33. ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים - שיחה עם גנרל מק-קונל - 28.6.1942
שם הספר  מאבק מדיני ב'
שם הפרק  33. ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים - שיחה עם גנרל מק-קונל - 28.6.1942
כותרת משנה  שאלות מדיניות, נציגות התאחדות עולי גרמניה בוועדת הביטחון

33

ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים[1]

28.6.1942

שיחה עם גנרל מק-קונל

 

שאלות מדיניות

 

מר שרתוק: לפני שבועיים בערך נתפוצצה פצצה בבית הדפוס של בלומנטל.[2] מאז אני משתדל לברר את הדבר והבירור מתקרב לסיומו. כמובן שאמסור דין וחשבון להנהלה. לא עלה על דעתי כלל שיש צורך בקביעת עמדה מצד ההנהלה. עמדת ההנהלה למעשי טרור ידועה מאז ומתמיד. גילוי דעת בכל מקרה מבטל את ערכו, אבל נתקלתי במצב שחוסר תגובה מצד ההנהלה נתן מקום לטענות ושמועות משונות מאוד. משום כך הגעתי למסקנה, שיש להודיע לקהל את דעת ההנהלה על ידי אינטרוויו בעיתונות. בדברי אגיד, שלמען הוציא כל אי-הבנה וסילוף, אנו רוצים לקבוע שאנו פוסלים אמצעים אלה של מלחמה ציבורית ורואים בהם מעשי פשע המכתימים את שם ישראל כלפי חוץ.[3]

 

בתום דיון קצר הוחלט כי מ״ש ינסח הודעה לעיתונות.[4]

 

מר שרתוק: חברי ההנהלה קראו את המכתבים שנשלחו על-ידִי לגנרל אוקינלק לקהיר ולמפקד הצבא בארץ.[5] חיכיתי לתשובה עד שבת [27.6] ואז טילפנתי למפקדה. כתוצאה מזה הזמינו אותי לשיחה עם המפקד [מק-קונל], שהתקיימה הבוקר. בראשית השיחה אמר לי המפקד, כי נשלחה לי כבר תשובה. אגב, התשובה נתקבלה רק עתה בעת הישיבה.

בשיחה אמר לי המפקד, כי אין זה בסמכותו לצרף את פלוגות ה״באפס״ לבטליונים. עניין זה נדון בלונדון, ועליו מתנהל משא ומתן בין הסוכנות היהודית ובין גנרל אוקינלק. משום זה נאלץ להודיע, שאין לו להוסיף לתשובתו בשאלה זו.

יחד עם זה הודיע לי המפקד, כי נתאשרה תוכנית מקיפה להרחבת משטרת היישובים היהודיים, והאימונים ייעשו בפקודת הצבא. למעשה התחילו כבר האימונים ו-36 איש ממשטרת היישובים היהודיים, סרג'נטים רובם, נמצאים עתה בסרפנד לאימונים צבאיים. כן אושרה בפרינציפ תוכנית להקמת פלוגות לתפקידי משמר, למען שחרר את פלוגות ה״באפס״ מתפקידי משמר סטטיים ולהטיל עליהם תפקידים מלחמתיים יותר. הגנרל הודיע, כי בהופיע יותר מתגייסים גדלים השאנסים להרחבת האימונים לפלוגות ה״באפס״ הקיימות. לפלוגות המשמר יתקבלו קשישים יותר, זאת אומרת למעלה מגיל 35.

אל המפקד באתי לשאול על מצב המלחמה במזרח הקרוב, ומה חושבת המפקדה לעשות לפי התוכניות שהוצעו על-ידינו. אשר למכתב, שהעתק ממנו נמסר לי במפקדה בעת הראיון, יש במסגרת העניינים שהמכתב דן בהם התקדמות ידועה. בנוגע לפלוגות ה״באפס״ אמרו לנו קודם במפקדה כאן, שהעניין נמצא בדיון ועתה ביקשתי לדעת מה התוצאות. תשובת המפקד הייתה שהעניין נמצא בסמכותו של המפקד אוקינלק, ולא בסמכותו-הוא.

אשר לחיל הנוטרים, אמרתי למפקד כי לדעתי יש קודם כל להגדיל ולהרחיב את מספר הנוטרים ויש לתת אפשרות לאנשים לקבל את תפקידי הנוטרות, זאת אומרת להתאמן למען יוכלו במקרה הצורך גם למלא את תפקידם כראוי. המפקד השיב, כי יש כבר החלטה על קצין צבאי בריטי, שיהיה ממונה על אימוני משטרת היישובים היהודיים, אבל הקצין עצמו טרם הופיע. כן הבטיחו לי להמציא נשק לאימונים. כן הודיע המפקד שהתוכנית שהוגשה על-ידו למפקדה העליונה [בקהיר] נתאשרה.

