3. מכתב אל ד"ר ארתור הנטקה, ירושלים - עלייה אחרי המלחמה - 1.6.1942
שם הספר  מאבק מדיני ב'
שם הפרק  3. מכתב אל ד"ר ארתור הנטקה, ירושלים - עלייה אחרי המלחמה - 1.6.1942

3

מכתב אל ד"ר ארתור הנטקה,[1] ירושלים

1.6.1942

עלייה אחרי המלחמה

 

לתזכירך מ-18 במאי,[2] בעניין סיסמת 3 מיליון עולים יהודים לארץ-ישראל בגמר המלחמה, הנני להעיר:

1. את סיסמת ההגירה של 3 מיליון יהודים מאירופה אחרי המלחמה שמענו לראשונה מפי מיניסטר המושבות לורד מוין,[3] אשר קיבל אותה לא מאיתנו אלא מנציגי הארצות הכבושות במזרח אירופה.[4] פירוש הדבר שלא בנו בלבד תלוי הדבר לקבוע את היקף בעיית היציאה היהודית מאירופה, וגם אם נבוא לצמצמו יימצאו אחרים שירחיבוהו.

2. גם אילו הצלחנו, באופן טבעי או מלאכותי, לצמצם את היקף הבעיה לא היינו משיגים את הסכמת הבלתי ציונים באמריקה לראות את ארץ-ישראל כארץ הקליטה היחידה לפליטי ישראל. יחידותה או אי-יחידותה של ארץ-ישראל כארץ הריכוז היהודי היא בשביל הבלתי-ציונים שאלה איכותית ולא כמותית.

3. במסיבות אלו דומני שיש לראות הישג בעובדה, שאותו עסקן בלתי ציוני שאתה מסתמך על דבריו,[5] מודה בפה מלא כי לדידו ״ארץ-ישראל היא הארץ העיקרית להתיישבות יהודית״. אמרתו זו היא על כל פנים לא פחות חשובה מאותה ההתרפקות על איזו תוכנית טריטוריאלית פעוטה המשמשת לו ילד-טיפוחים.

 

מ.ש.

הערות:

[1] ארתור הנטקה (1955-1874). יליד ברלין. דוקטור למשפטים וכלכלן. מראשוני ומראשי הציונים בגרמניה. עלה ב-1926 והיה מנהל ראשי של קהי״ס בירושלים. חבר הנהלת בנק אפ״ק ויו״ר חברת ״הכשרת היישוב״.

[2] התזכיר לא אותר.

[3] לורד וולטר מוין כיהן כשר המושבות מפברואר 1941 עד פברואר 1942, אז הוחלף על ידי לורד רוברט ססיל  קרנבורן, שכיהן בתפקיד זה עד נובמבר 1942.

[4] הכוונה לא לסיסמה במשמע המקובל, אלא להערכה של מספר היהודים שיישארו באירופה אחרי מל״ע-2, שרווחה באותם ימים שלפני השואה. בתזכיר שהגיש ללורד הליפקס, שגריר בריטניה בוושינגטון, לבקשתו, העריך חיים וייצמן (להלן בהערות: ח״ו) כי מספר היהודים שיבקשו לעזוב את אירופה אחרי המלחמה הוא בין 2 ל-3 מיליונים, וכי מכוח התפתחותה התעשייתית והחקלאית, תוכל ארץ-ישראל שממערב לירדן לקלוט אותם (ר׳ איגרות ח״ו 20, עמ' 310).

[5] כנראה אחד מראשי ה״ג׳וינט״.

 

העתקת קישור