60

אל: פ' רוטנברג, י' בהרב, ד' הכהן, לונדון

וינה, 12.7.1921

 

באתי הנה במוצאי שבת [9.7.1921].[1] היום הראשון הלך כמעט לאיבוד, אם לא לחשוב שיחות-בירור עם החברים פה, כי הכול היה סגור ואי אפשר היה לראות איש.

ביום שני בבוקר התחלנו לרוץ ואנחנו רצים זה היום השני ונרוץ עוד יום - מחר, ואז, חושבני, שעבודתי פה בקשר עם חקירת הקנייה של אלף המתוקנים[2] תיגמר. מתוצאות חקירה זו עוד איני יכול להגיד בזה דבר. העיקר - עבודה מעשית - יהיה מחר, לשם זה אצא החוצה עם נְבון-דבר אחד.

אילולא צצו פה בינתיים עניינים חדשים, כי אז יכולתי לצאת מפה דרומה [לטרייסט] ביום החמישי בבוקר, לשהות שם בערך שישי ושבת וביום א' (17) לצאת משם חזרה. ואולם פה הופיעו בינתיים שני עניינים חדשים, רבי חשיבות:

א. באה הצעה מאחד מהסוכנים להספיק לנו ישר לשם [לטרייסט], מבלי שתהא ההובלה עד שם נוגעת בנו כל עיקר, כלים ארוכים לרכבות.[3] כל כלי יימסר עם כל נוספות, דֶקר וקלמר לעטים מעור ורצועה ו-110 עטים. המהיר בט' [טרייסט] של הכלי עם כל הנוספות הוא 550 כתר טשכוסל,[4] דהיינו 4,345 כתר אוסטרי כיום הזה. המקור אינו בווינה והוא ברור מהמטבע שבה נקבע המחיר, אך כאמור אין העניין נוגע לנו. על יתרונות ההצעה הזאת למותר להתעכב.

1. הכלים הינם ממשיים בלי כל תיקונים;

2. אנו מתפטרים מדאגת ההובלה ומדמי הובלה עד החוף;

3. אם נחשוב שבדקר ובקלמר לא יהיה לנו חפץ, ורק ננכה את מחיר העטים, יצא לנו שמחיר הכלי האמיתי בטרייסט הוא לפי הצעה זו כ-3000 כתר (מחיר העט מ-10 עד 18 כתר לפי ההצעות השונות), בעוד שמחיר הכלי המתוקן בו'[וינה] הוא כידוע לכם 4,200 כתר. (הפונט עכשיו יותר מ-270).

בהצעה מדובר על ארוכי הרַגליים האוסטרים. אנו שאלנו לארוכֵּי הרכב, שהם יותר קצרים וקלים ושממינם הם מתוקנים. ברור כי גם מהם ישנה כמות מספקת ויותר לנו, אך בכ"ז נשלחה שאלה ואנו מחכים לתשובה, הצריכה להגיע מיום ליום.

אם תבוא תשובה חיובית בנוגע לקצרים - מה טוב, אם לא - תעמוד השאלה: האומנם נסתלק מקניית הארוכים בתנאים יותר טובים?

איך שיהיה, יוצא כי הנסיעה שלי לטר' אינה רק לשם בירור אפשרות ההסעה שמצא בְּשָׂרי [פליישר], כ"א בעיקר לשם בירור מדויק ומוחלט של הקנייה האחרונה. העסק ייעשה פה, אך צריך לברר שם את אופן הקבלה, את הזמן וכו'.

הצרה היא רק, כי אם תאחר התשובה לבוא יומיים שלושה, תידחה לפי זה נסיעתי לטר' ושיבתי ללונדון. הוא אשר דיברתי כי בנסיעה אין לראות את הנולד ואין לדייק בחשבון הימים, ומי יודע כמה יהיה עלי לשהות בטר'. על סמך זה הברקתי לכם היום:

"גומר את החקירה פה מחר. בינתיים הצעה חדשה עם מסירה בטר'. טכנית וכספית הרבה יותר טובה. offer [הצעה] מוחלט בעוד ימים אחדים. הנסיעה לטר' עתה (ז"א לא מייד, כ"א אחרי שיש לפנינו הצעה כזו) הכרחית, אך נדחית. תלגרף הוראות. כותב."

