107. מכתב אל יעקב דוידוביץ, תל-אביב - כיצד להיות דיפלומט ציוני - 10.8.1942
שם הספר  מאבק מדיני ב'
שם הפרק  107. מכתב אל יעקב דוידוביץ, תל-אביב - כיצד להיות דיפלומט ציוני - 10.8.1942

107

מכתב אל יעקב דוידוביץ,[1] תל-אביב

10.8.1942

כיצד להיות דיפלומט ציוני

 

 ליעקב דוידוביץ שלום,

 

לצערי לא נפניתי עד כה לענות על מכתבך מ-18 ביוני ואיתך הסליחה על האיחור. אקווה שהמכתב ישיגך במקום עבודתך.

דומני שאיני מכירך ומשום זה חוששני שתשובתי תהיה לקויה בהפשטה.

דיפלומטיה ציונית אינה כדיפלומטיה בחיי כל אומה ולשון. שם נכסי הלאום קיימים ועומדים בכוח עצמם ואין הדיפלומטיה באה אלא לשמש להם משען. אצלנו מצוּוָה הדיפלומטיה לשתף עצמה בעצם יצירת הערכים והנכסים הלאומיים. משום זה, אצל אומות העולם הולכת הדיפלומטיה במסילות כבושות, בעוד שאצלנו היא מוכרחה ליצור יש מאין ולפלס לעצמה נתיב בארץ לא דרוכה.

מכאן התביעות הגדולות שמציגה הדיפלומטיה הציונית לנושאיה.

לעומת זה. יכולתו של צעיר סתם מהיישוב למלא תפקיד דיפלומטי ציוני פחותה בהרבה מיכולת בן מינו בכל מדינה תרבותית קיימת. שם אוצר הידיעות הדרוש למי שעתיד לשמש נציג לעמו הוא דבר-מה מסוים, הנתון ע״י החיים ומכונס לתוך מסגרת ההשכלה הממוצעת. אצלנו עצם רכישת הידיעות צריך להיות מעשה יצירה, כי רקע חיינו בָּעולם מסוכסך מאוד והרקע בארץ משתנה ומתחדש בלי הרף. להיות דיפלומט פירושו לייצג את העניין הלאומי לפני גורמי חוץ. זה מחייב קודם כל לדעת את העניין הלאומי. ודאי, הרבה ידיעה נקנית אגב העבודה, אך בכל זאת בלי ״הון יסודי״ אי אפשר להתחיל בעסק. המרגיש אתה כי יש בידך ״הון יסודי״ כזה?

מה הן, למשל, ידיעותיך על חיי העם היהודי בגולה? מה אתה יודע על יהדות פולין? הקראת על נושאים אלה? ומה ידיעותיך על הארץ? ההייתה לך אפשרות לראות את הדברים מבפנים, לאחוז בשורשי הדברים?

נוסף לידיעת העניין הלאומי דרושה ידיעת העולם החיצון, אשר בפניו מוטל על הדיפלומט לייצג את עניינו הלאומי. ובכן, הידוע לך אותו עולם חיצון, ולו גם כפי שהוא צריך להיות ידוע למתחיל? היודע אתה אנגלית כהלכה? הבקי הינך בהיסטוריה הבריטית? הקראת על האימפריה, על הקונסטיטוציה הבריטית, על אופיו של העם האנגלי? היודע אתה ערבית - דבר, קרוא וכתוב - לא לשם עמידה בבחינה בלבד אלא כדי לבוא במגע חי עם בני ערב?

עצתי לך, קודם כל למד את הארץ ואת חיי העם היהודי. למד שפות. למד בלי הפסק. קרא הרבה ותמיד עם מילון (גם עברית!). אל תסתפק בשנת עבודה אחת.

עבוד שנתיים, שלוש. ראה חלקים שונים של הארץ, ענפים שונים של משק, חדור עד שורשי הדברים. צא לשמירה. למד טכסיסי הגנה. הסתכל עד כמה שרק אפשר ביישוב הערבי. אם ייצא ממך דיפלומט אין להינבא מראש, כי אין זו רק שאלה של ידיעה אלא גם של כישרון ושל מזל, אך אם תעבוד הרבה ותלמד הרבה מובטח לי שייצא ממך יהודי מועיל לעמו.

 

בברכה,

מ. שרתוק

 

הערות:

[1] הנמען לא זוהה, מכתבו לא אותר. נראה שמדובר בצעיר שהציע עצמו לעבודה מדינית.

 

העתקת קישור