29. אל: רבקה, וינה - לונדון, 6.5.1921
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  29. אל: רבקה, וינה - לונדון, 6.5.1921
כותרת משנה  יום ו'


29

אל: רבקה, וינה

לונדון, יום ו' [6.5.1921]

 

איני יודע אם המכתבים והטלגרמות שלי מספרות דבר-מה חדש. אולי מתלגרפים לכם לחוד (פה כל הידיעות הן מוועד-הצירים ומהוגו ברגמן,[1] הכַתָב של "יודישה קורספונדנץ ביורו"). עכ"פ אני כותב.

תמול (יום ה') בבוקר הגיעה סוף סוף התלגרמה הראשונה המפיצה אור על הכל. היא אומרת:

ב-1 במאי פרצו פרעות בעיר העתיקה ביפו. תהלוכת הפועלים היהודים הורשתה ע"י הממשלה והייתה שקטה לגמרי למרות ניסיון קומץ קומוניסטים להפריע. שעת-הכושר נוצלה לשם התנפלות על יהודים ברחובות ושוד החנויות. ההתנפלות היותר נוראה (terrible) הייתה ההסתערות על בית המהגרים[2] (זה שבקרבת הגוּמְרוּק)[3] ע"י כנופיות הפורעים שהתנפלו על גברים, נשים וילדים. הכל מעידים על השתתפות המשטרה הערבית בפרעות וברציחות. קנאות ההמון הערבי הולהבה ע"י המפלגות המתנגדות למנדט הבריטי ולבית הלאומי העברי (פשוט - ע"י אויבינו). הפורעים השתמשו בסכינים, באקדחים וברובים. 27 יהודים נרצחו וקרוב ל-150 נפצעו. על דידס ובנטוויטש[4] הוטל להשיב סדר. היום נמצאת העיר תחת שלטון הצבא. הגנת תל-אביב נמסרה לחיילים היהודים המשוחררים תחת פקודת אופיצרים יהודים. סוקולוב נשאר פה. ועד הצירים.

 

אמש (ה) נתקבלה רשמת ההרוגים.[5] "אתמול (יום ג') לוויית הקורבנות מהגימנסיה בתל-אביב. ערבים רבים עזרו ונתנו מקלט לפצועים. הממשלה פקדה ביקורת העיתונות. "ברגמן".

הרוב הגדול של ההרוגים - חדשים.[6] על כל פנים, ברור שבשעת התהלוכה עצמה לא קרה דבר. היצקרים[7] וצבי שץ[8] גרו - בצאתי את יפו - בקבוצת יפו,[9] בין ערבים. כנראה שהתנפלו על הבית וערכו טבח.

תמול בבוקר הגיעה תלגרמה משותפת. well all ושורה של חתימות. ביניהן - שרתוק, קטינסקי.[10] על סמך זה תלגרפתי לך: well families .our

צריך לחכות לרשימת הפצועים.

התלגרמה על רצח ברנר אומרת: "הסופר העברי ברנר נמצא הרוג בחצרו ביפו". אני משער, כי ברנר גר עם היצקרים וצבי שץ בקבוצת יפו. ברנר היחיד שלנו![11]

 

                                                                                                      משה

 

הערות



[1] שמואל הוגו ברגמן (1975-1883). פילוסוף מאנשי ההגות של תנועת העבודה. דגל בסוציאליזם הומני בהגשמת המפעל הציוני. עלה ב-1920. ציר לוועידת יסוד ההסתדרות מטעם "הפועל הצעיר". ממניחי היסוד לאוניברסיטה העברית. מפעילי "ברית שלום".

[2] בית העולים. עמד בשכונת עג'מי שביפו.

[3] בית המכס.

[4] נורמן בנטוויץ (1971-1883). יליד לונדון. פעיל ציוני מנעוריו. במל"ע-1 שירת בצבא הבריטי במזה"ת ובא"י. מבכירי הפקידים בממשלת המנדט. יועץ משפטי, יועץ מדיני ותובע כללי (1931-1919). פרופסור ליחסים בינ"ל באוניברסיטה העברית. מקורב ל"ברית שלום".

[5] להלן הובאו שמות 30 הנרצחים, שהושמטו כאן.

[6] עולים חדשים, ששהו ב"בית המהגרים".

[7] יהודה יצקר ובנו הנער אברהם. משפחת יצקר שכרה בפאתי ת"א (כיום קריית שלום) בית רחב-ידיים, מוקף חצר גדולה, שהתאימה להפעלת משק חלב.

[8] הסופר צבי שץ, בעלה של רבקה בת בת שבע ויהודה יצקר, התגורר בבית חותנו, שם השתכנו גם חבריו הסופרים י"ח ברנר, יוסף לואידור וצבי גוגיג.

[9] כך כונו המתגוררים בבית היצקרים.

[10] משפחת ברוך-בנדט קטינסקי, בעלה של גוטה אחות יעקב שרתוק. המשפחות שרתוק וקטינסקי עלו ארצה יחד ב-1906 והתיישבו למשך שנתיים בכפר הערבי עין סיניה. בנות גוטה וברוך: ציונה (רבאו), ידידה (מילשטיין) וצפורה (עוגן).

[11] בת שבע יצקר ובנה הקטן יעקב שהו בבית חולים וכך ניצלו. רבקה וצבי שץ ובתם הקטנה רנה שהתארחו בבית המשפחה, יצאו לת"א לחזות בתהלוכת 1 במאי. כשפרצו הפרעות הבין צבי שחיי דיירי הבית המבודד בסכנה וארגן מכונית לפינויים, אך שני כוורנים שעבדו בפרדס סמוך, נכנסו לתוכה, ולא נותר מקום לכל דרי הבית. ברנר אמר: "להם יש משפחות. שיסעו הם". נראה שהנותרים - יהודה ואברהם יצקר, י"ח ברנר, יוסף לואידור, צבי שץ וצבי גוגיג - החליטו לצעוד לת"א, אך בצאתם מן הבית נתקלו בלוויה בבית הקברות הערבי הסמוך. הערבים התנפלו על החבורה ורצחו את כולם (עדות שרה זיבנר, מפי רנה לבית שץ, עין חרוד (איחוד) במכתב למערכת העמותה למורשת מ"ש 14.3.1998; סת"ה ב-1, עמ' 82; יומ"א ב, עמ' 501, 502).

 

העתקת קישור