בנוגע לחשבון הכספים שערכתי לעיל - אפשר מאוד כי לכשיגיע הדבר למכירה ממש יעלה המחיר על 550 כתר טשכופל. ואולם היתרונות היסודיים של מסירה בטר' ושל כלים כמו שהם - נשארים בתוקפם ויכפרו על כל העלאה במחיר.

ב. הוא עניין המכונות. ישנן כאן לרכישה לעשרות, קלות ונוחות, אוסטריות, מתאימות לכלים הארוכים. המחיר הנקוב לע"ע הוא 100.000 כתר. סברה שלא יעלה יותר מזה. במו"מ בעניין זה נוהגים זהירות רבה. אין רוצים להראות לנו דוגמה, עד אם נשליש באיזה בנק על שמנו סכום מסוים, בערך חצי מחיר מספר המכונות שברצוננו לקנות. למען ייווכחו האנשים כי כוונתנו ל-business ואין אנו משטים בהם או סקרנים סתם. אם יעלה בידינו למצוא איזה סכום לימים אחדים (ואין ההשלָשה מחייבת אותנו לכלום) נראה את המין. בראייה זו בלבד לא עשינו דבר. אני רק אקבל מושג על הכלי. ואם נרצה לגשת ברצינות אל העניין, מוכרח יהיה דוד לגשת הנה. אך על זה אח"כ.

היתרון שברכישת המכונות פה - היא אחדות [מילה משובשת] הארוכים. גם המחיר (פחות מ-40 פונט) אינו יקר בערך. המגרעת העיקרית היא שאלת ההובלה. בזה צריך יהיה לעקוף הרבה מאוד.

בשרי, שאינו חושב על אפשרויות במקומות אחרים לגמרה, רואה את קניית המכונות פה כדבר הכרחי, בייחוד מאחר שאחוז ודבוק בקניית הארוכים, אשר גם בה בטוח הוא שתצא לפועל באופן זה או אחר פה. דעתו היא, שיש לתלות את הקנייה באפשרות המשלוח. צריך לקנות ואח"כ לבקש דרך, ודברים יש לרוב בדמיון. אמבטיות עם קרקעות כפולים, קופות ברזל עם דפנים נבובים וממולאים, תנורי ברזל עשויים כמשפט הזה וכו'. בתוכניות אלו משמשות מעשיות ודמיון בערבוביה. עכ"פ המוקשה שבהן בולט למדי.[5]

בקשר עם אמצעי הובלה מסוג זה ועם שאלת ההובלה של הקטנים שנקנו כבר, צריך לספר לכם על תוכנית חדשה שצצה פה ואשר עומדים להוציא לפועל,[6] אך עכשיו מאוחר מאוד ואין זה שייך לעצם העניין. אכתוב מחר.

אני מתאר לעצמי שלאחר שאשוב, ובמקרה שיוחלט לעשות פה עסק, תצטרכו שניכם לבוא הנה ולטר'. אני כמעט שמצטער על אשר לא בא דוד איתי. נוכחותו תהא הכרחית גם אם יוחלט לגשת למעשה לעניין המכונות וגם לשם קבלת הכלים. פשוט, בשעת המסירה צריך שיהא אדם בעל עין בוחנת ויד מאומנת, אשר ידע להביט בשיני הסוס. ובשביל הבסיס המסחרי של הקנייה, אשר כריתתה בווינה והוצאתה לפועל בטר', דרוש מחלוף ואפשר שגם את גוורץ נסחוב אז.

לע"ע שלום. רבקה בריאה ודורשת בשלומכם.

בן-גוריון בפראג.[7] הוא חולק בחריפות על עמדת פיני בנוגע לשאלת אסיף הכספים בחו"ל.[8] מובן שאין צורך לעשות רעש אך דרושים הלא כספים בלי סוף והלא אין בידי פיני די ולא יהיה. אגב, את עניין אנטוורפן יושבים פה לאי-הבנה או לדיבה. עכ"פ אין כאן איש היודע על בחורים מפוע"צ באנט' שהלכו לאסוף כסף לעניין.

 

                                                                                                      מ.

 

הערות