85. אל: זאב שרף, ירושלים - 12/8/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  85. אל: זאב שרף, ירושלים - 12/8/1946
כותרת משנה  בערב

85

אל: זאב שרף, ירושלים

א-ן 12/8/1946 בערב

לדתן,


1. לשאלות ליש (סעיף 7 משדרך היום)[1] שורה 3, שתי המילים הראשונות.[2] התשובה שלילית. אותה שורה, לאחר האות שבסוגריים, חמש המילים הראשונות.[3] התשובה חיובית. סוף אותה שורה וכל השורה הרביעית[4] - סוגיה חמורה. קודם כל יש שאלת פירוש שדר לוטציה לגבי העניין כולו, שכן דווקא בנקודה זו חל השיבוש בשדרם.[5] בהנחה שאין מוציאים הצמוד,[6] ועכ״פ בנטילת סמכות משום עת לעשות, פסקתי מה שפסקתי לגבי הקטנות. אך לגבי הגדולות גדולה האחריות שבעתיים, הן לגופן והן משום אותה אי בהירות לגבי לוטציה. כשלעצמי הייתי נוטה לחיוב גם כאן אילו אפשר היה לבַטח לגבי המאכלסים.[7] אם אי אפשר לבַטח - הייתי שולל. נוכח הספקות דלעיל - הריני שולל. לעומת זה הנני מעלה הצעה של סֶמֶל במיובש לגבי שֶכֶן נציג הר-בטן, באישון.[8]

2. מסוף שורה 5 (ארבע המילים האחרונות) ואילך. שורה 6, המילים [9]5-2. התשובה שלילית. המילים [10]9-7. להלכה מוטב כך, אך למעשה יש לדון לאחר מעשה, באם יבוא, לאור המסיבות. ההצעה הראשונה, ששללתיהָ, מחייבת קביעה מראש,[11] ואילו השנייה מחייבת במצבנו כיום קביעה בשעתה.[12]

3. לפני יומיים קיבלתי שדר מאחז שאני עונה עליו בדואר זה. סעיף ב' בשדרו הוא זה שעליו כתב מתתיהו והעברתי אליך.[13]

4. אם רק יש דרך להבהיר השיבוש בשדר לוטציה הנ״ל - אנא!

5. גיסו של בן יהודה הררי. עמיתו שמואל.[14]

6. חזרה לליש. הוא ניסה לשגר פיסה [פתק] בידי ששון. הניסיון לא הצליח. מוטב לא לחזור. הצינור הקבוע[15] לע״ע לא הכזיב. אם רצונו ישירות ובדיבוק[16] - אדרבא.

ישן

 

אם תחזור לעניין שדר ליש לא תוכל להסתמך על שורות ומילים, כי אצלנו נוהג ביעור חמץ יום יום.[17]

 

הערות:


[1] שאלות אשכול, הובאו במכתב ז״ש 12/8/1946 בסעיף 7. השאלות: ״כיצד לנהוג בסדרה שאחר 'בהעלותך' [פרשת 'שלח לךָ', כלומר שילוח המעפילים לקפריסין] כל פרשה לפרטיה. ואיך ללמד בלק? אם קהל ואילך [הפגנות]. אם לחפות? אם בדיעבד (ח[בלה]) בקטנים של בן גיל וגם באחד הגדול, לאמור מהמין הגדול הגדול שתחת אחד מבני סוגו של הר-בטן (פָרֵש הר) וכו'. עתה מחכה לתשובה. ועוד שאל, לגופו של עניין אחר: במקרה בית אח כיצד לנהוג, הינסו להחזיר במרחק כאמור, או להחזיר במקום אחר וכו'״. הר-בטן - אדמירל הצי הבריטי לואי מאונטבטן (הר - מָאוּנְט).

[2] ״אם לחפות״ - האם לתת למפגינים הגנה בנשק.

[3] ״אם בקטנים של בן גיל״ - האם לחבל בסירות המשמר של משטרת פלשתינה א״י.

[4] ״וגם באחד הגדול, לאמור מהמין הגדול שתחת אחד מבני סוגו של הר-בטן (פרש הר) וכו'״ - האם לחבל גם באוניית מלחמה גדולה של הצי הבריטי.

[5] במכתב ז״ש 11/8/1946 נאמר שמלוטציה הגיע שדר, שבו היא ״מספרת על בירור הקו [המאבק המזוין] (נמשך 3 ימים). סוכם ברוב גם של [חברים מ]הארץ, מע״ל להמשיך עם הפוגה. בשל פסוק שהשתבש לא ברור אם ההפוגה חלה גם על ב' [עלייה ב'] והגיס [מאירוב] התנגד לכך, או שההפוגה לא חלה על ב' משום שהגיס התנגד״.

[6] בהנחה שההפוגה חלה גם על ״המאבק הצמוד״, שנועד להגן על העלייה וההתיישבות - להבדיל מן ״המאבק הרצוף״, הכולל, שאינו מוגבל בתחומים כלשהם. ״המאבק הצמוד״ התמקד בפגיעה בספינות משמר, באוניות גירוש שהסיעו מעפילים לקפריסין, במתקני רדאר ובבסיסי פעולה בריטיים נגד ההעפלה (ר' ערך ״המאבק״, לכסיקון כוח המגן ה"הגנה" עמ' 224-222).

[7] ״לבַטח לגבי המאכלסים״ - אילו אפשר היה להבטיח שלא ייפגעו האנשים המצויים באונייה.

[8] הצעה למבצע לילי שיסמל את המאבק בבריטניה. כפגיעה בבסיס (״שֶכֶן״) שעל החוף (״במיובש״) של הצי הבריטי (״הר-בטן״). ז״ש השיב 20/8/1946: ״מבררים ויסכמו באם לא יעלה יותר מדי ביוקר״ (ר' מס' 138 סעיף 3).

[9] ״במקרה בית אח כיצד לנהוג, הינסו להחזיר במרחק כאמור״ - כיצד לנהוג בנוגע לנשק שהחרימו הבריטים ביגור - האם לפעול להחזרתו מן המקום שבו הוחזק (כפי שתוכנן פעם: יחידת פלמ״ח נועדה לפרוץ למחנה צבאי בריטי בבת-גלים שבחיפה, שם, עפ״י ידיעות ש״י, אוחסן הנשק שהוחרם ביגור; תוכנית זו בוטלה, ר׳ סת״ה ג-2, עמ' 897-896).

[10] ״או להחזיר במקום אחר״ - או לפעול בכוח כדי ליטול נשק מן הבריטים במקום אחר ולהחזירו למחסני ה״הגנה״.

[11] ״קביעה מראש״ - לביצוע ההצעה יש צורך בתכנון מוקדם.

[12] ״קביעה בשעתה״ - על ביצוע ההצעה צריך להחליט עפ״י המצב באותה עת.

[13] מכתבי שפר וגלילי אל מ״ש לא אותרו. תשובת מ״ש למכתב שפר ר׳ מס׳ 84.

[14] מענה לבקשת ליש, במכתב ז״ש אל מ״ש 12/8/1946: ״מבקש ממלא מקום חדש [כינוי חדש] לבק ולצפוני לשם נוחיות הקשר״. הכינויים החדשים הם: ״הררי״ למ״ש, ״שמואל״ לדב יוסף.

[15] הדרך החשאית הקבועה להעברת התִכתובת ללטרון וממנה.

[16] ״בדיבוק חברים״ - (אבות ו ה), כלומר מסירה ישירה בידי מבקרים.

[17] השמדת המכתבים המתקבלים בדואר החשאי.

 


העתקת קישור