105

מכתב אל הוועדה ללשון וכתיב, "דבר", תל-אביב

10.8.1942

לנחות ולנסוק

ח.נ.

במקרה רק עכשיו בא לידי מכתבכם מל' בסיון [15.6.1942] וארשה לעצמי להעיר עליו.

א. לפועל נחת קבעתי במכתבי[1] שימוש אחר הנראה לי יותר מהשימוש שאתם מציעים. כוונתי לירידת מטוס ארצה. אצלנו אומרים ללא הבחנה ״המטוס ירד״ בשעה שהנמיך, נאמר מ-2,000 ל-1,000 מטר, וכן בשעה שירד לארץ. בכל השפות הידועות לי יש לכך מונח מיוחד. to land, landen, s’atterir. אם יתקבל שימוש זה תיפתר שאלת landing ground, שיקרא אז מנחת. כן הנני מציע למושג to take off את הפועל העברי המובטל נסק. שני הפעלים יפים זה לזה מצד הצלצול.

ב. השם נייטסבריג׳ הינו אמצאה של חיילים שנקלעו ללוב ודבר אין לו עם ״אבירים״ ולא עם ״גשר״. החבריא חמדו להם פשוט לצון וקראו על אותו חור נידח במדבר את שם אחד הרובעים המפוארים של לונדון. אפשר שהיה בו באותו רובע גשר בימי קדם, ואפשר שאבירים הלכו בו - אך לבן-לונדון נייטסבריג׳ הוא שם-דבר שטעמו המילולי התנדף ממנו זה כבר. כלום תבואו לתרגם את השם וייטשפל - ״כנסייה לבנה״?

ג. חייכם, ש״ברית המועצות״ עברית צחה ואילו ״הברית המועצתית״ לשון סורסי.[2] מחקר ההשוואה עם הרוסית גאוני ממש! אם דין הוא שעל Soveit Union ייאמר בעברית ״הברית המועצתית״, הרי ״מלחמת השחרור״ צריכה להיקרא ״מלחמה שחרורתית״?

כל סמכותה של ועדתכם ירדה בעיני פלאים לאור החידוש המופלא הזה בהלכות הסמיכות העברית.

בברכה,

מ. שרתוק

הערות: