113. ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים - עלייה מטהרן וממאוריציוס - 16.8.1942
שם הספר  מאבק מדיני ב'
שם הפרק  113. ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים - עלייה מטהרן וממאוריציוס - 16.8.1942
כותרת משנה  שאלות מדיניות

113

ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים[1]

16.8.1942

עלייה מטהרן וממאוריציוס

 

שאלות מדיניות

 

מר שרתוק: היו לי בשבוע האחרון שיחות עם המזכיר הראשי ומפקד הצבא בארץ.[2] בשיחות אלו נגעתי בעיקר בבעיית העלייה. בארץ חלה התפתחות רבתי בענייני עבודות. עד עתה נמסרו עבודות חדשות על 2,000,000 לא״י, והצבא זקוק לאלפי פועלים נוספים. מורגש מחסור חריף בפועלים מקצועיים. השתדלתי להסביר שיש אפשרות להביא עולים חדשים לארץ, והפעם האינטרסים של העלייה היהודית עולים בד בבד עם המאמץ המלחמתי.

המזכיר הראשי שאל מה יהיה גורל העובדים האלה לאחר המלחמה. השבתי כי בסוף המלחמה אנו בוודאי נתחיל בעבודות פיתוח רבות ולא תהיה דאגה לפועלים אלה.

לפי הידיעות שלנו עומד להגיע לטהרן טרנספורט גדול של פולנים וביניהם גם מספר יהודים, והממשלה צריכה לקבל עליה העברת האנשים האלה לארץ-ישראל. ממשלת עיראק מסרבת לאשר ויזות ליהודים. הממשלה מצדה יכולה בקלות להעביר אנשים אלה כאנשי צבא, או באוניות לארץ-ישראל. יש גם רזרוואר גדול של פועלים יהודים ברוסיה. הממשלה הרוסית מהססת, אבל בעזרת ממשלת ארץ-ישראל[3] אפשר להגיע לידי עלייה מרוסיה, וזה יקל בהרבה על המחסור בידיים עובדות. המזכיר הראשי הבטיח למסור את הדברים לנציב העליון.

עוררתי גם את שאלת אנשי מאוריציוס. האנשים שם מתנוונים וכאן היו יכולים להביא תועלת רבה. המזכיר הראשי העיר, כי הממשלה קיבלה את התזכיר שלנו והעבירתהו ללונדון. עד עתה לא נתקבלה תשובה.

ניהלתי אותה שיחה במפקדה הצבאית ועוררתי התעניינות רבה. הקצין איתו שוחחתי אמר לי, שהוא בעד קואופרציה מלאה עם היהודים בעניין זה, כי זה למען המאמץ המלחמתי.

מסרנו טלגרפית ללונדון על שיחותינו עם המזכיר הראשי. אדאג לכך שגם החברים באמריקה יקבלו את הידיעה.

בינתיים נתקבלה ידיעה ממאוריציוס, שהשלטונות שם ביקשו רשימת אנשים שיש להם קרובים בארץ-ישראל. הממשלה כאן אינה יודעת כלום על עניין זה. עצם דרישת השאלון מוכיחה, שאנו עומדים בפני ראשית חיסול העניין.[4]

בשיחתי עם המזכיר הראשי אמרתי, כי למרות זה שלא נעים לי לבוא מדי פעם בפעם אליו בשמועות, הרי אנו עומדים שוב בפני נחשול של שמועות ביחס למשא ומתן של הממשלה עם הערבים על הגשמת החלק השלישי של ״הספר הלבן״.[5] המזכיר הראשי השיב כי אין אמת בשמועות אלו. אין זאת אומרת, הוסיף המזכיר הראשי, כי אין שיחות עם ערבים. הם באים ומעוררים שאלה זו או אחרת, ואנו - הממשלה - מוכרחים לשמוע. הנה, עוני עבד-אל-האדי אמר לו לפני שישה חודשים, ש״הספר הלבן״ הוא דבר מצוין. כך הוא חושב, אבל לא יגיד זאת בפומבי, כי אינו בטוח שהממשלה תגשים אותו, והוא מוכרח לדרוש מהממשלה לקיים אותו מייד. אילו הייתה הממשלה מגשימה את ״הספר הלבן״, היה הוא האיש המייעץ לכל הערבים לקבלו. המזכיר הראשי הסביר לי, שהעניין נמצא בידי לונדון, ואין הממשלה כאן מחליטה או יכולה להחליט בעניין זה.

אגב, הסביר המזכיר הראשי, הנציב העליון אינו מתפעל מהרעיון של הכנסת אנשים חדשים לאדמיניסטרציה, ואין בדעתו כלל להתחיל ״בחרושת קונסטיטוציונית״. אין כל יוזמה בשאלה זו מצד הממשלה. אין כל משא ומתן פוליטי עם הערבים. אין שום תוכנית ושום דבר אינו נמצא בהכנה.

בקשר עם שאלת הקמת הגדודים, ייתכן שבאחת הישיבות הקרובות אביא להנהלה הצעה להרחיב את צו הגיוס.

הייתי רוצה לשאול את ד"ר סנטור, אם נכונה השמועה שהוא השתתף יחד עם ד"ר מגנס ופרופ׳ בובר בשיחה עם עוני עבדול האדי? - (ד"ר סנטור: לא השתתפתי ואני שומע בפעם הראשונה על פגישה כזו) - (הרב פישמן: קיבלתי ידיעות מארצות הברית על חילוקי דעות חריפים בין ד"ר וייצמן ומר בן-גוריון. הגיעו הדברים עד לידי כך, שד"ר וייצמן הזמין ישיבה לביתו ומר בן-גוריון סירב לבקר אצלו, ודרש שהפגישה תתקיים במקום ניטראלי) - הגיעו אלינו ידיעות, כי היחסים שם אינם כשורה, אבל לא שמעתי את הדברים שמסר זה עתה הרב פישמן.[6]

 

ד"ר יוסף: זה עתה נתקבלה טלגרמה ממר בן-גוריון, כי הוא מקווה שכעבור שבועיים-שלושה תהא לו אפשרות לשוב לארץ-ישראל.

 

הערות:

[1] מתוך הפרוטוקול. סדר היום: 1. שאלות מדיניות; 2. דוח דובקין על נסיעתו לטהרן; 3. מכירת קרקעות לבלתי יהודים; 4. שאלות כלכליות וכספיות; 5. שליחים לטורקיה.

[2] לשיחה עם דגלאס בראון ר' לעיל מסמך 84.

[3] הכוונה לממשלת בריטניה.

[4] גולי מאוריציוס שוחררו רק ב-1945.

[5] הענקת עצמאות לא״י כעבור תקופת מעבר בת 10 שנים. ר׳ לעיל מסמך 101, הע׳ 5.

[6] על יחסי ב״ג-ח״ו ר׳ טבת קנאת ג׳, עמ׳ 423-410, ר׳ גם ״הבוקר״ 6.9.1942.

 

העתקת קישור