חזרתי והדגשתי שצריכה להיעשות התחלה על-ידי הכנסת מספר יותר רב של אנשים למשטרת היישובים היהודיים, כי על-ידי אי-גיוסם אנחנו מבזבזים כיום רוב הנמצא בערים ומטילים מעמסה נוספת על אנשי הנקודות החקלאיות, העסוקים בין כה וכה למעלה ראש. המפקד השיב, כי ברצונו לשכלל קודם כל את הדברים במסגרת הקיימת. השבתי כי על-ידי הרחבת המסגרת אין שוברים אותה. לבסוף הודיע המפקד, כי הוא מקבל את דעתי לתשומת לב ומקווה שיתקדמו גם בעניין זה.

עברתי אז לדבר על הצורך להכין נשק לאימונים וכדומה. תגובת המפקד הייתה: ״הרי אמרתי לך תמיד שאין נשק, אבל אתם לא האמנתם לנו״. אמרתי, שאין כאן שאלה של אמון, אלא התפלאנו מאוד שאין נשק. אולי אפשר לקבל משלוח מיוחד פרטי של נשק מארצות הברית?[6] לבסוף הסכים המפקד שחוסר נשק אינו מהווה סיבה לאי הרחבת משטרת היישובים היהודיים.

אשר לפלוגות המשמר של הקשישים, הסביר לי המפקד שיש להם צורך באנשים לתפקידי משמר והחליטו לקבל אנשים קשישים יותר לתפקידים אלה. הערתי לו שאם כן, יש צורך לקרוא חזרה לצעירים שלנו שנפסלו בבדיקה הרפואית בסרפנד ברצותם להתקבל לפלוגות ה״באפס״. הם לא התאימו ל״באפס״, אבל יכולים להיות טובים לתפקידי משמר. כן הצעתי לתת מייד הוראה לרופאים בסרפנד לקחת בחשבון בשעת הבדיקה הרפואית של המתגייסים גם את תפקידי המשמר. כנראה שגם פלוגות הקשישים תקראנה ״באפס״.

לבסוף סוכמה השיחה, כי בנוגע לצירוף היחידות לבטליונים יש לחכות לתשובתו של המפקד אוקינלק. יש הסכמה על הרחבת האימונים של משטרת היישובים היהודיים וקצין מיוחד יהיה ממונה על אימונים אלה, וכן ידאגו לנשק בשבילם. המפקד הסכים לברר את האפשרות להשביע מספר רב של צעירים לתפקידי שוטרים מיוחדים, שיהוו את הגרעין למשמר המולדת.

לשאלתי על המצב האסטרטגי במזרח התיכון השיב המפקד, כי הוא אינו יודע יותר מאשר ידוע לכל אחד הקורא בעיתונות.

הסברתי את מצבנו המיוחד לאור ההתפתחות בלוב ומעמדנו המיוחד בקשר עם מצב זה.[7] המפקד העיר, כי הוא אינו יודע את תוכניות המלחמה של המפקדה העליונה, אבל מניח בבטחה שהאנגלים יחזיקו בארץ-ישראל.

טילגרפתי לאנגליה על כל התפתחות העניינים בקשר עם הגיוס.[8] העתקה מהטלגרמה נשלחה לחברי ההנהלה.

קיבלנו טלגרמה מבן-גוריון, האומרת שיש כאילו אפשרות לפתוח מחדש בדיון על שאלת הכוח היהודי, והוא שואל כמה כוחות נוכל עוד לתת לצבא.

הגיעו אלינו ידיעות, כי בממשלה יש תרעומת עלינו על שאנו מבוהלים. אחד הקצינים התבטא, שבין היהודים כאן שוררת בהלה. אחד העובדים העיר לו, כי גם בפרלמנט הבריטי וגם בעיתונות הבריטית יש מעין בהלה. תשובת הקצין הייתה כי שם יש לא בהלה אלא רוגז. עובדנו הגיב, כי אם כן יש לקרוא גם להגבתנו-אנו בשם רוגז.

