94

מברק אל ברל לוקר, לונדון

4.8.1942

(אנגלית)

נשק ואימונים ליישובים

 
 למברקך מ-25 ביולי בעניין מכתב קרופט מ-21 ביולי.[1]

1. ההבטחה לשיקול אקטיבי של בעיותינו משביעה רצון מאוד. תקוותי האיתנה שהשיקול הנמשך כבר ארבעה חודשים יבשיל החלטות בקרוב.

2. הכורח לתת את כל הנשק הזמין בידי הכוחות הלוחמים במדבר המערבי ברור לגמרי, אבל משמעו הכרה בכך שאם יהודי א״י לא יאומנו ויזוינו בעוד מועד במידה האפשרית המרבית, הם יעמדו בידיים ריקות בשעת חירום.

3. ב-8 ביולי פניתי למפקד העליון בירושלים[2] והצעתי גיוס מיידי והתחלת אימונים של 10,000 שוטרים מיוחדים חדשים, שהם שליש ראשון מתוך 30,000 בסך הכל. המפקד השיב ב-10 ביולי כי אין בנמצא נשק זמין, אולם ייעשה כל דבר אפשרי להחיש את אימוני משטרת היישובים העברים הקיימת על ידי ניצול כל הנשק הזמין. דבר זה לא בוצע.

4. אשר ל״באפס״ ולמסגרות שירות צבאיות אחרות, מעולם לא כפרנו באפשרויות הבלתי מוגבלות אך עלי להדגיש שוב

(א) החסרים ביחידות ה״באפס״ הקיימות זניחים.

(ב) הקמת פלוגות ״באפס״ חדשות נמשכת אך תלויה במידת העדפתם של המתגייסים החדשים את ה״באפס״ על פני זרועות צבא אחרות. העובדה שפחות מרבע של 1,600 המתגייסים ביולי הצטרפו ל״באפס״ מצביעה על אי-הפופולריות היחסית שלהם.

(ג) הסיבות המובהקות הן אימונים בלתי מספיקים בלחימה מודרנית וציוד לקוי ביותר ללא רובים אנטי-טנקים ללא מרגמות ומקלעי ברן ספורים. חיל הספר הירדני שנכשל כליל בפרשת מרד כילאני[3] משופע באלה ואפילו בתותחים אנטי-טנקים.

כל העובדות הללו ידועות ופועלות לרעת ההתגייסות ל״באפס״.

הערות: