86. מכתב אל אריה שנקר, תל-אביב - שחרור מעפילי ״דריין״ - 22.7.1942
שם הספר  מאבק מדיני ב'
שם הפרק  86. מכתב אל אריה שנקר, תל-אביב - שחרור מעפילי ״דריין״ - 22.7.1942

86

מכתב אל אריה שנקר, תל-אביב

22.7.1942

שחרור מעפילי ״דריין״

 

מר שנקר היקר,

 

קיבלתי את מכתבך מ-19 בח״ז בשאלת שחרור מעפילים בעלי מקצוע ממעצר עתלית.

מאופן הצגת השאלה במכתב זה נוכחתי לתימהוני לדעת, שפרשת שחרור עצורי עתלית אינה ידועה לך. למעלה מחמישה עשר חודש נמשכה המערכה על שחרורם של מעפילים אלה, שנמלטו לארץ מתופת רומניה באונייה ״דריין״. תקופה ארוכה עמדה הממשלה בשלה: היא הודיעה וחזרה והודיעה שמנוי וגמור אצלה לקיים במעפילים אלה את ההחלטה שהוכרז עליה בימי ״פטריה״, היינו, לא רק לא לשחררם אלא לשלחם לארץ גזירה על מנת שגם לאחר המלחמה לא יוכלו לחזור הנה. רק חוסר אוניות מנע בעד הממשלה, לדבריה, מלהפיק את זממה.[1]

בעניין זה התנהל משא ומתן בלתי פוסק, בעל פה ובכתב, בירושלים ובלונדון. גייסנו גם את ידידינו באמריקה וכמה משלחות שהתייצבו לפני שרי המדינה האמריקנים והציר הבריטי בוושינגטון תבעו את שחרור מעפילי ״דריין״.

בינתיים הלכה וגברה המתיחות במחנה עתלית. היו תקופות של היסטריה המונית. היו מקרים של טירוף דעת. אירעו התנגשויות דמים בין המעפילים והמשטרה. פרצו שביתות רעב. ביקורי במחנה הפכו לי לסיוט. נזדמן לי מעט לנאום בפני קהל רב של שובתי רעב, ששכבו על יצועיהם ביום השני של השביתה. לא היה בידי להבטיח להם חופש - יכולתי אך להבטיחם שבמערכה על שחרורם אין אנו נותנים דומי לנו ואנו מקווים נאמנה שסוף שחרורם לבוא.

לאחר אסון ״סטרומה״ חידשנו את ההתקפה [על הממשלה] ביתר תוקף, והפעם עלה בידינו להבקיע את חומת ההתנגדות. בסוף מאי הודיע מיניסטר המושבות לחברינו בלונדון, כי מעפילי ״דריין״ ישוחררו וכי סירות מעפילים אחרות, שתגענה לארץ מכאן ואילך, תורשינה להעלות את נוסעיהן לחוף והפליטים האלה, לאחר בדיקה, ישוחררו ויורשו להישאר בארץ. נדרשנו על ידי הממשלה להימנע מתת פרסום להחלטה זו, כדי שלא להרגיז.[2]

הודעת הממשלה הביאה לנו הקלה עצומה. מלבו בשורת ההצלחה והשחרור שהייתה בה לפליטי החרב והחורבן, שימשה לנו ההחלטה החדשה אות ומופת כי יש שכר למערכה מדינית וכי גם גזירה הנקבעת במסמרות, ומתפרסמת ברבים בגושפנקה של מלכות, עשויה להתבטל מתוך כניעה ללחץ מתמיד ונמרץ מצדנו.

שחרור המעפילים ממחנה עתלית התחיל בשבוע שעבר ויימשך מעתה רצופות עד שכל שמונה מאות העצורים ייצאו לחופשי ויצטרפו למחנות הלוחמים או העובדים.

דבר הימצאם של הרבה בעלי מקצוע טובים בקרב המעפילים היה ידוע לנו היטב. בכל מהלך מלחמתנו הסתייענו בעובדה זו וטפחנו על פני השלטונות את הבזבוז הפלילי של חומר אנושי מעולה לצורכי מלחמה, שנגרם על ידי החזקת האנשים האלה במעצר, נידונים לבטלה והתנוונות. הנני מצרף לידיעתך העתק של מברק שהרצתי בשעתו לחברי בלונדון, להיות בידם תחמושת במערכה.[3]

מדברי אלה תבין, כי אלמלא שבירת הקו שנקטה הממשלה בתחילה, לא היו מועילים כיום שידולים מיוחדים לגבי בעלי המקצוע. עתה, שנשבר הקו, אין צורך בשידולים אלה, כי כל המעפילים - להוציא יחידים שעברם סתום וכשרותם המדינית מפוקפקת - עתידים להשתחרר בקרוב.

 

בברכה לבבית,

משה שרתוק

 

הערות:

[1] ר׳ מאבק א-1, עמ' 23, מסמך 1, הע' 32.

[2] ר׳ מאבק א-1, נספח 6.

[3] ר׳ מאבק א-1, מסמך 106.

 

העתקת קישור