוח הרעה השוררת ביחידה וצריך לפזרם במספרים קטנים ככל האפשר. מסיפורי הקצינים והאנשים נצטיירה לפני תמונה של שחיתות רבה עד לידי צורך של אמצעים מיוחדים לטיפול בגנבים. בשובי למפקדה הצגתי עוד ביתר תוקף את הדרישה לסיים את פרשת החפרים.

 

5. ארטילריה: מק-קנדליש אמר לי באחת השיחות, כי במפקדה התעוררה מחשבה על הוצאת היהודים מהארטילריה הכבדה. הוא נימק את הדבר הזה כי הובאו תותחנים מאומנים מבסוטו [דרום אפריקה] והם צריכים לקבל את התותחים. לי נראה שהמחשבה התעוררה בגלל התנגדות להעלות יהודים בדרגה ביחידות מעורבות וההימנעות להרכיב יחידות עבריות טהורות. הבעתי את התנגדותי לכך ואמרתי כי הדבר יתפרש כביטוי לאי אמון. מק-קנדליש הבטיח כי עוד יעיינו בדבר ויביאו בחשבון את נימוקי.

 

6. מהנדסים מלכותיים: בביקורי בפלוגות ובמחנה האימונים של המהנדסים המלכותיים נתגלה בפני התהליך הנמרץ של גידול באיכות ובכמות. השירותים בהם נמצאים אנשינו גוונו עד מאוד, ואם כי אין עדיין יחידות שדה עבריות הרי למעשה משתמשים במשך כל הזמן ביחידות עבודה אלו לפעולות שונות בשדה המערכה ממש. הצורך הדוחק במהנדסים מלכותיים, שכבר עמדתי עליו, והעובדה כי חומר אנשינו הוא משופרא דשופרא, גרמו לכך. במחנה האימונים מצאתי 600 איש. מכאן נשלחים האנשים לפלוגות השונות. כאן מתארגנות פלוגת אימונים מספר 744 ופלוגת ״סולל בונה״. קולונל קרן הסכים להציע את קפטן שטיין בתור מייג׳ור ואת קפטן אהרונוב כמועמד קרוב לעלייה בדרגה. מייג׳ור בסן מרכיב יחידת חשמלאים. בלומנפלד יתמנה כסגנו. ביקרתי את יחידת המודדים. המִסקר נערך במערה גדולה מוארת אור חשמל. מייג׳ור גרינדר, מפקד היחידה, בא לא מזמן מהודו. הסגן הוא יהודי, קפטן דובי. כאן היה צורך בהסברות מצדי על אופיה של יחידה עברית ודרישותינו המיוחדות. התברר כי בזמן הקרוב ביותר יהיה צורך בעוד אנשים למחסני מפות (Map depots). הצעתי לגייס לתפקיד זה בחורות. הבטיחו לעיין בהצעה אולם העירו כי הדבר כרוך בקשיים גדולים כשיש צורך במשלוח לחזית.

ביקרתי את היחידה מספר 140 של ציוד טכני העתידה להיות יחידה עברית. מחוץ למפקד (מייג'ור טוגוף) וסגנו (קפטן אליס) היו במקום רק 7 בחורים והרבה מכונות חדישות. הובטח לי כי אנשינו שבפלוגה המעורבת 138 יצורפו ליחידה זו.

פלוגת ״סולל בונה״ תתחיל להתארגן בקרוב. נתקלתי בהרבה גילויים של אי רצון בגלל אי כניסת דוד הכהן[11] לפיקוד על הפלוגה הזאת.

 

7. חיל ההובלה: לא נתעוררו כאן בעיות חדשות מאז ביקורי האחרון, והקדשתי את רוב זמני לטיפול בעניינים שונים בפלוגות. נפגשתי גם עם מייג׳ור הנטר, הממונה על ענייני פלוגות ההובלה במפקדה, ודנו על התקדמות נוספת במינוי מפקדים יהודים. הוא הבטיח כי מיור ווליס יוחלף אחרי שתהיה המלצה על אחד הקצינים היהודים. מחכים עוד להמלצות ממפקדי הפלוגות, כנראה שלפי הוותק וסדר ההמלצות תהיינה ההעלאות כדלקמן: אידלמן, סחרוב, י. כספי, רוזנקרנץ, רייפנברג.

 

8. מאותתים: בשיחה עם בריגדיר וולטון, מפקד המאותתים המלכותיים, הגענו לידי הצעה על הקמת פלוגת מאותתים עברית. עניין זה עוד יעמוד לדיון בשיתוף מק-קנדליש.

 

9. תוספת משפחה: מפקדת המזרח התיכון העבירה כבר את המלצותיה לוועדה המיוחדת העוסקת בשאלה זו בלונדון. המפקדה טילגרפה שוב ליועץ הכספי של מיניסטריון המלחמה והמליצה על הגדלה. הדיון על תוספת לתלויים [בני משפחה נזקקים] יהיה אחרי שתתקבל החלטה בסעיף הראשון.

 

10. עיתון לחיילים: מק-קנלדיש ופילפוטס טענו, כי הנימוק המכריע כאן הוא חוסר נייר וסיפרו על סגירת עיתון הצי ואמצעים קשים אחרים. הבטיחו להביא את השאלה בפני המועצה המחלקת את הנייר תוך הצעה להוצאת דו-שבועון בן 16 עמודים קטנים, שצריך להופיע למכירה. הצעתנו למשלוח כַּתָב אל היחידות העבריות (איסקולסקי) נענתה בשלילה.

 

11. קופת חיסכון לחיילים: נפגשתי עם המטפלים בשאלות חיסכון, קולונל אלסוורטי ולט. קולונל מקסוול. נצטרך עוד להיפגש עם בא-כוחם בארץ-ישראל. הם ממליצים על חיסכון באמצעות הדואר לפי תוכנית החיסכון הכללית בצבא הבריטי.

 

טיפלתי בשאלת העברתם של קציני החפרים לשירותים אחרים. הובטח כי [יוסף] נחמיאס וישורון [שיף] יעברו לחיל ההובלה.

ביקשתי לנהל רישום מרוכז של כל המתגייסים היהודים מארץ-ישראל.

 

הערות:

[1] נרשם בידי משה יובל, שציין בכתב ידו בראש המסמך ״פנימי״.

[2] בסיס קלט.

[3] הכוונה לשמועות בדבר התנהגות לא מוסרית והתרועעות עם אנשי צבא לא יהודים.

[4] הכוונה למפלת הצבא הבריטי במדבר המערבי והתקרבות הצבא הגרמני לאלכסנדריה.

[5] צ׳יף קומנדר (סגן אלוף) אודרי צ׳יטי, מפקדת א.ט.ס. במזה״ת (ר׳ עליה מאבק א-1; גרנית-הכהן, ענת).

[6] ג׳ון מק-קנדליש, קצין שלישות במפקדת הצבא הבריטי בקהיר (ר׳ עליו מאבק א-1).

[7] וולסלי-פנחס אהרון. יליד בריטניה. עלה ב-1926. ממייסדי תנועת ״הבונים״ בבריטניה. המפקד הא״י הראשון של יחידת הובלה בצבא הבריטי (יחידה 178).

[8] Reception and Training - יחידת הדרכה של חיל הובלה.

[9] לא זוהה.

[10] לימים אלוף דן אבן.

[11] דוד הכהן (1984-1897). עלה ב-1907. ממנהלי ״סולל בונה״ ומראשי ה״הגנה״ בחיפה. לימים ח״כ מטעם מפא״י, שגריר ישראל בבורמה ויו״ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת.

 

העתקת קישור