[1] ח״ו יצא מלונדון ב-13/11/1922 והגיע לא״י ב-25/11/1922. ללונדון חזר ב-23/1/1923. בדרכו לשם נאם בפני 2,000 ציונים בקהיר, נפגש ב-3 בינ׳ עם מוסוליני ואח״כ עם שר החוץ ההולנדי, והשתתף במושב הוהפ״צ בברלין (18-14 בינ׳), שבמהלכו התפטר ז״ז׳ מחברותו בהנה״צ.

[2] פרדריק הרמן קיש (1943-1888). יליד הודו. התחנך באקדמיה צבאית באנגליה. במל״ע-1 שירת בארם נהריים בדרגת קולונל. היה קצין מודיעין במשלחת הבריטית לוועידת השלום בפריס. בשלהי יולי 1922 נועד ח״ו עם קיש בפריס והציע לו לכהן כיו״ר ההנהלה הציונית בירושלים וכראש המחלקה המדינית שלה. קיש נענה להצעה ומינויו אושר פה אחד בהנהלה הציונית בלונדון. הוא בא לא״י ב-25/11/1922, נכנס לתפקידיו ב-23/1/1923 ושימש בהם עד 10/8/1931, אז החליפו בראש המחלקה המדינית חיים ארלוזורוב. בפרוץ מל״ע-2 חזר והתגייס לצבא הבריטי ושירת בדרגת בריגדיר-גנרל. ב-1943 נהרג בטוניסיה, בהתפוצצות מוקש, בסמוך לסיום מערכת אל-עלמיין.

[3] מאז ראשית 1922 חזר ח״ו והביע את רצונו להתפטר (ר' איגרות ח"ו 11, מכתבים 24, 25, 33, 40).

[4] בכתבי ב״כ לא נמצאה התייחסות לפרשה זו. כאשר בא האמיר עבדאללה ללונדון באוקטובר 1922 כאורח הממשלה, נועד בחשאי עם אישי ההנה״צ, לרבות ח״ו, והציע כי א״י תוכפף לעבה״י והוא יהיה שליט מדינת פלסטין בתמורה להכרתו-הוא בבית הלאומי היהודי. הצעתו זו נדחתה משהתברר כי הבריטים אינם שותפים לה (איגרות ח"ו 11, מכתב 222 הע׳ 2; עילם, עמ' 217-216; פורת, עמ׳ 93-91).

[5] על שיקולי ח״ו במינוי קיש ליו״ר ההנה״צ בא״ ר' מסה ומעש, עמ׳ 292-291, שם הוא עומד על סגולותיו כבן שתי תרבויות אנגלית ויהודית, הדרושות לתפקיד זה בייחוד נוכח נטיית הבריטים להקים מועצה מחוקקת בא״י ונוכח יוזמתו-הוא להקמת הסוכנות היהודית בהתאם לנאמר בכתב המנדט. קיש ירש את מקומו של אידר. מניע נוסף למינוי היה ריסון כוחו ושיטותיו של אוסישקין (ר' איגרות ח"ו 11, מכתבים 186, 244, 252, 254, 256, 339, 367).

[6] בסופו של דבר, למרות רצונו ולבטיו, ח״ו לא התפטר.

[7] ב-7/11/1922, בנאום לקראת הבחירות לפרלמנט שנועדו ל-15/11/1922, אמר ראש הממשלה השמרני בונאר לוֹ (Law): ״ידוע לכם שאנו מתבקשים להכריז כי נצא ממסופוטמיה ומפלשתינה. לדידי, הלוואי שלא היינו נכנסים לשם כלל. אנו בוודאי נשקול זאת״, (ר' איגרות ח"ו 11, מכתב 241).

[8] ב-28/10/1922 פורסם ב״דיילי אקספרס״ מאמר שכותרתו ״מסתורי חיים הגדול״, שם נטען כי ח״ו סיבך את משלם המיסים הבריטי ברשת שאפשר לנתק אותה רק במעשה פופולרי, נמרץ ואכזרי [---] כישרונו מתבטא בזה שגרר אותנו לביצה הזאת בא״י ומחזיק אותנו שם ויוסיף להחזיק אותנו עד שנשקע עד צוואר באסון ללא תקנה [---] מחובת הבוחרים לדאוג לכך שהתערבותו של ח״ו בפוליטיקה הבריטית תיפסק. יש לדרוש מכל מועמד להתחייב להצביע בעד הסתלקות מא״י, אחת ולתמיד. אסור שחיים הגדול והמדינה שלו בפלשתינה יוסיפו לקבל תמיכה מכספי בריטניה והגנה של כידונים בריטיים (ר' איגרות ח"ו 11, מכתב 233 הע' 1; ר' גם שם, מכתבים 208, 241, 245).

[9] מדובר בחודש רב מועקות מאז הכתרת פייצל בן חוסין למלך סוריה ב-4.3.1920, סמוך להתנפלות על תל-חי שבה נפלו יוסף טרומפלדור וחמשת חבריו, ועד מאורעות י-ם ב-4/4/1920 (על הכרזת הוועידה הסורית השנייה ב-27/2/1920 כי א״י היא חלק בלתי נפרד של סוריה ועל הכתרת פייצל, כתב מ״ש בשעתו רשימה שככל הנראה נועדה ל״קונטרס״, אך לא פורסמה והיא מובאת להלן בנספח 8; על מאורעות י-ם וחלקו של מ״ש בהגנה על יהודי העיר העתיקה ר׳ יל״א, מכתב כב הע' 2).