16/3/1965

בנציון כץ

תואר כבוד של דוקטור לפילוסופיה

מתוך: "דבר", 8/7/1965. דברי פרופ' בנציון כץ בטקס הענקת תואר דוקטור כבוד למשה שרת מטעם אוניברסיטת תל-אביב, 16/3/1965

הסנאט של אוניברסיטת תל-אביב גמר אומר בדעה אחת וברצון אחד ליתן כבוד ויקר לאחד מבחירי הדור הזה, הוא משה שרת, ולהעניק לו מטעם האוניברסיטה את תואר הכבוד של דוקטור לפילוסופיה.

משה שרת, בוגר המחזור הראשון של הגימנסיה ״הרצליה״, שהייתה בזמן ההוא המוסד החינוכי העברי החדש הגבוה בעולם כולו, לא פסק מאז ועד היום הזה מלתקן את עצמו ומלשכלל את אישיותו תוך צמיחה ממושכת, צמיחת שורשים וצמיחת צמרת, ופותחו בו כל אותן הסגולות המייעדות את האדם לשרת את עמו בכוחה של רוח, במאודו של לב, במסירותה של נפש. משחר נעוריו שם צווארו בעולה של אומה זו, קשת הגורל ורבת התהפוכות ההיסטוריות, ועם שקשה מאוד היה העול הזה, לא נכפפה קומתו ולא נתמעט עוזו ולא נקמטה ישרותו ולא רפו ראשי מאווייו - שכל הנעשה לטובתה של אומה זו ייעשה מתוך כבוד אנושי והדר אנושי.

כך ראינוהו בימי נחלה וכאב בהתייצבו בראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, כשהוא בורא יש מאין: כוחות מדיניים באין עדיין מדינה לישראל; כשהוא מכין דפוסים לביצור האומה שעדיין לא ידעה אֵי זה הדרך תשוב לביצרון; כשהוא מפלס נתיבות לצבא ישראלי בשעה שעדיין לא מלאה האומה צבאה, אם כי כבר לקחה מיד הגורל יותר מכפליים בכל חטאותיה...

כך נגלה לנו משה שרת כשר החוץ הראשון במדינת ישראל, כשעמידת עמו עדיין דלה, וכנגד זה עמידת שרו אומרת שררה הבאה מכוחם של טוהר שאיפות והוד עתידות ומכוחם של ייעוד גדול ואור גדול, העומד להתבקע מתוך החושך שאפף אותנו מסביב. דומה, כאילו קמה אישיותו זו של משה שרת לקיים משא נפשו של שר השירה העברית החדשה, שהתפלל כי יקום מקרב העם ״רב פעלים, איש חי, אשר יפעם בו לב, / ובלב יבער זיק, זיק מרתיח הדם, / ובראש ייגה שביב מאיר דרך העם״.[1]

מן השביב הזה נתלקחה גם אהבתו העזה של משה שרת לתרבות העברית ולספרות העברית, שהוא שוקד לטפחן ולהרבותן, וללשון העברית שהוא חובקה ונוצרה ומגן על טהרתה בכל גלגוליה, שלא יאבד בהם ייחודה הסגולי.

וגם לאוניברסיטת תל-אביב נתגלגלה זכות על-ידי משה שרת, שידע כי עיר זו, תל-אביב הגדולה שבערי ישראל, לתורה היא צריכה, למזוזה שתהא קבועה בשעריה, ולא יוצרכו בניה השוחרים דעת לרוקנה מתפארת בחורים המבקשים לתת חילם לתורה; וכראש הוועדה הציבורית לענייני החינוך הגבוה של העיר תל-אביב-יפו היה משה שרת מליצה-וממליצה של אוניברסיטת תל-אביב ומחייב פיתוחה וביסוסה, והוראותיו ממשיכות להאיר דרכה של האוניברסיטה ולסעף את פעולותיה לרווחה ולעומק.

ועל כל אלה הסגולות והכישרונות והמעשים של האיש משה שרת, עשיר הדעת ויקר הרוח, נותנת לו אוניברסיטת תל-אביב יקר וגדולה וכבוד בהעניקה לו את תואר הכבוד של דוקטור לפילוסופיה, על כל הזכויות הנובעות ממנו ועל כל רחשי הלב המוצנעים בהענקתו.

הערות