261. אל: ברל כצנלסון, תל-אביב - אוקספורד, 15/8/1924
שם הספר  ימי לונדון ג'
שם הפרק  261. אל: ברל כצנלסון, תל-אביב - אוקספורד, 15/8/1924
כותרת משנה  רסקין קולג', שישי ט"ו אב

 

261

אל: ברל כצנלסון, תל-אביב

רסקין קולג',[1] אוקספורד, שישי ט"ו אב [15/8/1924]

 

ידידך[2] אשר בִּרכת ברוכים הבאים בשם ד׳ מוכנה בפיו, עומד ומעלה בצרפתית את גירת אחד מנאומי הברכה האנגלים.

הוועידה[3] מתנהלת בנחת ובזחיחות הדעת. קורת רוח שפוכה על הכל. הבית גדול ומרווח. החדרים נוחים. אף אמבט לא יחסר. האוכל כיד המלך.

נכונים לנו צילומים, טיולים, ארוחות שְמָנים (מיוחדות) וכיו״ב. כ״ד לאומים נקהלו כאן. הפעם איננו האַסיים היחידים - אף יפן והודו כאן, גם כושי אחד, ודווקא מדרום אמריקה. מאפריקה - רק לבנים.

רחשי ידידות אלינו רבים וכנים, מעורבים ומהולים בסקרנות סתם ובהתפעלות תמימה מעצם הופעתנו.

תערוכתנו טובה, אולי הטובה שבכל התערוכות הארציות - והן מעטות מאוד. הקטע שבדו״ח הכולל על א״י - ערוך כנראה עפ״י התשובות שנתקבלו מהארץ לשאלון שהוצא ע״י ה-L.F.T.U - אינו טוב. בולטים מאוד הפרטים, כי מקור הכנסתה הראשי של ועדת התרבות הוא ההסתדרות הציונית, כי ועדת התרבות נוסדה ב-1920 וכי יש לוועדת התרבות גירעון-תמיד של 400 לי״ש לחודש(!). ישנם מספרי התלמידים מבין הנוער העובד ונפקדים המספרים של הפועלים הלומדים. הסעיף ערוך כך שבקריאה חטופה נדמה לקורא כי המספרים הנ״ל - והם מצער - הינם של הבוגרים.

כנגד זה, הפרק על עבודת חינוך העובדים בא״י בקובץ על השכלת העובדים שהוצא ע״י ה-L.F.T.U - טוב מאוד. מצומצם ומקיף כאחד.

אגב, המונחים האנגלים שמשתמשים בהם בארץ מלאים זָרוֹת ואת המכשלה הזאת צריך להסיר. שמא תשפיע שיעבירו מן השימוש את המילים בעמוד א׳ ותחתן ישימו את אלה שבעמוד ב׳ (הדברים חלים על [חוברות] ״הקטר״, ״השדה״ ובכלל):

 

                    א

                      ב

Organization *

Union

Organ *

Journal

Cultural Committee

Education Depatment

Protocols *

Minutes

Professional *

Industrial

 

ויתחיל-נא כל העם מקצה[4] לכתוב ולהדפיס את המילה  co-operativeהכנסת מקף. המילים [המסומנות ב-]* שבעמוד א׳, אשר בתור מילים אינטרנציונליות כשרות נתקבלו בזרועות פתוחות לתוך העברית שלנו, אין להן זכר בשימוש השפה האנגלית.

 

מחר יבואו ודאי צפורה ודב עם שפרה. נשתדל לראות מה מאוקספורד העתיקה, אשר לא על השכלת העובדים תפארתה.

אשר לעצמי, ובלי כל קשר לוועידה זו, הנה רואה אני מעין סתירה בין הרוח שהילך עלי בן-גוריון ובין מה שנשקף לי מתוך דבריך. אתה כותב לי כי אסור לי לדחות את שובי לארץ ליותר מחצי שנה, בעוד שבפירוש כתבתי לא פעם, כי אומרים אנו לשוב לַפסח הבא לכל המאוחר, וכל השאלה הן היא אם אשוב עכשיו, בעוד חודש, כגמור צפורה את לימודיה, או אשאר פה עד אחר החורף. ועוד: זה פעמיים כתבת, כי עניין החובות אומנם חשוב, אך אי אפשר וכו׳ אין הסיפא מתרצת את הרישא. אם יש איתך עצה - נדענה, ואם אין - .

ממה שכותב זכאי לבן-גוריון נראה, כי אין עניין העיתון כה קרוב להתגשמות כאשר תואר לי. אנא, כתוב דבר ברור, כי מיום שבא בן-גוריון הריני כתלוי על בלימה ומסיבות פסיכולוגיות איני מסוגל להימסר עתה לאיזו ״תכלית״.

כיוון שיצאתי מגבולות הוועידה - בעצם היא רק התחילה - אכתוב גם על זאת. אין לקוות לכספים לגן מפה ועתה. בן-גוריון לא ראה את חיים, כי הלה נמלט, פשוטו כמשמעו, באמצע ישיבת הוה״פ, לפני ההצבעה על הסוכנות - לטירול. איש - חוץ מהמקורבים - לא ידע כי הוא עומד לנסוע. חיים יבוא לארץ בסוף ספטמבר ועליכם לטמון לו פח. אולשן אינו עומד לקום יום אחד ולצאת לעולם לאסוף כספים.

שלום לך ולכל.

 

משה

 

הערות



[1] בקולג׳ זה התקיימו אז ימי עיון מטעם אינטרנציונל האיגודים המקצועיים, שבהם השתתפו ב״ג ומ״ש (טבת ב, עמ׳ 238).

[2] לא זוהה.

[3] הוועידה של International Federation of Trade Union, L.F.T.U - הפדרציה של האיגודים המקצועיים - שהתקיימה ברסקין קולג׳ אוקספורד, הוקדשה לסוגיות השכלת עובדים. רשימת מ"ש על הוועידה נדפסה ב"פנקס", ומובאת בנספח 13.

[4] לפי "ואנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה" (בראשית יט 4).

 

העתקת קישור