51. אל: פנחס ריקליס, ליברפול - לונדון, 13.6.21
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  51. אל: פנחס ריקליס, ליברפול - לונדון, 13.6.21
כותרת משנה  יום ב' בבוקר


51

אל: פנחס ריקליס, ליברפול

לונדון, [13.6.21] יום ב' בבוקר

פיני,

 

מכתבך קיבלתי במוצ"ש. בשבת בבוקר הרצתי אליך גלויה, אשר בוודאי קיבלת.

ז'בו נמצא בגרמניה. עומד לבוא היום או מחר. יקשה לי מאוד לבקשו לכתוב בין אם לך או למר כהן.[1] כשהתחלנו לעבוד הפקיר בידנו, או בפינו, את שמו, ז"א הרשה לנו בפירוש להגיד לכל אחד, כי ידו בעניין בתור אדם פרטי, ולא בתור חבר הוה"פ המצומצם. ואולם עליך להבין עד כמה בלתי נעים ולא נאה לנו לבקשו לכתוב מכתב ולחתום את שמו על איזה 60 פונט. סוף סוף הרי אלה "איזה" 60 פונט. והוא הרי סוף סוף חבר האקזקוטיבה ונושא באחריות, ולשמו החתום יש תוקף רשמי, ולא הרי נשיאת השם בע"פ כחתימתו שחור על גבי לבן.

מר כהן צריך להבין זאת, אלא שמצד שני מבין גם אני היטב את רצונו להיות סמוך ובטוח. ובכן הַצַע-נא לו לערוך טשק negotiable  not,crossed על שם ז'בו ולשָלחו עפ"י מענו הפרטי W.C.1, Row Southampton ,Hotel Bounington. עפ"י טשק זה יוכל רק ז'בו בעצמו לקבל את הכסף, ורק בבנק שיש לו חשבון פרטי בו, ושם סבורני שמכירים היטב את חתימתו. אם גם דרך זו לא תִישָר, אזי כמובן לא תהיה ברירה בלתי אם לבקש מז'בו לעשות את הדבר ובטוח אני, כי עשה יעשה. אך, כאמור, באמצעי זה אוחַז רק כאשר יכלו כל הקצים, ז.א כשתהיה שאלת הצלת הכסף למטרתנו.

למנצ'סטר סע. אני מצרף בזה 5 לי"ש. מובטחני שסכום זה יספיק לך. אם תותיר, תחזיר, כמובן. כמו כן שולח אני רצוף בזה מכתב לקדינסקי. הוא בחור מתאים לעניין והנני מייעצך לפנות אליו - הוא "פועל-ציון", אשר נפשו בחלה במפלגה משום אפיסות פעולה מעשית לטובת א"י בה. הוא man the  just[האיש הנכון].

על דבר אחד רציתי להעירך. במנצ'סטר נמצא בוחבוט.[2] לדעתי עליך להתנהג כך שלא תקלוט אוזנו שמץ מכל העניין. הוא ריקן, פטפטן, שקרן ועוד. הוא היה באינטל.[3] והוא קשור עכשיו עם "דואר היום" וכת דיליה.[4] פשוט דַי שיוודע לבוחבוט זה קצת שבמקצת, למען בעוד איזה זמן יקום באיזו אסיפה בארץ ברנש כמו ספיר,[5] ידפוק על השולחן ויצעק ככרוכיה: ממקורות נאמנים ידוע "לנו", כי צעירים מא"י, שאינם מילידי הארץ, והקרובים "לחוגי" הפועלים, אספו באנגליה סכומים עצומים לטובת ה"הגנה" ונגועי הפרעות (זאת תהיה הוספת חינם). איה הכסף? על מה "התבזבז"? עד מתי? וכו' וכו'.

באיזה מקום בארץ לא היה עולה, כמובן, על דעת איש מאיתנו לשתף בסודנו ברנשים כאלה. אך בחו"ל, כשאנו "אחד בעיר"[6] נעשים לפעמים הרחוקים לקרובים, ולכן באתי להזהירך. ועוד דבר. במנצ'סטר נמצאים הלֵווים.[7] אותם ודאי תראה. הוא בחור טוב ונאמן. אלא שדומני, כי נמצאים הם ביחסי ידידות יותר מדי אמיצים עם בוחבוט, מתוך בדידות ומרוב תמימות. על כן או תזהיר אותם, או גם להם לא תגלה.

הוא הדין בנוגע לאדלר.[8] אני מכיר אותו. ראיתיו במנצ'סטר ובלונדון בבית [צילה וזאב] פינקלשטיין. תוכל להזכירו את שמי ולאמור לו שאני משותף בעניין. אדלר זה עשה עלי רושם של יהודי טוב מאוד, אך בתור אדם אין הוא חריף ביותר, לדעתי. ע"כ גם אותו צריך להזהיר מאוד על אי-הפרסום. חוץ מן האנשים, אשר נשקפת מהם טובת הנאה ממשית לעניין, ואשר גם הם כשרים בתור שומרי סוד, אין צריך לספר על העניין לשום אדם מיותר. את "האיגרת" תקבל מחר, כמו"כ העתק ממכתבו של בהרב.

That' all, ולך שלום,

 

                                                                                                      משה

 

רוטנברג וברל כצנלסון יבואו בקרוב הנה, בדרכם לאמריקה. הראשון נוסע לענייני הכספים למפעלו, והשני שוב בענייני הכספים של בנק הפועלים באשר הוא ובקשר עם מפעלו של רוטנברג. גם רוט. וגם הפועלים בא"י רוצים, שקיבוץ הפועלים [הסת' העובדים] יהיה אחד האקציונרים [בעלי המניות] של מכון ההשקאה; הכספים שייאספו בין הפועלים באמריקה לשם זה יושקעו במניות הבנק, והבנק הוא שיופיע בתור בעל מניה ובעל דעה בעסק.[9] מלבד זה יעשה ברל שפָטים ב"פועלי ציון" הנרפים דהתם.

 

הערות



[1] תורם בכוח.

[2] בן-ציון בוחבוט, בוגר מחזור ד' של ג"ה. אחרי שלמד באנגליה השתקע בבואנוס איירס, שם עסק במסחר והיה פעיל בארגונים יהודים וציוניים. ר' עליו בנתראה עמ' 271, 278, 288.

[3] בשירות המודיעין של וה"צ עמד איש נילי לשעבר ל' שניאורסון.

[4] איתמר בן אב"י (עורך "דואר היום") וסיעתו, בני משפחת אהרונסון ובני האיכרים מארגון "בני בנימין" שהיו עוינים לתנועת העבודה.

[5] אשר ספיר (1942-1893) איש ציבור יליד ירושלים. ממייסדי "דואר היום" ליד איתמר בן אב"י והמנהל הראשון של העיתון. בשנות ה-20 עקר לפריס.

[6] "אחד מהעיר ושניים מהמשפחה" ירמיהו ג 14.

[7] המשפחה לא אותרה.

[8] שאול אדלר (1966-1895). משפחתו היגרה מליטא לאנגליה, שם הוסמך לד"ר לרפואה וב-1920-1917 עבד במכון לחקר מחלות טרופיות באונ' ליברפול. ב-1924 עלה לא"י והצטרף לאונ' העברית. מדען דגול.

[9] על הקשר בין מפעל רוטנברג לבנק הפועלים ר' מכתב 22 הע' 20.

 

העתקת קישור