97

מכתב אל מזכיר מועצת פועלי חיפה, אבא חושי[1]

9.8.1942

גיוס באין כוח כפייה

אבא היקר,

קראתי בעניין רב את תוכניתך, שהמצאת לי בצירוף למכתבך מ-27 ביולי. בעיני זוהי תוכנית של תפיסת מרובה החורגת הרחק ממסגרת אפשרויותינו המציאותיות.[2]

ראשית, לא נצליח אך ורק על ידי לחץ מוסרי ופעולה ארגונית מחוסרת כוח כפייה להכניס את המשק היישובי כולו למשטר של משמעת מוחלטת, כפי שמחייבת תוכניתך.

שנית, גם אילו הצלחנו להתגבר על הקושי הראשון, היינו באים לידי התנגשות עם מעצור עוד יותר חמור, והוא השלטון. קשה להניח, שבבואנו לפעול לפי הסמכות שהיינו נוטלים לעצמנו, היינו מכוונים בכל מקרה ומקרה לדעתה של הממשלה. לעומת זה, עוד יותר קשה להניח שבהתנגשות בין סמכויות ובמחלוקת ביחס למה שמחייב מאמץ המלחמה, הממשלה הייתה מבטלת את דעתה מפני דעתנו.

בקיצור, יש הגבלות חמורות הרובצות על ״מדינה בדרך״, שעלינו לקבל את דינן. תוכניתך באה כאילו למרוד נגד ההגבלות, אך מרידה כזאת נידונה בעיני לכישלון.

בברכה,

מ.ש.

הערות: