38

אל: חיים ויצמן, ניו-יורק

לונדון, [25.5.1921]

לה' ד"ר ח. וייצמן,

 

אדוני הנכבד,

הנני כותב אליו בדבר ה"הגנה" ועל כן בטוח אני, כי למרות כל טרדותיו הרבות והקשות, יקדיש רגעי מספר לקריאת מכתבי ויעשה את אשר אני מבקש ממנו.

לשיחתנו לפני נסיעתו מפה לא היו כל תוצאות ממשיות. תשובתו של ז'בוטינסקי הייתה, כי המצב הכספי ב"קרן היסוד" הוא כזה, עד כי אין הוא מרגיש את האון בעצמו גם להציע את הדבר לפני חבריו, באשר לדרוש כסף לתכלית אחת הרי זה למחוק מהתקציב הוצאה אחרת, ואין כבר מה למחוק. באמיתוּת התשובה הזאת לא הטלתי שמץ ספק.

תקוותנו - של ז'בוטינסקי ושלי - היחידה נשארה לג' רוטשילד. אך היא נשארה מַעַל.

היא נשארה מַעַל גם לאחר האסון של יפו. מטר של טלגרמות ניתך עלינו בדרישת כסף ל"הגנה". ג' רוט' סירב לתת. אולי פוחד הוא להתערב ב"אינטריגה בולשביסטית" - איני יודע ואין זה מעניין. ז'בוטינסקי, חברי ד. הכהן ואני משתדלים לאסוף פה, בין אנשים פרטיים, איזה סכום ולשלחו מייד לתעודתו.

ואני פונה אל אדוני עתה. אני חושב למותר לגמרי לבזבז אף מילה אחת בכדי להדגיש לפניו את כל חומר-המצב וכובד הסכנה החופפת. אני יודע, כי הוא מבין דברים כאלה.

בַּקשתי היא, כי מלבד ולמרות כל העבודה הכבדה והאחראית הרובצת עליו באמריקה, יעשה action מיוחדת בשביל ה"הגנה". אני חושב, כי אם הוא בעצמו יפנה בדרישה תקיפה לאנשים יחידים, או לקבוצות בודדות (כמו של "המכבים הצעירים" וכדומה), יוכל להצטרף ע"י כך סכום הגון. והסכום מוכרח להיות הגון.

יש לנו אפשרויות רחבות של השגת המכשירים הדרושים בזיל-הזול בארצות הוולוטה הנמוכה. כל האפרט הטכני הוכן. דרוש רק כסף, כסף, כסף. איני חושב, כי צריך להזכיר את הפרט הזה לאחרים. אני אומר את הדבר לו, למען ידע שיש תכלית ממשית בעניין. זה ממריץ יותר.

את הכסף יתלגרף-נא הנה לז'בוטינסקי. ויודיע-נא לי.

שלו במסירות,

 

                                                                                                      מ. שרתוק