257

אל: ברל כצנלסון, תל-אביב

לונדון, כ"ג יולי [1924]

ברל,

 

בא בן-גוריון ובפיו דברים כדורבנות,[1] יישר כוחך שיכולת להפיח בו רוח כזאת.

ואולם - שמעֵני.

ראשית, צפורה מסיימת את לימודיה בכ״ג לספטמבר. מכאן שנוכל לזוז מכאן בראשית אוקטובר לכל המוקדם.

שנית, חובותי, לשניים ייחלקו. מהם הטעונים סילוק כאן, בטרם אצא את לונדון, ומהם אשר יש לדחות את פירעונם לארץ. הצד השווה שבהם כי את כולם עלי לשלם במשך תשעה-עשרה חודשים מעתה, ואם באמת ובתמים מקבל אתה על עצמך לדאוג לדבר יחד איתי, ולהמציא את הכסף אם תקצר ידי להשיגו, כי אז דע את אשר לפניך.[2] החובות שעלי לשלם כאן עולים ל-75 לי״ש לכל הפחות. כאשר אמרתי, לא אוכל לצאת ולא אצא את לונדון עד אם שילמתים. והנה, האומנם יעלה בידך להמציא סכום זה למועד הנ״ל? אני חדל-עצות, כי אני רק ללוות אוכל, וכבר דללו כל מקורותי. ואין השאלה רק זו. הוצאות הנסיעה ויתר ההוצאות ההכרחיות הכרוכות בה והקודמות לה מניין? ואתה, ברל, מה כוחך?

לא אכחד, כי אם גם צמחה ההחלטה להישאר כאן עד פסח תרפ״ה בעיקר מחמת החובות, הנה, כיוון שנקבעה במוחי, התחלתי על יסודה מחבר תוכניות ומצרף צירופים בנוגע לניצול הזמן מעתה ועד אז. הפרידה מתוכניות אלו קשה ותקשה עלי מאוד, בעיקר משום שעלול אני ע״י כך להכזיב הרבה תקוות אשר רבים, ובתוכם גם אתה, תולים בי. אך אם באמת עומד דבר העיתון להתגשם בסתיו זה, הרי לא רק שמודה אני כי אני נחוץ, אלא גם בפירוש רוצה אני להיות בו בראשיתו. ואז רק החובות הנ״ל והוצאות הנסיעה מעכבים. אנא, שקול את הדבר היטב וענני מייד ובפרוטרוט. ואם יתברר לך הדבר בקרוב, טוב תעשה אם תתלגרף לי, כי מוטב שאדע את גורלי שעה אחת קודם.

עלינו גם לטכס עצה בנוגע לסוכנות בלונדון והכַּתָבוּת בה. מה דעתך על אולשנסקי? קרוב לוודאי כי יישאר כאן עוד לשנים אחדות. בחור אחר אינו נראה לי.

שלום לך,

 

משה

 

הערות