צו הגיוס נתפרסם ברבים.[9] ביום ו', לפני שבוע, לאחר ישיבת ההנהלה, מסרנו את הכרוז לרדיו לשידור בעברית. מנהל תחנת השידור הודיע שהדבר לא ישודר בשום אופן. ד"ר יוסף פנה מייד בעניין זה לסגן המזכיר הראשי והודיע לו שאנו נרשום לפנינו, כי הממשלה מפריעה לגיוס יהודים לצבא הבריטי. לאחר התייעצות הודיעו לנו שהצו ישודר, אבל כשעה וחצי לפני השידור הודיעו לי מתחנת השידור, כי אומנם ניתן אישור לשידור הצו, אבל הדבר לא ייעשה על ידי פקיד הרדיו [הקריין], והפקיד היהודי הציע לי לשדר את הדבר, ואומנם קראתי את צו הגיוס ברדיו. למעשה נתקבל הרושם בקהל, שהממשלה מעמידה את כל מכשיריה לרשות היישוב בקשר עם הגיוס.

בוועדת הביטחון דנו מחדש על תוכנית העבודה. נשיאות מגבית ההתגייסות[10] ניגשה לפעולה מתוך תנופה רבה, אבל יש שאלה של אמצעים מיידיים להתחלת הפעולה. הכוונה לגיוס 50,000 לא״י להלוואה על חשבון המגבית. כסף זה דרוש:

אל״ף, לשם דאגה לחייל ומשפחתו ולהוצאות המנגנון לגיוס.

בי״ת, הכנתנו הישירה להגנת הארץ, עד כמה שזו ניתנת לנו לעשותה. אנו פונים, למשל, לממשלה בדבר אימוני אנשים וכדומה, אבל עלינו להכין חבר מדריכים וזה עולה בכסף רב.

גימ״ל, פעולה עצמאית מצדנו לקראת הבאות.[11]

סעיף ג' זקוק להרבה יותר כסף מאשר 50,000 לא״י. הסתדרות העובדים מודיעה שהיא מוכנה לתת הלוואה של 25,000 לא״י על חשבון התרומות למגבית ההתגייסות, בייחוד לסעיפים ב' וג'.

 

ד"ר סנטור העלה בשלב זה כמה קובלנות, לרבות על כך שצו הגיוס החדש לא הובא לידיעת ההנהלה לפני פרסומו, ועל העדפת ענייני ביטחון יישובי על פני הגיוס לצבא.

 

מר שרתוק: לטענה הפורמלית של ד"ר סנטור - זה אינו הצו הראשון שפורסם על ידינו. גם הכרוזים הראשונים לא נמסרו לדיון בהנהלה. היו לנו דיונים והחלטנו על קווים, אבל לא על ניסוח הדברים. ייתכן שמוטב היה למסור את הנוסח גם לעיון החברים, אבל לא הייתה כאן עבירה על הסמכות.

מסרתי בהנהלה ובוועד הפועל הציוני לא פעם על דיונים על גיוס כללי ועל מינוי ועדת הביטחון כאורגן מרכזי לגיוסים אלה ועל מגבית כספית.[12] ההנהלה גם החליטה שהוועדה מהווה את האורגן המרכזי לענייני הגיוס. ועדת הביטחון מצדה חילקה בינה את התפקידים ומינתה ועדת משנה. גם כאן, בוועדת המשנה, הובטחה שליטתה של המחלקה המדינית על ידי כך שד"ר יוסף ממלא את התפקיד של יושב ראש ועדת משנה זו, וכל הזמן היו הפעולות מרוכזות בידי המחלקה המדינית, ואין כאן כל חידוש מפתיע. איני מבין את פליאתו של ד"ר סנטור.

לא נכון גם שמישהו סולק [מהוועדה לענייני הגיוס]. נכון רק שמר אליהו גולומב[13] הסתלק, שניים האחרים [ולטר טורנובסקי והנס פרידנטל] לא סולקו ולא הסתלקו. נכון שעל-ידי ההרחבה יש צורך בתיאום ידוע וזה ייעשה.

אני חולק על דעתו של ד"ר סנטור שהצו מזיק לגיוס ואינו מועיל לעניינים אחרים. ההיפך מזה הוא האמת. צו הגיוס הועיל. בחודשים מאי ויוני יש עלייה ניכרת במספרי המתגייסים, ובצו יש תגבורת רבה לגיוס לצבא.

אני חולק על ד"ר סנטור גם על הצד הכספי של הדברים. אציע לוועדת הביטחון לחלק את הכספים לפי המכסה הבאה: 60 אחוז לחייל ולנוטר - בזה 45 אחוז למשפחת החייל והנוטר - 7 אחוז למנגנון, 33 אחוז לפעולה עצמית לקראת הבאות.

