244

אל: רבקה ודב, ברלין

6 מרץ [1924]

 

מצוין, נפלא, נהדר!!![1]

ומה שאני כותב לכם בשתיים בלילה - אז למה שהרצפלד.[2] מברקכם שיצא מברלין ב-10.20 הגיע ללונדון ב-10.22 - בבוקר - ולידי ב-9,30 בערב. הוא הובא כשעה אחר צאתי מהבית, וקיבלתיו מידי אולשן בערב, בבואי לישיבת הוה״מ של פועלי-ציון. מייד הברקתי (הפעיל) ע"י הטלפון והניצבים עלי תבעו בכל תוקף הוספת שמותיהם. לצ. כתבתי, יותר נכון - שלחתי לה את המברק - לברוק לא היה כדאי כי ברדינג הקרייה אין מדריכים את מנוחת התושבים בקטנות כאלו.

ובכן - כאשר החלנו לנפול - נָפוֹל ניפוֹל,[3] בת על בת[4] (וליונה גרינשפון שתי בנות בבת אחת).[5] על השם הן נגזר מראש. אומנם יותר מדי מְתַרְצים לי בתִרְצוֹת בזמן האחרון[6] - אך מילא, אני מִתְרַצֶה, זוהי כבר צרה קטנה. רק השבעתיכם - אל נא תעשו לי אותה לתרצה׳לה. הלאה האַריוּת [סיומת ׳לֶה לשם] שבמהדורה יידישית!

ועכשיו דב, אחת-שתיים-שלוש - קפוץ! הקלישאות, גזלן, רוצח, אנה אוליך את חרפתי? או תשובה, לפחות, כי אינן, נשרפו, נמסו, נגנבו, נמכרו למוזיאום, איזה תירוץ (מלשון תרצה) שהוא!

אני לומד במרץ ובשכל. מאזן חודש פברואר - 3,000 עמוד. אך לעומת הסך-הכל כמוהם כאין. ואשר יהיה ימים ידברו. נייחל.

 

משה

 

הערות