נספח 1

הצעת הנחות כלליות לתוכנית

 

"אגודת כל האומות לשם טובת הארץ"[1]

 

חורף תר"ף (השם הוצע ע"י מר חנקין)

 

 

האגודה מכירה, כי טובת הארץ מחייבת קשרים מאחדים בין הלאומים השונים אשר בה, הבנה הדדית בנוגע לשאיפותיהם המדיניות והלאומיות ויחסים כלכליים רצויים, אשר יביאום לידי אחדות בפעולתם המדינית בהווה ובהשקפתם על גורלה המדיני של הארץ בעתיד.

בהכירה, כי יישוב הארץ הנוכחי הינו פחות הרבה מכפי מידת קיבולה, וכי רק ע"י כניסת המוני עובדים חרוצים ומשכילים, אשר יגדילו את צפיפות היישוב וירימו את מדרגת כלכלתה של הארץ, תוכל היא להגיע למרום שגשוגה, חושבת האגודה את ההגירה הרחבה של המוני היהודים מכל הארצות לפלשתינה, אשר תסודר ע"י ההסתדרות הציונית העולמית על יסוד העיקרים שהונחו בהצהרת ממשלת בריטניה שניתנה ע"י השר בלפור, לאפשרית ולנחוצה.

האגודה מוצאת, כי שיטת האוטונומיה הלאומית הקהילתית היא היותר מתאימה ונוחה להתפתחותו ולהתבססותו של כל לאום ולאום בארץ. לפי זה צריכים להימסר כל העניינים הפנימיים, הניתנים להסתדר בדרך אוטונומיה זו, כגון מוסדות חינוך והשכלה, סיוע, מוסדות כלכלים וכו' - להסתדרות הקהילתית של כל לאום ולאום. יחס של הבנה הדדית ואמון הדדי צריך לשרור בין הסתדרויות אלו; בשעת הצורך והאפשרות באה האחת לעזרת רעותה.

האגודה מכירה במציאות קשר אורגני - הן עפ"י הקרבה הגיאוגרפית והן עפ"י היחסים הכלכלים - בין פלשתינה שתימָצא תחת פיקוחה של בריטניה, ובין סוריה שתימָצא ברשותה של הממשלה הערבית. קשר זה טעון טיפוח וחיזוק ע"י יצירת יחסים מדיניים וכלכליים טובים בין הנפות האלו.

 

הערות