95

שיחת משה שרתוק עם קולונל דגלס-בראון

4.8.1942

על מהלך הגיוס

 
רשם משה יובל, 6.8.1942

1. לשאלת מ.ש. על גורל תוכניותינו בקשר להגנת הארץ והרחבת משטרת היישובים העברים ענה ד.ב. כי העניין לא הוזנח. מוסיפים לדון בתוכניות ולטפל בהכנות להגשמת אותם הסעיפים שהוחלט עליהם בחיוב. ההצעות הגיעו לשלטונות העליונים אחרי שעברו כמה וכמה שלבים. הוא מקווה, כי בסוף השבוע הבא נוכל לקבל תשובות מדויקות ומציע, כי מ.ש. יקבע אז ראיון עם הגנרל [מק-קונל]. הוסכם, כי ביום ה' הבא נשאל אותו על אפשרות לקבל תשובה, ולפי הצעתו ייקבע הראיון.

2. מ.ש. הביא את המספרים על מהלך הגיוס בחודש יולי וציין, כי פחות מרבע המתגייסים התנדב ל״באפס״ וזו עדות לאי-פופולריות חיל זה, הנגרמת בעיקר בגלל חוסר ציוד מתאים. בציבור מתעוררים ספקות על כוונות הצבא לגבי יחידות אלה ועתידן. הספקות התגברו אחרי שקראו על נשק שנמסר לצבא העיראקי ועל תוספת נשק חדיש לחיל הספר בעבר הירדן. הציבור רואה זלזול ב״באפס״ אחרי שבולט כי הם רחוקים בתור לקבלת ציוד. ד.ב. ענה בהדגשה רבה, כי המפקדה ערה מאוד לענייני כוחות ההגנה בא״י ודורשת את הציוד המתאים. אולם סדר חלוקת הציוד אינו נקבע כאן אלא במקומות אחרים. המפקדה מעוניינת שיהודי א״י יהיו מזוינים ומעריכה את הצעותינו בכיוון זה גם כשאינה מסכימה לכולן.

3. על התוכניות לגבי עתיד פלוגות ההובלה סיפר ד.ב., כי הכוונה היא בראש וראשונה להשלים את החסר בפלוגות הקיימות. לפי התקן צריכות לחנות בא״י עוד 2 פלוגות הובלה ויארגנו אותן מתוך המתגייסים בארץ. דנים עכשיו גם על שכלולים במחנה האימונים 68. ירחיבו את בית הספר לנהיגה ויעבירו אותו מסרפנד. להערה, כי אחת מפלוגות ההובלה שלנו במצרים אינה עסוקה במלוא יכולתה, התפלא ד.ב. ואמר כי אינו מעלה עכשיו על דעתו שאפילו מכונית אחת תהיה בטלה מעבודה. סיפר, כי בזמן האחרון הגיע משלוח גדול של מכוניות וכבר מורגש מחסור בנהגים.

4. מ.ש. ביקש למנות קציני חינוך (Education Officer) בשביל הפלוגות העבריות. ד.ב. אמר, כי הוא מתייחס באהדה להצעה והבטיח להעבירה למפקדת המזרח התיכון. אחרי שתתקבל החלטה בפרינציפ, צריך יהיה לקבוע את המטפלים בענייני תרבות בכל פלוגה. הפעולה תתחיל בסידור הרצאות ושיעורים לעברית ואנגלית.

5. לשאלת מ.ש. ענה ד.ב., כי הוא מוכן לאשר לנו בכתב שעובדים מדעיים יתגייסו לשירות רגיל ויועברו מפלוגותיהם לתפקידים המתאימים, אם יתגלו כאלה.

6. לבקשת מ.ש. ביאר ד.ב., כי תפקידו של נדיבי[1] יהיה בראש וראשונה עריכת חקירות ובהתאם לכך יימנה על חבר העובדים עם קצין הגיוס הראשי. אם במשך הזמן יועבר לתפקיד אחר (למשל, מחלקת רישום) יהיה מקום לדון על צירופו לתקן של המפקדה.

7. מ.ש. הראה את הידיעה שנדפסה ב״איג'יפשן מייל״, המספרת על א.ט.ס. ומזכירה, כי יש ביניהן כמה ערביות ואינה מזכירה כלל את היהודיות. ד.ב. ניסה לדחות את האשמת מ.ש., כי זה בהמשך לנוהג המקובל של איסור פרסום השתתפות יהודית במלחמה, אולם הודה כי רק לפני ימים מספר תיקן ידיעה שמישהו מחק מתוכה את המילה ״יהודים״.

8. ד.ב. ביקש שנטפל בשחרורם של עובדי בתי הזיקוק מגיוס. מ.ש. ביאר את שיטת השחרורים אצלנו וציין, כי תעודות שחרור ניתנות לעובדים שאין למצוא להם ממלאי מקום, אולם אם הם עומדים על רצונם להתגייס הרי לא נוכל לאסור עליהם את הדבר.

9. על גיוס יהודי מצרים אמר ד.ב., כי זה יהיה כרוך בתנאי שגיוסם ושחרורם יהיה במצרים, כי אין הצבא רוצה להסתכסך עם ממשלת א״י. לא תהיה כל הגבלה על שירותם בא״י. הוסכם, כי הצבא יודה בתביעתם המוצדקת להישאר בא״י אחרי שחרורם במסגרת אפשרויות העלייה באותה תקופה.

10. מ.ש. הזכיר, כי כתב לפני זמן מה וביקש להרשות את גיוסם של יהודי סוריה, לבנון ועיראק כנהוג לגבי התושבים האחרים של ארצות אלו המתגייסים ליחידות ערביות. ד.ב. סיפר, בי הנוהג תוקן בזמן האחרון ומחודש ינואר חדלו לשלם תוספת משפחה למשפחות הגרות מחוץ לא״י. מכל מתגייס נדרש להוכיח, כי הוא תושב א״י. הצבא יקבל כל אדם שיבוא הנה ויוכיח זאת.

הערות: