187

אל: יקותיאל בהרב, ירושלים

[לונדון] 5/10/1922

מחלוף,

 

הנייר - גניבת דוד מהמלון של פיני.[1] קלפטומניה דבקה באיש.

השנה התחילה ואיתה - הלימודים, השיעורים, העיתונות הערבית, וגם ריצות רגליים לשרת את פיני, כנהוג.

צפורה באה. יש לנו דירה טובה, בקרבת דירתנו הקודמת. דוד איתנו. עכשיו אם תבוא פעם הנה - תהיה אורחנו.

פיני מתכוון לערוך עלי התקפה - לקחתני לארץ. בעיקר - לשם המו״מ עם הערבים.[2] העבודה תהיה רבה, לדבריו, ואתה לא תספיק. כנגד זה חושב אני, כי מבלי דבר על זה שאני מרגיש את ההכרח להישאר בלונדון עוד שנתיים, או שנה לכה״פ, הנה אין אני האיש למו״מ מסחרי עם הערבים. התכוננותי היא בכיוון אחר לגמרה. אני חושב להציע לפיני את יצחק הוז[3] בתור עוזר לך, ובתור substitute [תחליף] במקומי.

פיני ביקשני לכתוב לך בשמו, כי ״זה שבהרב אינו כותב לי זה מגונה, ובמצב הנוכחי זה בלתי נסבל״.

ובאמת, מדוע אינך כותב לו? אל תעשה איתו חשבונות עכשיו.

שלום לך,

 

משה

 

דוד עמד בבחינה.

 

הערות