 

קפלן מסר נתונים כספיים על מגבית ההתגייסות. הצעתו לתת ייפוי כוח לגזברות הסוה"י להשיג 25,000 לא"י לצורכי ההתגייסות, התקבלה ברוב קולות.

 

נציגות התאחדות עולי גרמניה בוועדת הביטחון

 

מר שרתוק: עוד לפני שנה, עם הקמתה, דרשו אנשי התאחדות עולי גרמניה נציגות בוועדת ביטחון. הכרתי בצדקת הטענה, אבל היו קשיים גדולים, ובינתיים הורחבה הוועדה והועמדה על שמונה-עשר חברים. עתה פנתה שוב התאחדות עולי גרמניה אלינו בדרישה לנציג אחד בוועדת הביטחון ושני נציגים ב״ועד היישובי״. למרות ההסברה שניתנה להם, שוועדת הביטחון והוועד היישובי הם היינו הך, הם עומדים על כך שיהיה להם נציג אחד בוועדת הביטחון ושני נציגים ב״ועד היישובי״. כמובן, איני רואה כל אפשרות לספק את הדרישות של התאחדות עולי גרמניה. ברור שאין לדבר על ועד יישובי, שזה היינו הך עם ועדת הביטחון, ואנו לא נקיים מוסד חדש. אשתדל לתת להם נציגות בוועדת הביטחון, אבל גם זה קשור בקשיים גדולים.

 

הישיבה ננעלה.

 

הערות:

[1] מתוך הפרוטוקול. סדר היום: ישיבת הנהלה; פסק דין בקשר עם הספסרות; שאלות מדיניות; נציגות התאחדות עולי גרמניה בוועדת הביטחון.

[2] בחצות יום ו' 13.6.1942 התפוצצה פצצה שהוטמנה בבית הדפוס של האחים הירשבוים בתל אביב, שם נדפס העלון הגרמני ״ידיעות בלומנטל״. נהרסה כליל מכונת ההדפסה וניזוקו קשה שתי מכונות סידור. אש גדולה אחזה בכל הבניין וכמה אנשים ששהו בבניין נפצעו קל. ״קול ההתפוצצות היה אדיר ודיירי הסביבה החלו לרדת למקלטים, וההתפוצצות נשמעה בכל חלקי העיר״. בבוקר אותו יום בירושלים תקפו ארבעה צעירים מכונית שהביאה מתל אביב את חבילות העלון והציתון (״דבר״, ״הארץ״ 14.6.1942). שתי הפעולות בוצעו בידי ארגון ימני קיצוני שלא זוהה (ר' מסמך 35 להלן).

[3] בשבת 27.6.1942, כונסה באולם ״אהל שם״ בתל אביב אסיפת עם מטעם האיגוד להשלטת העברית, ככל הנראה ביוזמת המוסדות הלאומיים. ״המונים מילאו את האולם עד אפס מקום ובין הבאים היו גם הרבה מעולי גרמניה וסופרי העלונים הגרמניים״. אחד הדוברים היה יהודה קויפמן, יו״ר מחלקת התרבות של הוועד הלאומי, ש״הדגיש בנאומו כי את הלשון העברית יש להפיץ בדרך של הסברה ולא על ידי תוקפנות והטלת פצצות״ (״הארץ״ 28.6.1942).

[4] לא אותרה.

[5] גנרל מק-קונל. ר' מסמכים 23, 24 לעיל.

[6] ארה״ב סיפקה ציוד צבאי למזה״ת במסגרת תוכנית ״החכר והשאל״.

[7] נפילת טוברוק בידי הגרמנים והתקדמותם לעבר מצרים.

[8] ר׳ עמ׳ 40 לעיל.

[9] הצו להתגייסות כללית התפרסם בעיתונות ב-21.6.1942 בשם הסוה״י והוה״ל. הנוסח שחובר בידי מ״ש, אושר בישיבת ועדת הביטחון היישובית (ר׳ אטיאש, עמ׳ 234).

[10] על המגבית, שהוקמה ב-3.5.1942, ר׳ מסמך 7 הע׳ 2 לעיל.

[11] לחיזוק ארגון ה״הגנה״ ובייחוד למימון יחידות הפלמ״ח.

[12] לפרטים על המגבית ר׳ מאבק א-1, מסמך 79.

[13] אליהו גולומב (1945-1893). עלה מרוסיה ב-1909. בוגר המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה. התגייס לגדוד הארצישראלי. מראשי מפא״י. חבר הוה״ל. עמד בראש ארגון ה״הגנה״.

 

העתקת קישור